| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Genesis 32 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | בראשית |
1 וישכ֨ם לב֜ן בב֗קר וינש֧ק לבנ֛יו ולבנות֖יו ויב֣רך אתה֑ם וי֛לך וי֥שב לב֖ן למקמֽו׃ 2 ויעק֖ב הל֣ך לדרכ֑ו ויפגעו־ב֖ו מלאכ֥י אלהֽים׃ 3 וי֤אמר יעקב֙ כאש֣ר רא֔ם מחנ֥ה אלה֖ים ז֑ה ויקר֛א שֽם־המק֥ום הה֖וא מֽחנֽים׃ 4 וישל֨ח יעק֤ב מלאכים֙ לפנ֔יו אל־עש֖ו אח֑יו א֥רצה שע֖יר שד֥ה אדֽום׃ 5 ויצ֤ו אתם֙ לאמ֔ר כ֣ה תאמר֔ון לֽאדנ֖י לעש֑ו כ֤ה אמר֙ עבדך֣ יעק֔ב עם־לב֣ן ג֔רתי ואח֖ר עד־עֽתה׃ 6 וֽיהי־לי֙ ש֣ור וחמ֔ור צ֖אן וע֣בד ושפח֑ה וֽאשלחה֙ להג֣יד לֽאדנ֔י למצא־ח֖ן בעינֽיך׃ 7 ויש֙בו֙ המלאכ֔ים אֽל־יעק֖ב לאמ֑ר ב֤אנו אל־אח֙יך֙ אל־עש֔ו וגם֙ הל֣ך לקרֽאתך֔ וארבע־מא֥ות א֖יש עמֽו׃ 8 וייר֧א יעק֛ב מא֖ד וי֣צר ל֑ו וי֜חץ את־הע֣ם אשר־את֗ו ואת־הצ֧אן ואת־הבק֛ר והגמל֖ים לשנ֥י מחנֽות׃ 9 וי֕אמר אם־יב֥וא עש֛ו אל־המחנ֥ה האח֖ת והכ֑הו והי֛ה המחנ֥ה הנשא֖ר לפליטֽה׃ 10 ויאמר֘ יעקב֒ אלהי֙ אב֣י אברה֔ם ואלה֖י אב֣י יצח֑ק יהו֞ה האמ֣ר אל֗י ש֧וב לארצך֛ ולמולדתך֖ ואיט֥יבה עמֽך׃ 11 קט֜נתי מכ֤ל החסדים֙ ומכל־ה֣אמ֔ת אש֥ר עש֖ית את־עבד֑ך כ֣י במקל֗י עב֙רתי֙ את־הירד֣ן הז֔ה ועת֥ה הי֖יתי לשנ֥י מחנֽות׃ 12 הציל֥ני נ֛א מי֥ד אח֖י מי֣ד עש֑ו כֽי־יר֤א אנכי֙ את֔ו פן־יב֣וא והכ֔ני א֖ם על־בנֽים׃ 13 ואת֣ה אמ֔רת היט֥ב איט֖יב עמ֑ך ושמת֤י אֽת־זרעך֙ כח֣ול הי֔ם אש֥ר לא־יספ֖ר מרֽב׃ 14 וי֥לן ש֖ם בל֣ילה הה֑וא ויק֞ח מן־הב֧א ביד֛ו מנח֖ה לעש֥ו אחֽיו׃ 15 עז֣ים מאת֔ים ותיש֖ים עשר֑ים רחל֥ים מאת֖ים ואיל֥ים עשרֽים׃ 16 גמל֧ים מיניק֛ות ובניה֖ם שלש֑ים פר֤ות ארבעים֙ ופר֣ים עשר֔ה