| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Kings 18 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
1 ויהי֙ ימ֣ים רב֔ים ודבר־יהו֗ה היה֙ אל־א֣לי֔הו בשנ֥ה השליש֖ית לאמ֑ר ל֚ך הרא֣ה אל־אחא֔ב ואתנ֥ה מט֖ר על־פנ֥י האדמֽה׃ 2 וי֙לך֙ אֽלי֔הו להרא֖ות אל־אחא֑ב והרע֖ב חז֥ק בשמרֽון׃ 3 ויקר֣א אחא֔ב אל־עבדי֖הו אש֣ר על־הב֑ית ועבדי֗הו הי֥ה יר֛א את־יהו֖ה מאֽד׃ 4 ויהי֙ בהכר֣ית איז֔בל א֖ת נביא֣י יהו֑ה ויק֨ח עבדי֜הו מא֣ה נבא֗ים וֽיחביא֞ם חמש֥ים איש֙ במער֔ה וכלכל֖ם ל֥חם ומֽים׃ 5 וי֤אמר אחאב֙ אל־ע֣בדי֔הו ל֤ך בא֙רץ֙ אל־כל־מעינ֣י המ֔ים וא֖ל כל־הנחל֑ים אול֣י׀ נמצ֣א חצ֗יר ונחיה֙ ס֣וס ופ֔רד ול֥וא נכר֖ית מהבהמֽה׃ 6 וֽיחלק֥ו לה֛ם את־הא֖רץ לֽעבר־ב֑ה אחא֞ב הל֨ך בד֤רך אחד֙ לבד֔ו ועֽבדי֛הו הל֥ך בדרך־אח֖ד לבדֽו׃ 7 ויה֤י עבדי֙הו֙ בד֔רך והנ֥ה אלי֖הו לקראת֑ו ויכר֙הו֙ ויפ֣ל על־פנ֔יו וי֕אמר האת֥ה ז֖ה אדנ֥י אליֽהו׃ 8 וי֥אמר ל֖ו א֑ני ל֛ך אמ֥ר לאדנ֖יך הנ֥ה אליֽהו׃ 9 וי֖אמר מ֣ה חט֑אתי כֽי־את֞ה נת֧ן אֽת־עבדך֛ ביד־אחא֖ב להמיתֽני׃ 10 ח֣י׀ יהו֣ה אלה֗יך אם־יש־ג֤וי וממלכה֙ א֠שר לֽא־של֨ח אדנ֥י שם֙ לבקשך֔ ואמר֖ו א֑ין והשב֤יע את־הממלכה֙ ואת־הג֔וי כ֖י ל֥א ימצאֽכה׃ 11 ועת֖ה את֣ה אמ֑ר ל֛ך אמ֥ר לאדנ֖יך הנ֥ה אליֽהו׃ 12 והי֞ה אנ֣י׀ אל֣ך מאת֗ך ור֨וח יהו֤ה׀ יֽשאך֙ ע֚ל אש֣ר לֽא־אד֔ע וב֨אתי להג֧יד לאחא֛ב ול֥א יֽמצאך֖ והרג֑ני ועבדך֛ יר֥א את־יהו֖ה מנערֽי׃ 13 הלֽא־הג֤ד לֽאדני֙ א֣ת אשר־עש֔יתי בהר֣ג איז֔בל א֖ת נביא֣י יהו֑ה ואחבא֩ מנביא֨י יהו֜ה מ֣אה א֗יש חמש֨ים חמש֥ים איש֙ במער֔ה ואכלכל֖ם ל֥חם ומֽים׃ 14 ועתה֙ את֣ה אמ֔ר ל֛ך אמ֥ר לֽאדנ֖יך הנ֣ה אלי֑הו והרגֽני׃ 15 וי֙אמר֙ אֽלי֔הו ח֚י יהו֣ה צבא֔ות אש֥ר עמ֖דתי לפנ֑יו כ֥י הי֖ום ארא֥ה אלֽיו׃ 16 וי֧לך עבדי֛הו לקר֥את אחא֖ב ויגד־ל֑ו וי֥לך