| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Genesis 24 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | בראשית |
1 ואברה֣ם זק֔ן ב֖א בימ֑ים וֽיהו֛ה בר֥ך את־אברה֖ם בכֽל׃ 2 וי֣אמר אברה֗ם אל־עבדו֙ זק֣ן בית֔ו המש֖ל בכל־אשר־ל֑ו שֽים־נ֥א ידך֖ ת֥חת ירכֽי׃ 3 ואשב֣יעך֔ בֽיהוה֙ אלה֣י השמ֔ים וֽאלה֖י הא֑רץ אש֨ר לֽא־תק֤ח אשה֙ לבנ֔י מבנות֙ הֽכנענ֔י אש֥ר אנכ֖י יוש֥ב בקרבֽו׃ 4 כ֧י אל־ארצ֛י ואל־מולדת֖י תל֑ך ולקחת֥ אש֖ה לבנ֥י ליצחֽק׃ 5 וי֤אמר אליו֙ הע֔בד אולי֙ לא־תאב֣ה הֽאש֔ה לל֥כת אחר֖י אל־הא֣רץ הז֑את הֽהש֤ב אשיב֙ את־בנך֔ אל־הא֖רץ אשר־יצ֥את משֽם׃ 6 וי֥אמר אל֖יו אברה֑ם הש֣מר לך֔ פן־תש֥יב את־בנ֖י שֽמה׃ 7 יהו֣ה׀ אלה֣י השמ֗ים אש֨ר לקח֜ני מב֣ית אבי֘ ומא֣רץ מֽולדתי֒ ואש֨ר דבר־ל֜י ואש֤ר נֽשבֽע־לי֙ לאמ֔ר לז֨רעך֔ את֖ן את־הא֣רץ הז֑את ה֗וא ישל֤ח מלאכו֙ לפנ֔יך ולקחת֥ אש֛ה לבנ֖י משֽם׃ 8 ואם־ל֨א תאב֤ה הֽאשה֙ לל֣כת אחר֔יך ונק֕ית משבעת֖י ז֑את ר֣ק את־בנ֔י ל֥א תש֖ב שֽמה׃ 9 וי֤שם הע֙בד֙ את־יד֔ו ת֛חת י֥רך אברה֖ם אדנ֑יו ויש֣בֽע ל֔ו על־הדב֖ר הזֽה׃ 10 ויק֣ח ה֠עבד עשר֨ה גמל֜ים מגמל֤י אדניו֙ וי֔לך וכל־ט֥וב אדנ֖יו ביד֑ו וי֗קם וי֛לך אל־אר֥ם נֽהר֖ים אל־ע֥יר נחֽור׃ 11 ויבר֧ך הגמל֛ים מח֥וץ לע֖יר אל־בא֣ר המ֑ים לע֣ת ע֔רב לע֖ת צ֥את השאבֽת׃ 12 ויאמ֓ר׀ יהו֗ה אלהי֙ אדנ֣י אברה֔ם הקרה־נ֥א לפנ֖י הי֑ום ועשה־ח֕סד ע֖ם אדנ֥י אברהֽם׃ 13 הנ֛ה אנכ֥י נצ֖ב על־ע֣ין המ֑ים ובנות֙ אנש֣י הע֔יר יצא֖ת לשא֥ב מֽים׃ 14 והי֣ה הֽנער֗ אש֨ר אמ֤ר אל֙יה֙ הטי־נ֤א כדך֙ ואשת֔ה ואמר֣ה שת֔ה וגם־גמל֖יך אשק֑ה את֤ה הכ֙חת֙ לעבדך֣ ליצח֔ק וב֣ה אד֔ע כי־עש֥ית ח֖סד