| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Genesis 30 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | בראשית |
1 ות֣רא רח֗ל כ֣י ל֤א יֽלדה֙ ליעק֔ב ותקנ֥א רח֖ל באחת֑ה ות֤אמר אֽל־יעקב֙ הֽבה־ל֣י בנ֔ים ואם־א֖ין מת֥ה אנֽכי׃ 2 ויֽחר־א֥ף יעק֖ב ברח֑ל וי֗אמר הת֤חת אלהים֙ אנ֔כי אשר־מנ֥ע ממ֖ך פרי־בֽטן׃ 3 ות֕אמר הנ֛ה אמת֥י בלה֖ה ב֣א אל֑יה ותלד֙ על־ברכ֔י ואבנ֥ה גם־אנכ֖י ממֽנה׃ 4 ותתן־ל֛ו את־בלה֥ה שפחת֖ה לאש֑ה ויב֥א אל֖יה יעקֽב׃ 5 ות֣הר בלה֔ה ות֥לד ליעק֖ב בֽן׃ 6 ות֤אמר רחל֙ דנ֣ני אלה֔ים וגם֙ שמ֣ע בקל֔י ויתן־ל֖י ב֑ן על־כ֛ן קרא֥ה שמ֖ו דֽן׃ 7 ות֣הר ע֔וד ות֕לד בלה֖ה שפח֣ת רח֑ל ב֥ן שנ֖י ליעקֽב׃ 8 ות֣אמר רח֗ל נפתול֨י אלה֧ים׀ נפת֛לתי עם־אחת֖י גם־יכ֑לתי ותקר֥א שמ֖ו נפתלֽי׃ 9 ות֣רא לא֔ה כ֥י עמד֖ה מל֑דת ותקח֙ את־זלפ֣ה שפחת֔ה ותת֥ן את֛ה ליעק֖ב לאשֽה׃ 10 ות֗לד זלפ֛ה שפח֥ת לא֖ה ליעק֥ב בֽן׃ 11 ות֥אמר לא֖ה ב֣א ג֑ד ותקר֥א את־שמ֖ו גֽד׃ 12 ות֗לד זלפה֙ שפח֣ת לא֔ה ב֥ן שנ֖י ליעקֽב׃ 13 ות֣אמר לא֔ה באשר֕י כ֥י אשר֖וני בנ֑ות ותקר֥א את־שמ֖ו אשֽר׃ 14 וי֨לך ראוב֜ן בימ֣י קציר־חט֗ים וימצ֤א דֽודאים֙ בשד֔ה ויב֣א את֔ם אל־לא֖ה אמ֑ו ות֤אמר רחל֙ אל־לא֔ה תני־נ֣א ל֔י מדודא֖י בנֽך׃ 15 ות֣אמר ל֗ה המעט֙ קחת֣ך את־איש֔י ולק֕חת ג֥ם את־דודא֖י בנ֑י ות֣אמר רח֗ל לכן֙ ישכ֤ב עמך֙ הל֔ילה ת֖חת דודא֥י בנֽך׃ 16 ויב֨א יעק֣ב מן־השדה֘ בערב֒ ותצ֨א לא֜ה לקראת֗ו ות֙אמר֙ אל֣י תב֔וא כ֚י שכ֣ר שכרת֔יך בדודא֖י בנ֑י וישכ֥ב עמ֖ה בל֥ילה הֽוא׃ 17 וישמ֥ע אלה֖ים אל־לא֑ה ות֛הר ות֥לד ליעק֖ב ב֥ן חמישֽי׃ 18 ות֣אמר לא֗ה נת֤ן אלהים֙ שכר֔י אשר־נת֥תי שפחת֖י לאיש֑י ותקר֥א שמ֖ו יששכֽר׃ 19 ות֤הר עוד֙ לא֔ה ות֥לד בן־שש֖י ליעקֽב׃ 20 ות֣אמר לא֗ה זבד֨ני אלה֥ים׀ אתי֘ ז֣בד טוב֒ הפ֙עם֙ יזבל֣ני איש֔י כֽי־יל֥דתי ל֖ו שש֣ה בנ֑ים ותקר֥א את־שמ֖ו זבלֽון׃ 21 ואח֖ר י֣לדה ב֑ת ותקר֥א את־שמ֖ה דינֽה׃ 22 ויזכ֥ר אלה֖ים את־רח֑ל וישמ֤ע אל֙יה֙ אלה֔ים ויפת֖ח את־רחמֽה׃ 23 ות֖הר ות֣לד ב֑ן ות֕אמר אס֥ף אלה֖ים את־חרפתֽי׃ 