אחא֖ב לקר֥את אליֽהו׃ 17 ויה֛י כרא֥ות אחא֖ב את־אלי֑הו וי֤אמר אחאב֙ אל֔יו האת֥ה ז֖ה עכ֥ר ישראֽל׃ 18 וי֗אמר ל֤א עכ֙רתי֙ את־ישרא֔ל כ֥י אם־את֖ה וב֣ית אב֑יך בֽעזבכם֙ את־מצו֣ת יהו֔ה ות֖לך אחר֥י הבעלֽים׃ 19 ועת֗ה של֨ח קב֥ץ אל֛י את־כל־ישרא֖ל אל־ה֣ר הכרמ֑ל ואת־נביא֨י הב֜על ארב֧ע מא֣ות וחמש֗ים ונביא֤י הֽאשרה֙ ארב֣ע מא֔ות אכל֖י שלח֥ן איזֽבל׃ 20 וישל֥ח אחא֖ב בכל־בנ֣י ישרא֑ל ויקב֥ץ את־הנביא֖ים אל־ה֥ר הכרמֽל׃ 21 ויג֨ש אלי֜הו אל־כל־הע֗ם וי֙אמר֙ עד־מת֞י את֣ם פסחים֘ על־שת֣י הסעפים֒ אם־יהו֤ה הֽאלהים֙ לכ֣ו אחר֔יו ואם־הב֖על לכ֣ו אחר֑יו ולֽא־ענ֥ו הע֛ם את֖ו דבֽר׃ 22 וי֤אמר אלי֙הו֙ אל־הע֔ם אנ֞י נות֧רתי נב֛יא ליהו֖ה לבד֑י ונביא֣י הב֔על ארבע־מא֥ות וחמש֖ים אֽיש׃ 23 ויתנו־ל֜נו שנ֣ים פר֗ים ויבחר֣ו להם֩ הפ֨ר האח֜ד וֽינתח֗הו ויש֙ימו֙ על־ה֣עצ֔ים וא֖ש ל֣א יש֑ימו ואנ֞י אעש֣ה׀ את־הפ֣ר האח֗ד ונֽתתי֙ על־ה֣עצ֔ים וא֖ש ל֥א אשֽים׃ 24 וקראת֞ם בש֣ם אלֽהיכ֗ם וֽאני֙ אקר֣א בשם־יהו֔ה והי֧ה האלה֛ים אשר־יענ֥ה בא֖ש ה֣וא האלה֑ים וי֧ען כל־הע֛ם ויאמר֖ו ט֥וב הדבֽר׃ 25 וי֨אמר אלי֜הו לנביא֣י הב֗על בחר֨ו לכ֜ם הפ֤ר הֽאחד֙ ועש֣ו ראשנ֔ה כ֥י את֖ם הרב֑ים וקראו֙ בש֣ם אלהיכ֔ם וא֖ש ל֥א תשֽימו׃ 26 ו֠יקחו את־הפ֨ר אשר־נת֣ן להם֘ וֽיעשו֒ ויקרא֣ו בשם־ה֠בעל מהב֨קר ועד־הצהר֤ים לאמר֙ הב֣על ענ֔נו וא֥ין ק֖ול וא֣ין ענ֑ה וֽיפסח֔ו על־המזב֖ח אש֥ר עשֽה׃ 27 ויה֨י בֽצהר֜ים ויהת֧ל בה֣ם אלי֗הו וי֙אמר֙ קרא֤ו בקול־גדול֙ כֽי־אלה֣ים ה֔וא כ֣י ש֧יח וכֽי־ש֛יג ל֖ו וכֽי־ד֣רך ל֑ו אול֛י יש֥ן ה֖וא ויקֽץ׃ 28 וֽיקראו֙ בק֣ול גד֔ול ויתגֽדדו֙ כמשפט֔ם בחרב֖ות ובֽרמח֑ים עד־שפך־ד֖ם עליהֽם׃ 29 וֽיהי֙ כעב֣ר הֽצהר֔ים ויֽתנבא֔ו ע֖ד לעל֣ות המנח֑ה ואֽין־ק֥ול ואין־ענ֖ה וא֥ין קֽשב׃ 30 וי֨אמר אלי֤הו לכל־העם֙ גש֣ו אל֔י ויגש֥ו כל־הע֖ם