עם־אדנֽי׃ 15 וֽיהי־ה֗וא טרם֘ כל֣ה לדבר֒ והנ֧ה רבק֣ה יצ֗את אש֤ר ילדה֙ לבתוא֣ל בן־מלכ֔ה א֥שת נח֖ור אח֣י אברה֑ם וכד֖ה על־שכמֽה׃ 16 והֽנער֗ טב֤ת מראה֙ מא֔ד בתול֕ה וא֖יש ל֣א ידע֑ה ות֣רד הע֔ינה ותמל֥א כד֖ה ותֽעל׃ 17 וי֥רץ הע֖בד לקראת֑ה וי֕אמר הגמיא֥יני נ֛א מעט־מ֖ים מכדֽך׃ 18 ות֖אמר שת֣ה אדנ֑י ותמה֗ר ות֧רד כד֛ה על־יד֖ה ותשקֽהו׃ 19 ותכ֖ל להשקת֑ו ות֗אמר ג֤ם לגמל֙יך֙ אשא֔ב ע֥ד אם־כל֖ו לשתֽת׃ 20 ותמה֗ר ותע֤ר כדה֙ אל־הש֔קת ות֥רץ ע֛וד אֽל־הבא֖ר לשא֑ב ותשא֖ב לכל־גמלֽיו׃ 21 והא֥יש משתא֖ה ל֑ה מחר֕יש לד֗עת הֽהצל֧יח יהו֛ה דרכ֖ו אם־לֽא׃ 22 ויה֗י כאש֨ר כל֤ו הגמלים֙ לשת֔ות ויק֤ח האיש֙ נ֣זם זה֔ב ב֖קע משקל֑ו ושנ֤י צמידים֙ על־יד֔יה עשר֥ה זה֖ב משקלֽם׃ 23 וי֙אמר֙ בת־מ֣י א֔ת הג֥ידי נ֖א ל֑י הי֧ש בית־אב֛יך מק֥ום ל֖נו ללֽין׃ 24 ות֣אמר אל֔יו בת־בתוא֖ל אנ֑כי בן־מלכ֕ה אש֥ר ילד֖ה לנחֽור׃ 25 ות֣אמר אל֔יו גם־ת֥בן גם־מספ֖וא ר֣ב עמ֑נו גם־מק֖ום ללֽון׃ 26 ויק֣ד הא֔יש וישת֖חו לֽיהוֽה׃ 27 וי֗אמר בר֤וך יהוה֙ אלהי֙ אדנ֣י אברה֔ם א֠שר לֽא־עז֥ב חסד֛ו ואמת֖ו מע֣ם אדנ֑י אנכ֗י בד֙רך֙ נח֣ני יהו֔ה ב֖ית אח֥י אדנֽי׃ 28 ות֙רץ֙ הֽנער֔ ותג֖ד לב֣ית אמ֑ה כדבר֖ים האֽלה׃ 29 ולרבק֥ה א֖ח ושמ֣ו לב֑ן וי֨רץ לב֧ן אל־הא֛יש הח֖וצה אל־העֽין׃ 30 ויה֣י׀ כרא֣ת את־הנ֗זם וֽאת־הצמדים֘ על־יד֣י אחתו֒ וכשמע֗ו את־דבר֞י רבק֤ה אחתו֙ לאמ֔ר כֽה־דב֥ר אל֖י הא֑יש ויבא֙ אל־הא֔יש והנ֛ה עמ֥ד על־הגמל֖ים על־העֽין׃ 31 וי֕אמר ב֖וא בר֣וך יהו֑ה ל֤מה תעמד֙ בח֔וץ ואנכי֙ פנ֣יתי הב֔ית ומק֖ום לגמלֽים׃ 32 ויב֤א האיש֙ הב֔יתה ויפת֖ח הגמל֑ים וית֨ן ת֤בן ומספוא֙ לגמל֔ים ומ֙ים֙ לרח֣ץ רגל֔יו ורגל֥י