| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Genesis 31 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | בראשית |
1 וישמ֗ע את־דבר֤י בנֽי־לבן֙ לאמ֔ר לק֣ח יעק֔ב א֖ת כל־אש֣ר לאב֑ינו ומאש֣ר לאב֔ינו עש֕ה א֥ת כל־הכב֖ד הזֽה׃ 2 וי֥רא יעק֖ב את־פנ֣י לב֑ן והנ֥ה איננ֛ו עמ֖ו כתמ֥ול שלשֽום׃ 3 וי֤אמר יהוה֙ אֽל־יעק֔ב ש֛וב אל־א֥רץ אבות֖יך ולמולדת֑ך ואֽהי֖ה עמֽך׃ 4 וישל֣ח יעק֔ב ויקר֖א לרח֣ל וללא֑ה השד֖ה אל־צאנֽו׃ 5 וי֣אמר לה֗ן רא֤ה אנכי֙ את־פנ֣י אביכ֔ן כֽי־אינ֥נו אל֖י כתמ֣ל שלש֑ם וֽאלה֣י אב֔י הי֖ה עמדֽי׃ 6 ואת֖נה ידעת֑ן כ֚י בכל־כח֔י עב֖דתי את־אביכֽן׃ 7 ואביכן֙ ה֣תל ב֔י והחל֥ף את־משכרת֖י עש֣רת מנ֑ים ולֽא־נתנ֣ו אלה֔ים להר֖ע עמדֽי׃ 8 אם־כ֣ה יאמ֗ר נקדים֙ יהי֣ה שכר֔ך וילד֥ו כל־הצ֖אן נקד֑ים ואם־כ֣ה יאמ֗ר עקדים֙ יהי֣ה שכר֔ך וילד֥ו כל־הצ֖אן עקדֽים׃ 9 ויצ֧ל אלה֛ים את־מקנ֥ה אביכ֖ם ויתן־לֽי׃ 10 ויה֗י בעת֙ יח֣ם הצ֔אן ואש֥א עינ֛י וא֖רא בחל֑ום והנ֤ה הֽעתדים֙ העל֣ים על־הצ֔אן עקד֥ים נקד֖ים וברדֽים׃ 11 וי֨אמר אל֜י מלא֧ך האלה֛ים בחל֖ום יֽעק֑ב ואמ֖ר הנֽני׃ 12 וי֗אמר שא־נ֨א עינ֤יך וראה֙ כל־הֽעתדים֙ העל֣ים על־הצ֔אן עקד֥ים נקד֖ים וברד֑ים כ֣י רא֔יתי א֛ת כל־אש֥ר לב֖ן ע֥שה לֽך׃ 13 אנכ֤י האל֙ בֽית־א֔ל אש֨ר מש֤חת שם֙ מצב֔ה אש֨ר נד֥רת ל֛י ש֖ם נ֑דר עת֗ה ק֥ום צא֙ מן־הא֣רץ הז֔את וש֖וב אל־א֥רץ מולדתֽך׃ 14 ות֤ען רחל֙ ולא֔ה ותאמ֖רנה ל֑ו הע֥וד ל֛נו ח֥לק ונחל֖ה בב֥ית אבֽינו׃ 15 הל֧וא נכרי֛ות נחש֥בנו ל֖ו כ֣י מכר֑נו וי֥אכל גם־אכ֖ול את־כספֽנו׃ 16 כ֣י כל־הע֗שר אש֨ר הצ֤יל אלהים֙ מֽאב֔ינו ל֥נו ה֖וא ולבנ֑ינו ועת֗ה כל֩ אש֨ר אמ֧ר אלה֛ים אל֖יך עשֽה׃ 17 וי֖קם יעק֑ב ויש֛א את־בנ֥יו ואת־נש֖יו על־הגמלֽים׃ 18 וינה֣ג את־כל־מקנ֗הו ואת־כל־רכשו֙ אש֣ר רכ֔ש מקנה֙ קנינ֔ו אש֥ר רכ֖ש בפד֣ן