24 ותקר֧א את־שמ֛ו יוס֖ף לאמ֑ר יס֧ף יהו֛ה ל֖י ב֥ן אחֽר׃ 25 ויה֕י כאש֛ר ילד֥ה רח֖ל את־יוס֑ף וי֤אמר יעקב֙ אל־לב֔ן שלח֙ני֙ וא֣לכ֔ה אל־מקומ֖י ולארצֽי׃ 26 תנ֞ה את־נש֣י ואת־ילד֗י אש֨ר עב֧דתי אֽתך֛ בה֖ן ואל֑כה כ֚י את֣ה יד֔עת את־עבדת֖י אש֥ר עבדתֽיך׃ 27 וי֤אמר אליו֙ לב֔ן אם־נ֛א מצ֥אתי ח֖ן בעינ֑יך נח֕שתי ויברכ֥ני יהו֖ה בגללֽך׃ 28 ויאמ֑ר נקב֧ה שכרך֛ על֖י ואתֽנה׃ 29 וי֣אמר אל֔יו את֣ה יד֔עת א֖ת אש֣ר עבדת֑יך וא֛ת אשר־הי֥ה מקנך֖ אתֽי׃ 30 כ֡י מעט֩ אשר־הי֨ה לך֤ לפני֙ ויפר֣ץ לר֔ב ויב֧רך יהו֛ה אתך֖ לרגל֑י ועת֗ה מת֛י אֽעש֥ה גם־אנכ֖י לביתֽי׃ 31 וי֖אמר מ֣ה אתן־ל֑ך וי֤אמר יעקב֙ לא־תתן־ל֣י מא֔ומה אם־תֽעשה־לי֙ הדב֣ר הז֔ה אש֛ובה ארע֥ה צֽאנך֖ אשמֽר׃ 32 אֽעב֨ר בכל־צֽאנך֜ הי֗ום הס֨ר מש֜ם כל־ש֣ה׀ נק֣ד וטל֗וא וכל־שה־חום֙ בכשב֔ים וטל֥וא ונק֖ד בעז֑ים והי֖ה שכרֽי׃ 33 ועֽנתה־ב֤י צדקתי֙ בי֣ום מח֔ר כֽי־תב֥וא על־שכר֖י לפנ֑יך כ֣ל אשר־איננו֩ נק֨ד וטל֜וא בֽעז֗ים וחום֙ בכשב֔ים גנ֥וב ה֖וא אתֽי׃ 34 וי֥אמר לב֖ן ה֑ן ל֖ו יה֥י כדברֽך׃ 35 וי֣סר ביום֩ הה֨וא את־התיש֜ים הֽעקד֣ים והטלא֗ים וא֤ת כל־הֽעזים֙ הנקד֣ות והטלא֔ת כ֤ל אשר־לבן֙ ב֔ו וכל־ח֖ום בכשב֑ים וית֖ן ביד־בנֽיו׃ 36 וי֗שם ד֚רך של֣שת ימ֔ים בינ֖ו וב֣ין יעק֑ב ויעק֗ב רע֛ה את־צ֥אן לב֖ן הנותרֽת׃ 37 ויֽקֽח־ל֣ו יעק֗ב מק֥ל לבנ֛ה ל֖ח ול֣וז וערמ֑ון ויפצ֤ל בהן֙ פצל֣ות לבנ֔ות מחשף֙ הלב֔ן אש֖ר על־המקלֽות׃ 38 ויצ֗ג את־המקלות֙ אש֣ר פצ֔ל ברהט֖ים בשֽקת֣ות המ֑ים אשר֩ תב֨אן הצ֤אן לשתות֙ לנ֣כח הצ֔אן ויח֖מנה בבא֥ן לשתֽות׃ 39 ויחמ֥ו הצ֖אן אל־המקל֑ות ותל֣דן הצ֔אן עקד֥ים נקד֖ים וטלאֽים׃ 40 והכשבים֘ הפר֣יד יעקב֒ ו֠יתן פנ֨י הצ֧אן אל־עק֛ד וכל־ח֖ום בצ֣אן לב֑ן ויֽשת־ל֤ו עדרים֙ לבד֔ו ול֥א שת֖ם על־צ֥אן לבֽן׃ 41 והי֗ה בכל־יחם֘ הצ֣אן המקשרות֒ וש֨ם יעק֧ב את־המקל֛ות לעינ֥י הצ֖אן ברהט֑ים ליחמ֖נה במקלֽות׃ 42 ובהעט֥יף הצ֖אן ל֣א יש֑ים והי֤ה העטפים֙ ללב֔ן והקשר֖ים ליעקֽב׃ 43 ויפר֥ץ הא֖יש מא֣ד מא֑ד וֽיהי־לו֙ צ֣אן רב֔ות ושפחות֙ ועבד֔ים וגמל֖ים וחמרֽים׃