האנש֖ים אש֥ר אתֽו׃ 33 ויוש֤ם לפניו֙ לאכ֔ל וי֙אמר֙ ל֣א אכ֔ל ע֥ד אם־דב֖רתי דבר֑י וי֖אמר דבֽר׃ 34 ויאמ֑ר ע֥בד אברה֖ם אנֽכי׃ 35 ויהו֞ה בר֧ך את־אדנ֛י מא֖ד ויגד֑ל ויתן־ל֞ו צ֤אן ובקר֙ וכ֣סף וזה֔ב ועבדם֙ ושפח֔ת וגמל֖ים וחמרֽים׃ 36 ות֡לד שרה֩ א֨שת אדנ֥י בן֙ לֽאדנ֔י אחר֖י זקנת֑ה ויתן־ל֖ו את־כל־אשר־לֽו׃ 37 וישבע֥ני אדנ֖י לאמ֑ר לא־תק֤ח אשה֙ לבנ֔י מבנות֙ הֽכנענ֔י אש֥ר אנכ֖י יש֥ב בארצֽו׃ 38 אם־ל֧א אל־בית־אב֛י תל֖ך ואל־משפחת֑י ולקחת֥ אש֖ה לבנֽי׃ 39 ואמ֖ר אל־אדנ֑י אל֛י לא־תל֥ך האש֖ה אחרֽי׃ 40 וי֖אמר אל֑י יהו֞ה אשר־התהל֣כתי לפנ֗יו ישל֨ח מלאכ֤ו אתך֙ והצל֣יח דרכ֔ך ולקחת֤ אשה֙ לבנ֔י ממשפחת֖י ומב֥ית אבֽי׃ 41 א֤ז תנקה֙ מא֣לת֔י כ֥י תב֖וא אל־משפחת֑י ואם־ל֤א יתנו֙ ל֔ך והי֥ית נק֖י מאלתֽי׃ 42 ואב֥א הי֖ום אל־הע֑ין ואמ֗ר יהוה֙ אלהי֙ אדנ֣י אברה֔ם אם־ישך־נא֙ מצל֣יח דרכ֔י אש֥ר אנכ֖י הל֥ך עלֽיה׃ 43 הנ֛ה אנכ֥י נצ֖ב על־ע֣ין המ֑ים והי֤ה הֽעלמה֙ היצ֣את לשא֔ב ואמרת֣י אל֔יה השקֽיני־נ֥א מעט־מ֖ים מכדֽך׃ 44 ואמר֤ה אלי֙ גם־את֣ה שת֔ה וג֥ם לגמל֖יך אשא֑ב ה֣וא הֽאש֔ה אשר־הכ֥יח יהו֖ה לבן־אדנֽי׃ 45 אני֩ ט֨רם אכל֜ה לדב֣ר אל־לב֗י והנ֨ה רבק֤ה יצאת֙ וכד֣ה על־שכמ֔ה ות֥רד הע֖ינה ותשא֑ב ואמ֥ר אל֖יה השק֥יני נֽא׃ 46 ותמה֗ר ות֤ורד כדה֙ מֽעל֔יה ות֣אמר שת֔ה וגם־גמל֖יך אשק֑ה וא֕שת וג֥ם הגמל֖ים השקֽתה׃ 47 ואשא֣ל את֗ה ואמר֘ בת־מ֣י את֒ ות֗אמר בת־בתואל֙ בן־נח֔ור אש֥ר יֽלדה־ל֖ו מלכ֑ה ואש֤ם הנ֙זם֙ על־אפ֔ה והצמיד֖ים על־ידֽיה׃ 48 ואק֥ד וֽאשתחו֖ה ליהו֑ה ואבר֗ך את־יהוה֙ אלהי֙ אדנ֣י אברה֔ם אש֤ר הנח֙ני֙ בד֣רך אמ֔ת לק֛חת את־בת־אח֥י אדנ֖י לבנֽו׃ 49 ו֠עתה אם־ישכ֨ם עש֜ים