אר֑ם לב֛וא אל־יצח֥ק אב֖יו א֥רצה כנֽען׃ 19 ולב֣ן הל֔ך לגז֖ז את־צאנ֑ו ותגנ֣ב רח֔ל את־התרפ֖ים אש֥ר לאבֽיה׃ 20 ויגנ֣ב יעק֔ב את־ל֥ב לב֖ן הארמ֑י על־בלי֙ הג֣יד ל֔ו כ֥י בר֖ח הֽוא׃ 21 ויבר֥ח הוא֙ וכל־אשר־ל֔ו וי֖קם ויעב֣ר את־הנה֑ר וי֥שם את־פנ֖יו ה֥ר הגלעֽד׃ 22 ויג֥ד ללב֖ן בי֣ום השליש֑י כ֥י בר֖ח יעקֽב׃ 23 ויק֤ח את־אחיו֙ עמ֔ו וירד֣ף אחר֔יו ד֖רך שבע֣ת ימ֑ים וידב֥ק את֖ו בה֥ר הגלעֽד׃ 24 ויב֧א אלה֛ים אל־לב֥ן הארמ֖י בחל֣ם הל֑ילה וי֣אמר ל֗ו הש֧מר לך֛ פן־תדב֥ר עֽם־יעק֖ב מט֥וב עד־רֽע׃ 25 ויש֥ג לב֖ן אֽת־יעק֑ב ויעק֗ב תק֤ע אֽת־אהלו֙ בה֔ר ולב֛ן תק֥ע את־אח֖יו בה֥ר הגלעֽד׃ 26 וי֤אמר לבן֙ ליעק֔ב מ֣ה עש֔ית ותגנ֖ב את־לבב֑י ותנהג֙ את־בנת֔י כשבי֖ות חֽרב׃ 27 ל֤מה נחב֙את֙ לבר֔ח ותגנ֖ב את֑י ולא־הג֣דת ל֔י וֽאשלחך֛ בשמח֥ה ובשר֖ים בת֥ף ובכנֽור׃ 28 ול֣א נטשת֔ני לנש֥ק לבנ֖י ולבנת֑י עת֖ה הסכ֥לתֽ עשֽו׃ 29 יש־לא֣ל יד֔י לעש֥ות עמכ֖ם ר֑ע וֽאלה֨י אביכ֜ם א֣מש׀ אמ֧ר אל֣י לאמ֗ר הש֧מר לך֛ מדב֥ר עֽם־יעק֖ב מט֥וב עד־רֽע׃ 30 ועתה֙ הל֣ך הל֔כת כֽי־נכס֥ף נכס֖פתה לב֣ית אב֑יך ל֥מה גנ֖בת את־אלהֽי׃ 31 וי֥ען יעק֖ב וי֣אמר ללב֑ן כ֣י יר֔אתי כ֣י אמ֔רתי פן־תגז֥ל את־בנות֖יך מעמֽי׃ 32 ע֠ם אש֨ר תמצ֣א את־אלהיך֘ ל֣א יֽחיה֒ נ֣גד אח֧ינו הֽכר־לך֛ מ֥ה עמד֖י וקֽח־ל֑ך ולֽא־יד֣ע יעק֔ב כ֥י רח֖ל גנבֽתם׃ 33 ויב֨א לב֜ן בא֥הל יעק֣ב׀ ובא֣הל לא֗ה ובא֛הל שת֥י האמה֖ת ול֣א מצ֑א ויצא֙ מא֣הל לא֔ה ויב֖א בא֥הל רחֽל׃ 34 ורח֞ל לקח֣ה את־התרפ֗ים ותשמ֛ם בכ֥ר הגמ֖ל ות֣שב עליה֑ם וימש֥ש לב֛ן את־כל־הא֖הל ול֥א מצֽא׃ 35 ות֣אמר אל־אב֗יה אל־י֙חר֙ בעינ֣י אדנ֔י כ֣י ל֤וא אוכל֙ לק֣ום מפנ֔יך כי־ד֥רך נש֖ים ל֑י ויחפ֕ש ול֥א מצ֖א את־התרפֽים׃ 36 וי֥חר ליעק֖ב וי֣רב בלב֑ן וי֤ען יעקב֙ וי֣אמר ללב֔ן מה־פשעי֙ מ֣ה חטאת֔י כ֥י דל֖קת אחרֽי׃ 37 