| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 24 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
| ויעל דוד משם וישב במצדות עין־גדי׃ | 1Sam 24:1 [KJV 23:29] And David went up from thence, and dwelt in strong holds at Engedi. |
| ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ויגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי׃ | 1Sam 24:2 [KJV 24:1] And it came to pass, when Saul was returned from following the Philistines, that it was told him, saying, Behold, David is in the wilderness of Engedi. |
| ויקח שאול שלשת אלפים איש בחור מכל־ישראל וילך לבקש את־דוד ואנשיו על־פני צורי היעלים׃ | 1Sam 24:3 [KJV 24:2] Then Saul took three thousand chosen men out of all Israel, and went to seek David and his men upon the rocks of the wild goats. |
| ויבא אל־גדרות הצאן על־הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את־רגליו ודוד ואנשיו בירכתי המערה ישבים׃ | 1Sam 24:4 [KJV 24:3] And he came to the sheepcotes by the way, where was a cave; and Saul went in to cover his feet: and David and his men remained in the sides of the cave. |
| ויאמרו ויאמרו אנשי אנשי דוד דוד אליו אליו הנה הנה היום היום אשר־אשר־אמר אמר יהוה יהוה אליך אליך הנה הנה אנכי אנכי נתן נתן איבך את־איבך בידך בידך ועשית ועשית לו לו כאשר כאשר יטב יטב בעיניך ויקם בעיניך ויקם דוד דוד ויכרת ויכרת את־כנף־את־המעיל כנף־אשר־המעיל לשאול אשר־לשאול בלט׃ בלט׃ | 1Sam 24:5 [KJV 24:4] And the men of David said unto him, Behold the day of which the LORD said unto thee, Behold, I will deliver thine enemy into thine hand, that thou mayest do to him as it shall seem good unto thee. Then David arose, and cut off the skirt of Saul's robe privily. |
| ויהי אחרי־כן ויך לב־דוד אתו על אשר כרת את־כנף אשר לשאול׃ | 1Sam 24:6 [KJV 24:5] And it came to pass afterward, that David's heart smote him, because he had cut off Saul's skirt. |
| ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם־אעשה את־הדבר הזה לאדני למשיח יהוה לשלח ידי בו כי־משיח יהוה הוא׃ | 1Sam 24:7 [KJV 24:6] And he said unto his men, The LORD forbid that I should do this thing unto my master, the LORD's anointed, to stretch forth mine hand against him, seeing he is the anointed of the LORD. |
| וישסע דוד את־אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל־שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך׃ | 1Sam 24:8 [KJV 24:7] So David stayed his servants with these words, and suffered them not to rise against Saul. But Saul rose up out of the cave, and went on his way. |
| ויקם דוד אחרי־כן ויצא מהמערה ויקרא אחרי־שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אפים ארצה וישתחו׃ | 1Sam 24:9 [KJV 24:8] David also arose afterward, and went out of the cave, and cried after Saul, saying, My lord the king. And when Saul looked behind him, David stooped with his face to the earth, and bowed himself. |
| ויאמר דוד לשאול למה תשמע את־דברי אדם לאמר הנה דוד מבקש רעתך׃ | 1Sam 24:10 [KJV 24:9] And David said to Saul, Wherefore hearest thou men's words, saying, Behold, David seeketh thy hurt? |
| הנה היום הזה ראו עיניך את אשר־נתנך יהוה׀ היום׀ בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא־אשלח ידי באדני כי־משיח יהוה הוא׃ | 1Sam 24:11 [KJV 24:10] Behold, this day thine eyes have seen how that the LORD had delivered thee to day into mine hand in the cave: and some bade me kill thee: but mine eye spared thee; and I said, I will not put forth mine hand against my lord; for he is the LORD's anointed. |
| ואבי ראה גם ראה את־כנף מעילך בידי כי בכרתי את־כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא־חטאתי לך ואתה צדה את־נפשי לקחתה׃ | 1Sam 24:12 [KJV 24:11] Moreover, my father, see, yea, see the skirt of thy robe in my hand: for in that I cut off the skirt of thy robe, and killed thee not, know thou and see that there is neither evil nor transgression in mine hand, and I have not sinned against thee; yet thou huntest my soul to take it. |
| ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה־בך׃ | 1Sam 24:13 [KJV 24:12] The LORD judge between me and thee, and the LORD avenge me of thee: but mine hand shall not be upon thee. |
| כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה־בך׃ | 1Sam 24:14 [KJV 24:13] As saith the proverb of the ancients, Wickedness proceedeth from the wicked: but mine hand shall not be upon thee. |
| אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רדף אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד׃ | 1Sam 24:15 [KJV 24:14] After whom is the king of Israel come out? after whom dost thou pursue? after a dead dog, after a flea. |
| והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את־ריבי וישפטני מידך׃ | 1Sam 24:16 [KJV 24:15] The LORD therefore be judge, and judge between me and thee, and see, and plead my cause, and deliver me out of thine hand. |
| ויהי׀ ככלות דוד לדבר את־הדברים האלה אל־שאול ויאמר שאול הקלך זה בני דוד וישא שאול קלו ויבך׃ | 1Sam 24:17 [KJV 24:16] And it came to pass, when David had made an end of speaking these words unto Saul, that Saul said, Is this thy voice, my son David? And Saul lifted up his voice, and wept. |
| ויאמר אל־דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה׃ | 1Sam 24:18 [KJV 24:17] And he said to David, Thou art more righteous than I: for thou hast rewarded me good, whereas I have rewarded thee evil. |
| ואתה הגדת היום את אשר־עשיתה אתי טובה את אשר סגרני יהוה בידך ולא הרגתני׃ | 1Sam 24:19 [KJV 24:18] And thou hast shewed this day how that thou hast dealt well with me: forasmuch as when the LORD had delivered me into thine hand, thou killedst me not. |
| וכי־ימצא איש את־איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי׃ | 1Sam 24:20 [KJV 24:19] For if a man find his enemy, will he let him go well away? wherefore the LORD reward thee good for that thou hast done unto me this day. |
| ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל׃ | 1Sam 24:21 [KJV 24:20] And now, behold, I know well that thou shalt surely be king, and that the kingdom of Israel shall be established in thine hand. |
| ועתה השבעה לי ביהוה אם־תכרית את־זרעי אחרי ואם־תשמיד את־שמי מבית אבי׃ | 1Sam 24:22 [KJV 24:21] Swear now therefore unto me by the LORD, that thou wilt not cut off my seed after me, and that thou wilt not destroy my name out of my father's house. |
| וישבע דוד לשאול וילך שאול אל־ביתו ודוד ואנשיו עלו על־המצודה׃ | 1Sam 24:23 [KJV 24:22] And David sware unto Saul. And Saul went home; but David and his men gat them up unto the hold. |