אתנ֣ת עשר֔ים ועיר֖ם עשרֽה׃ 17 ויתן֙ ביד־עבד֔יו ע֥דר ע֖דר לבד֑ו ו֤יאמר אל־עבדיו֙ עבר֣ו לפנ֔י ור֣וח תש֔ימו ב֥ין ע֖דר וב֥ין עֽדר׃ 18 ויצ֥ו את־הראש֖ון לאמ֑ר כ֣י יֽפגשך֞ עש֣ו אח֗י ושאֽלך֙ לאמ֔ר למי־א֙תה֙ וא֣נה תל֔ך ולמ֖י א֥לה לפנֽיך׃ 19 ואֽמרת֙ לעבדך֣ ליעק֔ב מנח֥ה הוא֙ שלוח֔ה לֽאדנ֖י לעש֑ו והנ֥ה גם־ה֖וא אחרֽינו׃ 20 ויצ֞ו ג֣ם את־השנ֗י ג֚ם את־השליש֔י ג֚ם את־כל־הה֣לכ֔ים אחר֥י העדר֖ים לאמ֑ר כדב֤ר הזה֙ תדבר֣ון אל־עש֔ו במצאכ֖ם אתֽו׃ 21 ואמרת֕ם ג֗ם הנ֛ה עבדך֥ יעק֖ב אחר֑ינו כֽי־אמ֞ר אכפר֣ה פנ֗יו במנחה֙ ההל֣כת לפנ֔י ואחרי־כן֙ ארא֣ה פנ֔יו אול֖י יש֥א פנֽי׃ 22 ותעב֥ר המנח֖ה על־פנ֑יו וה֛וא ל֥ן בלֽילה־הה֖וא בֽמחנֽה׃ 23 וי֣קם׀ בל֣ילה ה֗וא ויק֞ח את־שת֤י נשיו֙ ואת־שת֣י שפחת֔יו ואת־אח֥ד עש֖ר ילד֑יו וֽיעב֔ר א֖ת מעב֥ר יבֽק׃ 24 ויקח֔ם ויֽעבר֖ם את־הנ֑חל וֽיעב֖ר את־אשר־לו׃ 25 ויות֥ר יעק֖ב לבד֑ו ויאב֥ק איש֙ עמ֔ו ע֖ד על֥ות השֽחר׃ 26 וי֗רא כ֣י ל֤א יכל֙ ל֔ו ויג֖ע בכף־ירכ֑ו ות֙קע֙ כף־י֣רך יעק֔ב בהֽאבק֖ו עמֽו׃ 27 וי֣אמר שלח֔ני כ֥י על֖ה הש֑חר וי֙אמר֙ ל֣א אשֽלחך֔ כ֖י אם־ברכתֽני׃ 28 וי֥אמר אל֖יו מה־שמ֑ך וי֖אמר יעקֽב׃ 29 וי֗אמר ל֤א יעקב֙ יאמ֥ר עוד֙ שמך֔ כ֖י אם־ישרא֑ל כֽי־שר֧ית עם־אלה֛ים ועם־אנש֖ים ותוכֽל׃ 30 וישא֣ל יעק֗ב וי֙אמר֙ הגֽידה־נ֣א שמ֔ך וי֕אמר ל֥מה ז֖ה תשא֣ל לשמ֑י ויב֥רך את֖ו שֽם׃ 31 ויקר֧א יעק֛ב ש֥ם המק֖ום פניא֑ל כֽי־רא֤יתי אלהים֙ פנ֣ים אל־פנ֔ים ותנצ֖ל נפשֽי׃ 32 ויֽזרֽח־ל֣ו הש֔מש כאש֥ר עב֖ר את־פנוא֑ל וה֥וא צל֖ע על־ירכֽו׃ 33 על־כ֡ן לֽא־יאכל֨ו בנֽי־ישרא֜ל את־ג֣יד הנש֗ה אשר֙ על־כ֣ף היר֔ך ע֖ד הי֣ום הז֑ה כ֤י נגע֙ בכף־י֣רך יעק֔ב בג֖יד הנשֽה׃