| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 14 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 ויה֣י הי֗ום וי֨אמר יונת֤ן בן־שאול֙ אל־הנ֙ער֙ נש֣א כל֔יו לכ֗ה ונעברה֙ אל־מצ֣ב פלשת֔ים אש֖ר מע֣בר הל֑ז ולאב֖יו ל֥א הגֽיד׃ 2 ושא֗ול יושב֙ בקצ֣ה הגבע֔ה ת֥חת הרמ֖ון אש֣ר במגר֑ון והעם֙ אש֣ר עמ֔ו כש֥ש מא֖ות אֽיש׃ 3 ואחי֣ה בן־אחט֡וב אח֡י איכב֣וד׀ בן־פינח֨ס בן־על֜י כה֧ן׀ יהו֛ה בשל֖ו נש֣א אפ֑וד והעם֙ ל֣א יד֔ע כ֥י הל֖ך יונתֽן׃ 4 וב֣ין הֽמעבר֗ות אש֨ר בק֤ש יֽונתן֙ לֽעבר֙ על־מצ֣ב פלשת֔ים שן־הס֤לע מהע֙בר֙ מז֔ה ושן־הס֥לע מהע֖בר מז֑ה וש֤ם הֽאחד֙ בוצ֔ץ וש֥ם האח֖ד סֽנה׃ 5 הש֧ן האח֛ד מצ֥וק מצפ֖ון מ֣ול מכמ֑ש והאח֥ד מנ֖גב מ֥ול גֽבע׃ 6 וי֨אמר יהונת֜ן אל־הנ֣ער׀ נש֣א כל֗יו לכה֙ ונעבר֗ה אל־מצב֙ הערל֣ים הא֔לה אול֛י יעש֥ה יהו֖ה ל֑נו כ֣י א֤ין לֽיהוה֙ מעצ֔ור להוש֥יע בר֖ב א֥ו במעֽט׃ 7 וי֤אמר לו֙ נש֣א כל֔יו עש֖ה כל־אש֣ר בלבב֑ך נט֣ה ל֔ך הננ֥י עמך֖ כלבבֽך׃ 8 וי֙אמר֙ יה֣ונת֔ן הנ֛ה אנ֥חנו עבר֖ים אל־האנש֑ים ונגל֖ינו אליהֽם׃ 9 אם־כ֤ה יֽאמרו֙ אל֔ינו ד֕מו עד־הגיע֖נו אליכ֑ם ועמ֣דנו תחת֔ינו ול֥א נעל֖ה אליהֽם׃ 10 ואם־כ֨ה יאמר֜ו על֤ו על֙ינו֙ ועל֔ינו כֽי־נתנ֥ם יהו֖ה ביד֑נו וזה־ל֖נו האֽות׃ 11 ויגל֣ו שניה֔ם אל־מצ֖ב פלשת֑ים ויאמר֣ו פלשת֔ים הנ֤ה עברים֙ יֽצא֔ים מן־החר֖ים אש֥ר התחבאו־שֽם׃ 12 ויענו֩ אנש֨י המצב֜ה את־יונת֣ן׀ ואת־נש֣א כל֗יו ויֽאמרו֙ על֣ו אל֔ינו ונוד֥יעה אתכ֖ם דב֑ר וי֨אמר יונת֜ן אל־נש֤א כליו֙ על֣ה אחר֔י כֽי־נתנ֥ם יהו֖ה בי֥ד ישראֽל׃ 13 וי֣על יונת֗ן על־ידיו֙ ועל־רגל֔יו ונש֥א כל֖יו אחר֑יו וֽיפלו֙ לפנ֣י יונת֔ן ונש֥א כל֖יו ממות֥ת אחרֽיו׃ 14 ותה֞י המכ֣ה הראשנ֗ה אש֨ר הכ֧ה יונת֛ן ונש֥א כל֖יו כעשר֣ים א֑יש כבחצ֥י מענ֖ה צ֥מד שדֽה׃ 15 ותהי֩ חרד֨ה במחנ֤ה בשדה֙ ובכל־הע֔ם המצב֙ והמשח֔ית חרד֖ו גם־ה֑מה ותרג֣ז הא֔רץ ותה֖י לחרד֥ת אלהֽים׃ 16 וירא֤ו הצפים֙ לשא֔ול בגבע֖ת בנימ֑ן והנ֧ה ההמ֛ון נמ֖וג וי֥לך והלֽם׃ 17 וי֣אמר שא֗ול לעם֙ אש֣ר את֔ו פקדו־נ֣א ורא֔ו מ֖י הל֣ך מעמ֑נו וֽיפקד֔ו והנ֛ה א֥ין יונת֖ן ונש֥א כלֽיו׃ 18 וי֤אמר שאול֙ לֽאחי֔ה