כֽי־מש֣שת את־כל־כל֗י מה־מצ֙את֙ מכ֣ל כלי־בית֔ך ש֣ים כ֔ה נ֥גד אח֖י ואח֑יך ויוכ֖יחו ב֥ין שנֽינו׃ 38 זה֩ עשר֨ים שנ֤ה אנכי֙ עמ֔ך רחל֥יך ועז֖יך ל֣א שכ֑לו ואיל֥י צאנך֖ ל֥א אכֽלתי׃ 39 טרפה֙ לא־הב֣אתי אל֔יך אנכ֣י אחט֔נה מיד֖י תבקש֑נה גנֽבת֣י י֔ום וגנֽבת֖י לֽילה׃ 40 הי֧יתי בי֛ום אכל֥ני ח֖רב וק֣רח בל֑ילה ותד֥ד שנת֖י מֽעינֽי׃ 41 זה־ל֞י עשר֣ים שנה֘ בביתך֒ עבדת֜יך ארבֽע־עשר֤ה שנה֙ בשת֣י בנת֔יך וש֥ש שנ֖ים בצאנ֑ך ותחל֥ף את־משכרת֖י עש֥רת מנֽים׃ 42 לול֡י אלה֣י אבי֩ אלה֨י אברה֜ם ופ֤חד יצחק֙ ה֣יה ל֔י כ֥י עת֖ה ריק֣ם שלחת֑ני את־עני֞י ואת־יג֧יע כפ֛י רא֥ה אלה֖ים וי֥וכח אֽמש׃ 43 וי֨ען לב֜ן וי֣אמר אֽל־יעק֗ב הבנ֨ות בנת֜י והבנ֤ים בני֙ והצ֣אן צאנ֔י וכ֛ל אשר־את֥ה רא֖ה לי־ה֑וא ולבנת֞י מֽה־אֽעש֤ה לא֙לה֙ הי֔ום א֥ו לבניה֖ן אש֥ר ילֽדו׃ 44 ועת֗ה לכ֛ה נכרת֥ה בר֖ית אנ֣י וא֑תה והי֥ה לע֖ד בינ֥י ובינֽך׃ 45 ויק֥ח יעק֖ב א֑בן וירימ֖ה מצבֽה׃ 46 וי֨אמר יעק֤ב לאחיו֙ לקט֣ו אבנ֔ים ויקח֥ו אבנ֖ים ויֽעשו־ג֑ל וי֥אכלו ש֖ם על־הגֽל׃ 47 ויקרא־ל֣ו לב֔ן יג֖ר שהדות֑א ויֽעק֔ב ק֥רא ל֖ו גלעֽד׃ 48 וי֣אמר לב֔ן הג֨ל הז֥ה ע֛ד בינ֥י ובינך֖ הי֑ום על־כ֥ן קרא־שמ֖ו גלעֽד׃ 49 והמצפה֙ אש֣ר אמ֔ר י֥צף יהו֖ה בינ֣י ובינ֑ך כ֥י נסת֖ר א֥יש מרעֽהו׃ 50 אם־תענ֣ה את־בנת֗י ואם־תק֤ח נשים֙ על־בנת֔י א֥ין א֖יש עמ֑נו רא֕ה אלה֥ים ע֖ד בינ֥י ובינֽך׃ 51 וי֥אמר לב֖ן ליעק֑ב הנ֣ה׀ הג֣ל הז֗ה והנה֙ המצב֔ה אש֥ר יר֖יתי בינ֥י ובינֽך׃ 52 ע֚ד הג֣ל הז֔ה ועד֖ה המצב֑ה אם־א֗ני לֽא־אֽעב֤ר אל֙יך֙ את־הג֣ל הז֔ה ואם־א֠תה לא־תעב֨ר אל֜י את־הג֥ל הז֛ה ואת־המצב֥ה הז֖את לרעֽה׃ 53 אלה֨י אברה֜ם וֽאלה֤י נחור֙ ישפט֣ו בינ֔ינו אלה֖י אביה֑ם וישב֣ע יעק֔ב בפ֖חד אב֥יו יצחֽק׃ 54 ויזב֨ח יעק֥ב ז֙בח֙ בה֔ר ויקר֥א לאח֖יו לאכל־ל֑חם וי֣אכלו ל֔חם ויל֖ינו בהֽר׃