| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Deuteronomy 24 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | דברים |
1 כֽי־יק֥ח א֛יש אש֖ה ובעל֑ה והי֞ה אם־ל֧א תמצא־ח֣ן בעינ֗יו כי־מ֤צא בה֙ ערו֣ת דב֔ר וכ֨תב ל֜ה ס֤פר כריתת֙ ונת֣ן ביד֔ה ושלח֖ה מביתֽו׃ 2 ויצא֖ה מבית֑ו והלכ֖ה והית֥ה לאיש־אחֽר׃ 3 ושנאה֘ הא֣יש האחרון֒ וכ֨תב ל֜ה ס֤פר כריתת֙ ונת֣ן ביד֔ה ושלח֖ה מבית֑ו א֣ו כ֤י ימות֙ הא֣יש האחר֔ון אשר־לקח֥ה ל֖ו לאשֽה׃ 4 לא־יוכ֣ל בעל֣ה הראש֣ון אשֽר־ש֠לחה לש֨וב לקחת֜ה להי֧ות ל֣ו לאש֗ה אחרי֙ אש֣ר הטמ֔אה כֽי־תועב֥ה ה֖וא לפנ֣י יהו֑ה ול֤א תחטיא֙ את־הא֔רץ אשר֙ יהו֣ה אלה֔יך נת֥ן לך֖ נחלֽה׃ 5 כֽי־יק֥ח איש֙ אש֣ה חדש֔ה ל֤א יצא֙ בצב֔א ולא־יעב֥ר על֖יו לכל־דב֑ר נק֞י יהי֤ה לביתו֙ שנ֣ה אח֔ת ושמ֖ח את־אשת֥ו אשר־לקֽח׃ 6 לא־יחב֥ל רח֖ים ור֑כב כי־נ֖פש ה֥וא חבֽל׃ 7 כי־ימצ֣א א֗יש גנ֨ב נ֤פש מאחיו֙ מבנ֣י ישרא֔ל והתעמר־ב֖ו ומכר֑ו ומת֙ הגנ֣ב הה֔וא ובֽערת֥ הר֖ע מקרבֽך׃ 8 הש֧מר בנֽגע־הצר֛עת לשמ֥ר מא֖ד ולעש֑ות ככל֩ אשר־יור֨ו אתכ֜ם הכהנ֧ים הלוי֛ם כאש֥ר צוית֖ם תשמר֥ו לעשֽות׃ 9 זכ֕ור א֧ת אשר־עש֛ה יהו֥ה אלה֖יך למרי֑ם בד֖רך בצאתכ֥ם ממצרֽים׃ 10 לא־כֽי־תב֥א תש֥ה אל־ברֽעך מש֣את בית֖ו לעב֥ט מא֑ומה עבטֽו׃ לא־תב֥א אל־בית֖ו לעב֥ט עבטֽו׃ 11 בח֖וץ תעמ֑ד והא֗יש אש֤ר אתה֙ נש֣ה ב֔ו יוצ֥יא אל֛יך אֽת־העב֖וט החֽוצה׃ 12 ואם־א֥יש ענ֖י ה֑וא ל֥א תשכ֖ב בעבטֽו׃ 13 השב֩ תש֨יב ל֤ו אֽת־העבוט֙ כב֣א הש֔מש ושכ֥ב בשלמת֖ו ובֽרכ֑ך ולך֙ תהי֣ה צדק֔ה לפנ֖י יהו֥ה אלהֽיך׃ 14 לא־תעש֥ק שכ֖יר ענ֣י ואבי֑ון מאח֕יך א֧ו מגרך֛ אש֥ר בארצך֖ בשערֽיך׃ 15 ביומו֩ תת֨ן שכר֜ו וֽלא־תב֧וא על֣יו הש֗מש כ֤י עני֙ ה֔וא ואל֕יו ה֥וא נש֖א את־נפש֑ו ולֽא־יקר֤א על֙יך֙ אל־יהו֔ה והי֥ה בך֖ חֽטא׃ 16 לֽא־יומת֤ו אבות֙ על־בנ֔ים ובנ֖ים לא־יומת֣ו על־אב֑ות א֥יש בחטא֖ו יומֽתו׃ 17 ל֣א תט֔ה משפ֖ט ג֣ר ית֑ום ול֣א תחב֔ל ב֖גד אלמנֽה׃ 18 וזכרת֗ כ֣י ע֤בד הי֙ית֙ במצר֔ים וֽיפדך֛ יהו֥ה אלה֖יך מש֑ם על־כ֞ן אנכ֤י מצוך֙ לעש֔ות את־הדב֖ר הזֽה׃ 19 כ֣י תקצר֩ קצֽירך֨ בשד֜ך ושֽכחת֧ ע֣מר בשד֗ה ל֤א תשוב֙ לקחת֔ו לג֛ר לית֥ום ולאלמנ֖ה יהי֑ה למ֤ען יברכך֙ יהו֣ה אלה֔יך בכ֖ל מעש֥ה ידֽיך׃ 20 כ֤י תחבט֙ זֽיתך֔ ל֥א תפא֖ר אחר֑יך לג֛ר לית֥ום ולאלמנ֖ה יהיֽה׃ 21 כ֤י תבצר֙ כרמך֔ ל֥א תעול֖ל אחר֑יך לג֛ר לית֥ום ולאלמנ֖ה יהיֽה׃ 22 וז֣כרת֔ כי־ע֥בד הי֖ית בא֣רץ מצר֑ים על־כ֞ן אנכ֤י מצוך֙ לעש֔ות את־הדב֖ר הזֽה׃