הג֖ישה אר֣ון האלה֑ים כֽי־הי֞ה אר֧ון האלה֛ים בי֥ום הה֖וא ובנ֥י ישראֽל׃ 19 ויה֗י ע֣ד דב֤ר שאול֙ אל־הכה֔ן וההמ֗ון אשר֙ במחנ֣ה פלשת֔ים וי֥לך הל֖וך ור֑ב וי֧אמר שא֛ול אל־הכה֖ן אס֥ף ידֽך׃ 20 ויזע֣ק שא֗ול וכל־העם֙ אש֣ר את֔ו ויב֖או עד־המלחמ֑ה והנ֨ה הית֜ה ח֤רב איש֙ ברע֔הו מהומ֖ה גדול֥ה מאֽד׃ 21 והעבר֗ים הי֤ו לפלשתים֙ כאתמ֣ול שלש֔ום אש֨ר על֥ו עמ֛ם בֽמחנ֖ה סב֑יב וגם־ה֗מה לֽהיות֙ עם־ישרא֔ל אש֥ר עם־שא֖ול ויונתֽן׃ 22 וכל֩ א֨יש ישרא֜ל המֽתחבא֤ים בהר־אפר֙ים֙ שֽמע֔ו כֽי־נ֖סו פלשת֑ים וֽידבק֥ו גם־ה֛מה אחריה֖ם במלחמֽה׃ 23 וי֧ושע יהו֛ה בי֥ום הה֖וא את־ישרא֑ל וה֨מלחמ֔ה עבר֖ה את־ב֥ית אֽון׃ 24 ואֽיש־ואֽיש־ישרא֥ל ישרא֥ל נג֖ש נג֖ש בי֣ום בי֣ום הה֑וא הה֑וא ויאל֩ ויאל֩ שא֨ול שא֨ול את־את־הע֜ם הע֜ם לאמ֗ר לאמ֗ר אר֣ור אר֣ור ה֠איש ה֠איש אשר־אשר־י֨אכל י֨אכל ל֜חם ל֜חם עד־עד־הע֗רב הע֗רב ונקמתי֙ ונקמתי֙ מא֣יב֔י מא֣יב֔י ולֽא טע֥ם טע֥ם כל־הע֖ם כל־לֽחם׃ הע֖ם לֽחם׃ 25 וכל־הא֖רץ ב֣או בי֑ער ויה֥י דב֖ש על־פנ֥י השדֽה׃ 26 ויב֤א העם֙ אל־הי֔ער והנ֖ה ה֣לך דב֑ש ואין־מש֤יג ידו֙ אל־פ֔יו כֽי־יר֥א הע֖ם את־השבעֽה׃ 27 ויונת֣ן לֽא־שמ֗ע בהשב֣יע אביו֘ את־העם֒ וישל֗ח את־קצ֤ה המטה֙ אש֣ר ביד֔ו ויטב֥ל אות֖ה ביער֣ת הדב֑ש וי֤שב ידו֙ אל־פ֔יו ותא֖רנה עינֽיו׃ 28 ויען֩ א֨יש מֽהע֜ם וי֗אמר השבע֩ השב֨יע אב֤יך את־העם֙ לאמ֔ר אר֥ור הא֛יש אשר־י֥אכל ל֖חם הי֑ום וי֖עף העֽם׃ 29 וי֙אמר֙ יֽונת֔ן עכ֥ר אב֖י את־הא֑רץ ראו־נא֙ כֽי־א֣רו עינ֔י כ֣י טע֔מתי מע֖ט דב֥ש הזֽה׃ 30 א֗ף כ֡י לוא֩ אכ֨ל אכ֤ל היום֙ הע֔ם משל֥ל איב֖יו אש֣ר מצ֑א כ֥י עת֛ה לֽא־רבת֥ה מכ֖ה בפלשתֽים׃ 31 ויכ֞ו בי֤ום ההוא֙ בפלשת֔ים ממכמ֖ש איל֑נה וי֥עף הע֖ם מאֽד׃ 32 וי֤עט וי֤עט העם֙ העם֙ השל֔ל אל־השל֔ל ויקח֨ו ויקח֨ו צ֧אן ובק֛ר צ֧אן ובנ֥י ובק֛ר בק֖ר ובנ֥י בק֖ר וישחטו־א֑רצה וישחטו־א֑רצה וי֥אכל הע֖ם וי֥אכל הע֖ם על־על־הדֽם׃ הדֽם׃ 33 ויג֤ידו לשאול֙ לאמ֔ר הנ֥ה הע֛ם חט֥אים לֽיהו֖ה לאכ֣ל על־הד֑ם וי֣אמר בגדת֔ם גֽלו־אל֥י הי֖ום א֥בן גדולֽה׃ 34 וי֣אמר שא֣ול פ֣צו בע֡ם ואמרת֣ם לה֡ם הג֣ישו אלי֩ א֨יש שור֜ו וא֣יש שי֗הו ושחטת֤ם