Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
1 Kings 19 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
1 ויג֤ד אחאב֙ לאיז֔בל א֛ת כל־אש֥ר עש֖ה אלי֑הו וא֨ת כל־אש֥ר הר֛ג את־כל־הנביא֖ים בחֽרב׃ 2 ותשל֤ח איז֙בל֙ מלא֔ך אל־אלי֖הו לאמ֑ר כֽה־יעש֤ון אלהים֙ וכ֣ה יוספ֔ון כֽי־כע֤ת מחר֙ אש֣ים אֽת־נפשך֔ כנ֖פש אח֥ד מהֽם׃ 3 וי֗רא וי֙קם֙ וי֣לך אל־נפש֔ו ויב֕א בא֥ר ש֖בע אש֣ר לֽיהוד֑ה וינ֥ח אֽת־נער֖ו שֽם׃ 4 והֽוא־הל֤ך במדבר֙ ד֣רך י֔ום ויב֕א וי֕שב ת֖חת ר֣תם אח֑ד וישא֤ל את־נפשו֙ למ֔ות וי֣אמר׀ ר֗ב עת֤ה יהוה֙ ק֣ח נפש֔י כֽי־לא־ט֥וב אנכ֖י מאבתֽי׃ 5 וישכב֙ וייש֔ן ת֖חת ר֣תם אח֑ד והנֽה־ז֤ה מלאך֙ נג֣ע ב֔ו וי֥אמר ל֖ו ק֥ום אכֽול׃ 6 ויב֕ט והנ֧ה מראשת֛יו עג֥ת רצפ֖ים וצפ֣חת מ֑ים וי֣אכל וי֔שת וי֖שב וישכֽב׃ 7 וישב֩ מלא֨ך יהו֤ה׀ שנית֙ ויגע־ב֔ו וי֖אמר ק֣ום אכ֑ל כ֛י ר֥ב ממך֖ הדֽרך׃ 8 וי֖קם וי֣אכל וישת֑ה וי֜לך בכ֣ח׀ האכיל֣ה הה֗יא ארבע֥ים יום֙ וארבע֣ים ל֔ילה ע֛ד ה֥ר האלה֖ים חרֽב׃ 9 ויבא־ש֥ם אל־המער֖ה וי֣לן ש֑ם והנ֤ה דבר־יהוה֙ אל֔יו וי֣אמר ל֔ו מה־לך֥ פ֖ה אליֽהו׃ 10 ויאמר֩ קנ֨א קנ֜אתי ליהו֣ה׀ אלה֣י צבא֗ות כֽי־עזב֤ו ברֽיתך֙ בנ֣י ישרא֔ל את־מזבחת֣יך הר֔סו ואת־נביא֖יך הרג֣ו בח֑רב וֽאות֤ר אני֙ לבד֔י ויבקש֥ו את־נפש֖י לקחתֽה׃ 11 וי֗אמר צ֣א ועמדת֣ בהר֘ לפנ֣י יהוה֒ והנ֧ה יהו֣ה עב֗ר ור֣וח גדול֡ה וחז֞ק מפרק֩ הר֨ים ומשב֤ר סלעים֙ לפנ֣י יהו֔ה ל֥א בר֖וח יהו֑ה ואח֤ר הר֨וח ר֔עש ל֥א בר֖עש יהוֽה׃ 12 ואח֤ר הר֙עש֙ א֔ש ל֥א בא֖ש יהו֑ה ואח֣ר הא֔ש ק֖ול דממ֥ה דקֽה׃ 13 ויה֣י׀ כשמ֣ע אלי֗הו וי֤לט פניו֙ באדרת֔ו ויצ֕א וֽיעמ֖ד פ֣תח המער֑ה והנ֤ה אליו֙ ק֔ול וי֕אמר מה־לך֥ פ֖ה אליֽהו׃ 14 ויאמר֩ קנ֨א קנ֜אתי ליהו֣ה׀ אלה֣י צבא֗ות כֽי־עזב֤ו ברֽיתך֙ בנ֣י ישרא֔ל את־מזבחת֣יך הר֔סו ואת־נביא֖יך הרג֣ו בח֑רב ואות֤ר אני֙ לבד֔י ויבקש֥ו את־נפש֖י לקחתֽה׃ 15 וי֤אמר יהוה֙ אל֔יו ל֛ך ש֥וב לדרכך֖ מדב֣רה דמ֑שק וב֗את ומשחת֧ את־חזא֛ל למ֖לך על־ארֽם׃ 16 ואת֙ יה֣וא בן־נמש֔י תמש֥ח למ֖לך על־ישרא֑ל ואת־אליש֤ע בן־שפט֙ מאב֣ל מחול֔ה תמש֥ח לנב֖יא תחתֽיך׃ 17 והי֗ה הנמל֛ט מח֥רב חזא֖ל ימ֣ית יה֑וא והנמל֛ט מח֥רב יה֖וא ימ֥ית אלישֽע׃ 18 והשארת֥י בישרא֖ל שבע֣ת אלפ֑ים כל־הברכ֗ים אש֤ר לֽא־כֽרעו֙ לב֔על וכ֨ל־הפ֔ה אש֥ר לֽא־נש֖ק לֽו׃ 19 וי֣לך מ֠שם וימצ֞א את־אליש֤ע בן־שפט֙ וה֣וא חר֔ש שנים־עש֤ר צמדים֙ לפנ֔יו וה֖וא בשנ֣ים העש֑ר ויעב֤ר אלי֙הו֙ אל֔יו וישל֥ך אדרת֖ו אלֽיו׃ 20 ויעז֣ב את־הבק֗ר וי֙רץ֙ אחר֣י אֽלי֔הו וי֗אמר אשקה־נא֙ לאב֣י ולאמ֔י ואלכ֖ה אחר֑יך וי֤אמר לו֙ ל֣ך ש֔וב כ֥י מה־עש֖יתי לֽך׃ 21 וי֨שב מאחר֜יו ויק֣ח את־צ֧מד הבק֣ר ויזבח֗הו ובכל֤י הבקר֙ בשל֣ם הבש֔ר וית֥ן לע֖ם ויאכ֑לו וי֗קם וי֛לך אחר֥י אלי֖הו וישרתֽהו׃