| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 2 Kings 3 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים ב |
1 ויהור֣ם בן־אחא֗ב מל֤ך על־ישראל֙ בש֣מר֔ון בשנת֙ שמנ֣ה עשר֔ה ליהושפ֖ט מ֣לך יהוד֑ה וימל֖ך שתים־עשר֥ה שנֽה׃ 2 ויעש֤ה הרע֙ בעינ֣י יהו֔ה ר֕ק ל֥א כאב֖יו וכאמ֑ו וי֙סר֙ את־מצב֣ת הב֔על אש֥ר עש֖ה אבֽיו׃ 3 ר֠ק בחט֞אות ירבע֧ם בֽן־נב֛ט אשר־החט֥יא את־ישרא֖ל דב֑ק לא־ס֖ר ממֽנה׃ 4 ומיש֥ע מֽלך־מוא֖ב הי֣ה נק֑ד והש֤יב למֽלך־ישראל֙ מאה־א֣לף כר֔ים ומ֥אה א֖לף איל֥ים צֽמר׃ 5 ויה֖י כמ֣ות אחא֑ב ויפש֥ע מֽלך־מוא֖ב במ֥לך ישראֽל׃ 6 ויצ֞א המ֧לך יהור֛ם בי֥ום הה֖וא משמר֑ון ויפק֖ד את־כל־ישראֽל׃ 7 וי֡לך וישלח֩ אל־יהושפ֨ט מֽלך־יהוד֜ה לאמ֗ר מ֤לך מואב֙ פש֣ע ב֔י התל֥ך את֛י אל־מוא֖ב למלחמ֑ה וי֣אמר אעל֔ה כמ֧וני כמ֛וך כעמ֥י כעמ֖ך כסוס֥י כסוסֽיך׃ 8 וי֕אמר אי־ז֥ה הד֖רך נעל֑ה וי֕אמר ד֖רך מדב֥ר אדֽום׃ 9 וילך֩ מ֨לך ישרא֤ל ומֽלך־יהודה֙ ומ֣לך אד֔ום ויס֕בו ד֖רך שבע֣ת ימ֑ים ולא־הי֨ה מ֧ים לֽמחנ֛ה ולבהמ֖ה אש֥ר ברגליהֽם׃ 10 וי֖אמר מ֣לך ישרא֑ל אה֕ה כֽי־קר֣א יהו֗ה לשל֙שת֙ המלכ֣ים הא֔לה לת֥ת אות֖ם ביד־מואֽב׃ 11 וי֣אמר יהושפ֗ט הא֨ין פ֤ה נביא֙ לֽיהו֔ה ונדרש֥ה את־יהו֖ה מאות֑ו ו֠יען אח֞ד מעבד֤י מֽלך־ישראל֙ וי֔אמר פ֚ה אליש֣ע בן־שפ֔ט אשר־י֥צק מ֖ים על־יד֥י אליֽהו׃ 12 וי֙אמר֙ יה֣ושפ֔ט י֥ש אות֖ו דבר־יהו֑ה וירד֣ו אל֗יו מ֧לך ישרא֛ל ויהושפ֖ט ומ֥לך אדֽום׃ 13 וי֨אמר אליש֜ע אל־מ֤לך ישראל֙ מה־ל֣י ול֔ך ל֚ך אל־נביא֣י אב֔יך ואל־נביא֖י אמ֑ך וי֤אמר לו֙ מ֣לך ישרא֔ל א֗ל כֽי־קר֤א יהוה֙ לשל֙שת֙ המלכ֣ים הא֔לה לת֥ת אות֖ם ביד־מואֽב׃ 14 וי֣אמר אליש֗ע חי־יהו֤ה צבאות֙ אש֣ר עמ֣דתי לפנ֔יו כ֗י לול֛י פנ֛י יהושפ֥ט מֽלך־יהוד֖ה אנ֣י נש֑א אם־אב֥יט אל֖יך ואם־אראֽך׃ 15 ועת֖ה קחו־ל֣י מנג֑ן והיה֙ כנג֣ן הֽמנג֔ן ותה֥י על֖יו יד־יהוֽה׃ 16 וי֕אמר כ֖ה אמ֣ר יהו֑ה עש֛ה הנ֥חל הז֖ה גב֥ים׀ גבֽים׃ 17 כֽי־כ֣ה׀ אמ֣ר יהו֗ה לֽא־תרא֥ו ר֙וח֙ ולֽא־תרא֣ו ג֔שם והנ֥חל הה֖וא ימ֣לא מ֑ים ושתית֛ם את֥ם ומקניכ֖ם וֽבהמתכֽם׃ 18 ונק֥ל ז֖את בעינ֣י יהו֑ה ונת֥ן את־מוא֖ב בידכֽם׃ 19 והכית֞ם כל־ע֤יר מבצר֙ וכל־ע֣יר מבח֔ור וכל־ע֥ץ טוב֙ תפ֔ילו וכל־מעיני־מ֖ים תסת֑מו וכל֙ החלק֣ה הטוב֔ה תכא֖בו באבנֽים׃ 20 ויה֤י בב֙קר֙ כעל֣ות המנח֔ה והנה־מ֥ים בא֖ים מד֣רך אד֑ום ותמל֥א הא֖רץ את־המֽים׃ 21 וכל־מואב֙ שֽמע֔ו כֽי־על֥ו המלכ֖ים להל֣חם ב֑ם ויצעק֗ו מכ֨ל חג֤ר חגרה֙ ומ֔עלה ויעמד֖ו עֽל־הגבֽול׃ 22 וישכ֣ימו בב֔קר והש֖מש זרח֣ה על־המ֑ים וירא֨ו מוא֥ב מנ֛גד את־המ֖ים אדמ֥ים כדֽם׃ 23 ויֽאמרו֙ ד֣ם ז֔ה החר֤ב נֽחרבו֙ המלכ֔ים ויכ֖ו א֣יש את־רע֑הו ועת֥ה לשל֖ל מואֽב׃ 24 ויבאו֘ אל־מחנ֣ה ישראל֒ ויק֤מו ישראל֙ ויכ֣ו את־מוא֔ב וינ֖סו מפניה֑ם ויכו־ב֔ה והכ֖ות את־מואֽב׃ 25 והער֣ים יהר֡סו וכל־חלק֣ה ט֠ובה ישל֨יכו איש־אבנ֜ו ומלא֗וה וכל־מעין־מ֤ים יסת֙מו֙ וכל־עֽץ־ט֣וב יפ֔ילו עד־השא֧יר אבנ֛יה בק֖יר חר֑שת ויס֥בו הקלע֖ים ויכֽוה׃ 26 וירא֙ מ֣לך מוא֔ב כֽי־חז֥ק ממ֖נו המלחמ֑ה ויק֣ח א֠ותו שבע־מא֨ות א֜יש ש֣לֽף ח֗רב להבק֛יע אל־מ֥לך אד֖ום ול֥א יכֽלו׃ 27 ויקח֩ את־בנ֨ו הבכ֜ור אשר־ימל֣ך תחת֗יו ויעל֤הו עלה֙ על־ה֣חמ֔ה ויה֥י קצף־גד֖ול על־ישרא֑ל ויסעו֙ מֽעל֔יו ויש֖בו לאֽרץ׃