ח֧סד וֽאמ֛ת את־אדנ֖י הג֣ידו ל֑י ואם־ל֕א הג֣ידו ל֔י ואפנ֥ה על־ימ֖ין א֥ו על־שמֽאל׃ 50 וי֨ען לב֤ן ובתואל֙ וי֣אמר֔ו מיהו֖ה יצ֣א הדב֑ר ל֥א נוכ֛ל דב֥ר אל֖יך ר֥ע או־טֽוב׃ 51 הנֽה־רבק֥ה לפנ֖יך ק֣ח ול֑ך ותה֤י אשה֙ לבן־אדנ֔יך כאש֖ר דב֥ר יהוֽה׃ 52 ויה֕י כאש֥ר שמ֛ע ע֥בד אברה֖ם את־דבריה֑ם וישת֥חו א֖רצה לֽיהוֽה׃ 53 ויוצ֨א הע֜בד כלי־כ֨סף וכל֤י זהב֙ ובגד֔ים וית֖ן לרבק֑ה ומ֨גדנ֔ת נת֥ן לאח֖יה ולאמֽה׃ 54 ויאכל֣ו וישת֗ו ה֛וא והאנש֥ים אשר־עמ֖ו ויל֑ינו ויק֣ומו בב֔קר וי֖אמר שלח֥ני לֽאדנֽי׃ 55 וי֤אמר אח֙יה֙ ואמ֔ה תש֨ב הנער֥ את֛נו ימ֖ים א֣ו עש֑ור אח֖ר תלֽך׃ 56 וי֤אמר אלהם֙ אל־תאחר֣ו את֔י וֽיהו֖ה הצל֣יח דרכ֑י שלח֕וני ואלכ֖ה לֽאדנֽי׃ 57 ויאמר֖ו נקר֣א לֽנער֑ ונשאל֖ה את־פֽיה׃ 58 ויקרא֤ו לרבקה֙ ויאמר֣ו אל֔יה התלכ֖י עם־הא֣יש הז֑ה ות֖אמר אלֽך׃ 59 וֽישלח֛ו את־רבק֥ה אחת֖ם ואת־מנקת֑ה ואת־ע֥בד אברה֖ם ואת־אנשֽיו׃ 60 ויברכ֤ו את־רבקה֙ וי֣אמרו ל֔ה אחת֕נו א֥ת הי֖י לאלפ֣י רבב֑ה וייר֣ש זרע֔ך א֖ת ש֥ער שנאֽיו׃ 61 ות֨קם רבק֜ה ונערת֗יה ותרכ֙בנה֙ על־הגמל֔ים ותל֖כנה אחר֣י הא֑יש ויק֥ח הע֛בד את־רבק֖ה וילֽך׃ 62 ויצחק֙ ב֣א מב֔וא בא֥ר לח֖י רא֑י וה֥וא יוש֖ב בא֥רץ הנֽגב׃ 63 ויצ֥א יצח֛ק לש֥וח בשד֖ה לפנ֣ות ע֑רב ויש֤א עיניו֙ וי֔רא והנ֥ה גמל֖ים באֽים׃ 64 ותש֤א רבקה֙ את־עינ֔יה ות֖רא את־יצח֑ק ותפ֖ל מע֥ל הגמֽל׃ 65 ות֣אמר אל־הע֗בד מֽי־הא֤יש הלזה֙ ההל֤ך בשדה֙ לקראת֔נו וי֥אמר הע֖בד ה֣וא אדנ֑י ותק֥ח הצע֖יף ותתכֽס׃ 66 ויספ֥ר הע֖בד ליצח֑ק א֥ת כל־הדבר֖ים אש֥ר עשֽה׃ 67 ויבא֣ה יצח֗ק הא֙הלה֙ שר֣ה אמ֔ו ויק֧ח את־רבק֛ה ותהי־ל֥ו לאש֖ה ויאהב֑ה וינח֥ם יצח֖ק אחר֥י אמֽו׃