אל֑יו וירפ֛א את־מזב֥ח יהו֖ה ההרֽוס׃ 31 ויק֣ח אלי֗הו שת֤ים עשרה֙ אבנ֔ים כמספ֖ר שבט֣י בנֽי־יעק֑ב אשר֩ הי֨ה דבר־יהו֤ה אליו֙ לאמ֔ר ישרא֖ל יהי֥ה שמֽך׃ 32 ויבנ֧ה את־האבנ֛ים מזב֖ח בש֣ם יהו֑ה וי֣עש תעל֗ה כבית֙ סאת֣ים ז֔רע סב֖יב למזבֽח׃ 33 וֽיער֖ך את־הֽעצ֑ים וינתח֙ את־הפ֔ר וי֖שם על־העצֽים׃ 34 וי֗אמר מלא֨ו ארבע֤ה כדים֙ מ֔ים ויֽצק֥ו על־העל֖ה ועל־העצ֑ים וי֤אמר שנו֙ וישנ֔ו וי֥אמר של֖שו וישלֽשו׃ 35 וילכ֣ו המ֔ים סב֖יב למזב֑ח וג֥ם את־התעל֖ה מלא־מֽים׃ 36 ויה֣י׀ בעל֣ות המנח֗ה ויג֞ש אלי֣הו הנביא֘ ויאמר֒ יהו֗ה אלהי֙ אברהם֙ יצח֣ק וישרא֔ל הי֣ום יוד֗ע כֽי־את֧ה אלה֛ים בישרא֖ל ואנ֣י עבד֑ך ובדברך֣ עש֔יתי א֥ת כל־הדבר֖ים האֽלה׃ 37 ענ֤ני יהוה֙ ענ֔ני ויֽדעו֙ הע֣ם הז֔ה כֽי־את֥ה יהו֖ה האלה֑ים ואת֛ה הסב֥ת את־לב֖ם אחרנֽית׃ 38 ותפ֣ל אש־יהו֗ה ות֤אכל את־הֽעלה֙ ואת־ה֣עצ֔ים ואת־האבנ֖ים ואת־העפ֑ר ואת־המ֥ים אשר־בתעל֖ה לחֽכה׃ 39 וירא֙ כל־הע֔ם וֽיפל֖ו על־פניה֑ם וי֣אמר֔ו יהוה֙ ה֣וא האלה֔ים יהו֖ה ה֥וא האלהֽים׃ 40 ויאמר֩ אלי֨הו לה֜ם תפש֣ו׀ את־נביא֣י הב֗על א֛יש אל־ימל֥ט מה֖ם וֽיתפש֑ום ויורד֤ם אלי֙הו֙ אל־נ֣חל קיש֔ון וישחט֖ם שֽם׃ 41 וי֤אמר אלי֙הו֙ לאחא֔ב על֖ה אכ֣ל ושת֑ה כי־ק֖ול המ֥ון הגֽשם׃ 42 ויעל֥ה אחא֖ב לאכ֣ל ולשת֑ות וא֨לי֜הו על֨ה אל־ר֤אש הכרמל֙ ויגה֣ר א֔רצה וי֥שם פנ֖יו ב֥ין ברכֽיו׃ 43 וי֣אמר אֽל־נער֗ו עלֽה־נא֙ הב֣ט דֽרך־י֔ם וי֙על֙ ויב֔ט וי֖אמר א֣ין מא֑ומה וי֕אמר ש֖ב ש֥בע פעמֽים׃ 44 וֽיהי֙ בשבע֔ית וי֗אמר הנה־ע֛ב קטנ֥ה ככף־א֖יש על֣ה מי֑ם וי֗אמר על֨ה אמ֤ר אל־אחאב֙ אס֣ר ור֔ד ול֥א יעצרכ֖ה הגֽשם׃ 45 ויה֣י׀ עד־כ֣ה ועד־כ֗ה והשמ֙ים֙ הֽתקדרו֙ עב֣ים ור֔וח ויה֖י ג֣שם גד֑ול וירכ֥ב אחא֖ב וי֥לך יזרעֽאלה׃ 46 ויד־יהו֗ה הֽיתה֙ אל־א֣לי֔הו וישנ֖ס מתנ֑יו וי֙רץ֙ לפנ֣י אחא֔ב עד־באכ֖ה יזרעֽאלה׃