| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Judges 21 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שופטים |
1 וא֣יש ישרא֔ל נשב֥ע במצפ֖ה לאמ֑ר א֣יש ממ֔נו לא־ית֥ן בת֛ו לבנימ֖ן לאשֽה׃ 2 ויב֤א העם֙ בֽית־א֔ל וי֤שבו שם֙ עד־הע֔רב לפנ֖י האלה֑ים וישא֣ו קול֔ם ויבכ֖ו בכ֥י גדֽול׃ 3 וי֣אמר֔ו למ֗ה יהוה֙ אלה֣י ישרא֔ל ה֥יתה ז֖את בישרא֑ל להפק֥ד הי֛ום מישרא֖ל ש֥בט אחֽד׃ 4 וֽיהי֙ מֽמחר֔ת וישכ֣ימו הע֔ם ויבנו־ש֖ם מזב֑ח ויעל֥ו על֖ות ושלמֽים׃ 5 ויֽאמרו֙ בנ֣י ישרא֔ל מ֠י אש֨ר לא־על֧ה בקה֛ל מכל־שבט֥י ישרא֖ל אל־יהו֑ה כי֩ השבוע֨ה הגדול֜ה הית֗ה ל֠אשר לא־על֨ה אל־יהו֧ה המצפ֛ה לאמ֖ר מ֥ות יומֽת׃ 6 וינֽחמו֙ בנ֣י ישרא֔ל אל־בנימ֖ן אח֑יו וי֣אמר֔ו נגד֥ע הי֛ום ש֥בט אח֖ד מישראֽל׃ 7 מה־נעש֥ה לה֛ם לנותר֖ים לנש֑ים ואנ֙חנו֙ נשב֣ענו בֽיהו֔ה לבלת֛י תת־לה֥ם מבנות֖ינו לנשֽים׃ 8 וי֣אמר֔ו מ֗י אחד֙ משבט֣י ישרא֔ל אש֛ר לֽא־על֥ה אל־יהו֖ה המצפ֑ה ו֠הנה ל֣א בא־א֧יש אל־הֽמחנ֛ה מיב֥יש גלע֖ד אל־הקהֽל׃ 9 ויתפק֖ד הע֑ם והנ֤ה אֽין־שם֙ א֔יש מיושב֖י יב֥ש גלעֽד׃ 10 וישלחו־ש֣ם העד֗ה שנים־עש֥ר א֛לף א֖יש מבנ֣י הח֑יל ויצו֨ו אות֜ם לאמ֗ר ל֠כו והכית֞ם את־יושב֨י יב֤ש גלעד֙ לפי־ח֔רב והנש֖ים והטֽף׃ 11 וז֥ה הדב֖ר אש֣ר תעש֑ו כל־זכ֗ר וכל־אש֛ה יד֥עת משכב־זכ֖ר תחרֽימו׃ 12 וֽימצא֞ו מיושב֣י׀ יב֣יש גלע֗ד ארב֤ע מאות֙ נער֣ה בתול֔ה אש֧ר לֽא־ידע֛ה א֖יש למשכ֣ב זכ֑ר ויב֨יאו אות֤ם אל־הֽמחנה֙ של֔ה אש֖ר בא֥רץ כנֽען׃ 13 וֽישלחו֙ כל־ה֣עד֔ה וֽידברו֙ אל־בנ֣י בנימ֔ן אש֖ר בס֣לע רמ֑ון ויקרא֥ו לה֖ם שלֽום׃ 14 וי֤שב בנימן֙ בע֣ת הה֔יא ויתנ֤ו להם֙ הנש֔ים אש֣ר חי֔ו מנש֖י יב֣ש גלע֑ד ולֽא־מצא֥ו לה֖ם כֽן׃ 15 והע֥ם נח֖ם לבנימ֑ן כֽי־עש֧ה יהו֛ה פ֖רץ בשבט֥י ישראֽל׃ 16 מה־ויֽאמר֨ו נעש֥ה זקנ֣י העד֔ה לנותר֖ים לנש֑ים מה־נעש֥ה כֽי־נשמד֥ה לנותר֖ים לנש֑ים מבנימ֖ן אשֽה׃ כֽי־נשמד֥ה מבנימ֖ן אשֽה׃ 17 וי֣אמר֔ו ירש֥ת פליט֖ה לבנימ֑ן ולֽא־ימח֥ה ש֖בט מישראֽל׃ 18 ואנ֗חנו ל֥א נוכ֛ל לתת־לה֥ם נש֖ים מבנות֑ינו כֽי־נשבע֤ו בנֽי־ישראל֙ לאמ֔ר אר֕ור נת֥ן אש֖ה לבנימֽן׃ 19 ויאמר֡ו הנה֩ חג־יהו֨ה בשל֜ו מימ֣ים׀ ימ֗ימה אש֞ר מצפ֤ונה לבֽית־אל֙ מזרח֣ה הש֔מש למסל֔ה העל֥ה מבֽית־א֖ל שכ֑מה ומנ֖גב ללבונֽה׃ 20 ויצו֕ו את־בנ֥י בנימ֖ן לאמ֑ר לכ֖ו וארבת֥ם בכרמֽים׃ 21 וראית֗ם ו֠הנה אם־י֨צא֥ו בנות־שילו֘ לח֣ול במחלות֒ וֽיצאתם֙ מן־הכרמ֔ים וחטפת֥ם לכ֛ם א֥יש אשת֖ו מבנ֣ות שיל֑ו והלכת֖ם א֥רץ בנימֽן׃ 22 והי֡ה כֽי־יב֣או אבותם֩ א֨ו אחיה֜ם לר֣יב׀ אל֗ינו ואמ֤רנו אליהם֙ חנ֣ונו אות֔ם כ֣י ל֥א לק֛חנו א֥יש אשת֖ו במלחמ֑ה כ֣י ל֥א את֛ם נתת֥ם לה֖ם כע֥ת תאשֽמו׃ 23 ויֽעשו־כן֙ בנ֣י בנימ֔ן וישא֤ו נשים֙ למספר֔ם מן־המחלל֖ות אש֣ר גז֑לו וילכ֗ו ויש֙ובו֙ אל־נ֣חלת֔ם ויבנו֙ את־ה֣ער֔ים וישב֖ו בהֽם׃ 24 ויתהלכ֨ו מש֤ם בנֽי־ישראל֙ בע֣ת הה֔יא א֥יש לשבט֖ו ולמשפחת֑ו ויצא֣ו מש֔ם א֖יש לנחלתֽו׃ 25 בימ֣ים הה֔ם א֥ין מ֖לך בישרא֑ל א֛יש היש֥ר בעינ֖יו יעשֽה׃