בזה֙ ואכלת֔ם ולֽא־תחטא֥ו לֽיהו֖ה לאכ֣ל אל־הד֑ם ויג֨שו כל־הע֜ם א֣יש שור֧ו בי֛דו הל֖ילה וישחטו־שֽם׃ 35 וי֧בן שא֛ול מזב֖ח לֽיהו֑ה את֣ו הח֔ל לבנ֥ות מזב֖ח לֽיהוֽה׃ 36 וי֣אמר שא֡ול נרד֣ה אחרי֩ פלשת֨ים׀ ל֜ילה וֽנב֥זה בה֣ם׀ עד־א֣ור הב֗קר ולֽא־נשא֤ר בהם֙ א֔יש וי֣אמר֔ו כל־הט֥וב בעינ֖יך עש֑ה וי֙אמר֙ הכה֔ן נקרב֥ה הל֖ם אל־האלהֽים׃ 37 וישא֤ל שאול֙ בֽאלה֔ים הֽארד֙ אחר֣י פלשת֔ים התתנ֖ם בי֣ד ישרא֑ל ול֥א ענ֖הו בי֥ום ההֽוא׃ 38 וי֣אמר שא֔ול ג֣שֽו הל֔ם כ֖ל פנ֣ות הע֑ם ודע֣ו ורא֔ו במ֗ה הֽית֛ה החט֥את הז֖את היֽום׃ 39 כ֣י חי־יהו֗ה המוש֙יע֙ את־ישרא֔ל כ֧י אם־ישנ֛ו ביונת֥ן בנ֖י כ֣י מ֣ות ימ֑ות וא֥ין ענ֖הו מכל־העֽם׃ 40 וי֣אמר אל־כל־ישרא֗ל אתם֙ תֽהיו֙ לע֣בר אח֔ד וֽאני֙ ויונת֣ן בנ֔י נהי֖ה לע֣בר אח֑ד ויאמר֤ו העם֙ אל־שא֔ול הט֥וב בעינ֖יך עשֽה׃ 41 וי֣אמר שא֗ול אל־יהו֛ה אלה֥י ישרא֖ל ה֣בה תמ֑ים וילכ֧ד יונת֛ן ושא֖ול והע֥ם יצֽאו׃ 42 וי֣אמר שא֔ול הפ֕ילו בינ֕י וב֖ין יונת֣ן בנ֑י וילכ֖ד יונתֽן׃ 43 וי֤אמר שאול֙ אל־י֣ונת֔ן הג֥ידה ל֖י מ֣ה עש֑יתה ויגד־ל֣ו יונת֗ן ויאמר֩ טע֨ם טע֜מתי בקצ֨ה המט֧ה אשר־ביד֛י מע֥ט דב֖ש הננ֥י אמֽות׃ 44 וי֣אמר שא֔ול כֽה־יעש֥ה אלה֖ים וכ֣ה יוס֑ף כֽי־מ֥ות תמ֖ות יונתֽן׃ 45 וי֨אמר הע֜ם אל־שא֗ול הֽיונת֤ן׀ ימות֙ אש֣ר ע֠שה הישוע֨ה הגדול֣ה הזאת֘ בישראל֒ חל֗ילה חי־יהוה֙ אם־יפ֞ל משער֤ת ראשו֙ א֔רצה כֽי־עם־אלה֥ים עש֖ה הי֣ום הז֑ה ויפד֥ו הע֛ם את־יונת֖ן ולא־מֽת׃ 46 וי֣על שא֔ול מאחר֖י פלשת֑ים ופלשת֖ים הלכ֥ו למקומֽם׃ 47 ושא֛ול לכ֥ד המלוכ֖ה על־ישרא֑ל ויל֣חם סב֣יב׀ בֽכל־איב֡יו במוא֣ב׀ ובבני־עמ֨ון ובאד֜ום ובמלכ֤י צובה֙ ובפלשת֔ים ובכ֥ל אשר־יפנ֖ה ירשֽיע׃ 48 וי֣עש ח֔יל וי֖ך את־עמל֑ק ויצ֥ל את־ישרא֖ל מי֥ד שסֽהו׃ 49 ויֽהיו֙ בנ֣י שא֔ול יונת֥ן וישו֖י ומלכי־ש֑וע ושם֙ שת֣י בנת֔יו ש֤ם הבכירה֙ מר֔ב וש֥ם הקטנ֖ה מיכֽל׃ 50 ושם֙ א֣שת שא֔ול אחינ֖עם בת־אחימ֑עץ וש֤ם שר־צבאו֙ אבינ֔ר בן־נ֖ר ד֥וד שאֽול׃ 51 וק֧יש אבֽי־שא֛ול ונ֥ר אבֽי־אבנ֖ר בן־אביאֽל׃ 52 ותה֤י המלחמה֙ חזק֣ה על־פלשת֔ים כ֖ל ימ֣י שא֑ול ורא֨ה שא֜ול כל־א֤יש גבור֙ וכל־בן־ח֔יל ויאספ֖הו אלֽיו׃