Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
Genesis 4 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | בראשית |
1 וה֣אד֔ם יד֖ע את־חו֣ה אשת֑ו ות֙הר֙ ות֣לד את־ק֔ין ות֕אמר קנ֥יתי א֖יש את־יהוֽה׃ 2 ות֣סף לל֔דת את־אח֖יו את־ה֑בל וֽיהי־ה֙בל֙ ר֣עה צ֔אן וק֕ין הי֖ה עב֥ד אדמֽה׃ 3 וֽיה֖י מק֣ץ ימ֑ים ויב֨א ק֜ין מפר֧י הֽאדמ֛ה מנח֖ה לֽיהוֽה׃ 4 וה֨בל הב֥יא גם־ה֛וא מבכר֥ות צאנ֖ו ומֽחלבה֑ן וי֣שע יהו֔ה אל־ה֖בל ואל־מנחתֽו׃ 5 ואל־ק֥ין ואל־מנחת֖ו ל֣א שע֑ה וי֤חר לק֙ין֙ מא֔ד וֽיפל֖ו פנֽיו׃ 6 וי֥אמר יהו֖ה אל־ק֑ין ל֚מה ח֣רה ל֔ך ול֖מה נפל֥ו פנֽיך׃ 7 הל֤וא אם־תיטיב֙ שא֔ת ואם֙ ל֣א תיט֔יב לפ֖תח חט֣את רב֑ץ ואל֙יך֙ תש֣וקת֔ו ואת֖ה תמשל־בֽו׃ 8 וי֥אמר ק֖ין אל־ה֣בל אח֑יו וֽיהי֙ בהיות֣ם בשד֔ה וי֥קם ק֛ין אל־ה֥בל אח֖יו ויהרגֽהו׃ 9 וי֤אמר יהוה֙ אל־ק֔ין א֖י ה֣בל אח֑יך וי֙אמר֙ ל֣א יד֔עתי השמ֥ר אח֖י אנֽכי׃ 10 וי֖אמר מ֣ה עש֑ית ק֚ול דמ֣י אח֔יך צעק֥ים אל֖י מן־הֽאדמֽה׃ 11 ועת֖ה אר֣ור א֑תה מן־הֽאדמה֙ אש֣ר פצת֣ה את־פ֔יה לק֛חת את־דמ֥י אח֖יך מידֽך׃ 12 כ֤י תֽעבד֙ את־ה֣אדמ֔ה לֽא־תס֥ף תת־כח֖ה ל֑ך נ֥ע ונ֖ד תֽהי֥ה באֽרץ׃ 13 וי֥אמר ק֖ין אל־יהו֑ה גד֥ול עונ֖י מנשֽא׃ 14 הן֩ גר֨שת את֜י הי֗ום מעל֙ פנ֣י הֽאדמ֔ה ומפנ֖יך אסת֑ר והי֜יתי נ֤ע ונד֙ בא֔רץ והי֥ה כל־מצא֖י יֽהרגֽני׃ 15 וי֧אמר ל֣ו יהו֗ה לכן֙ כל־הר֣ג ק֔ין שבעת֖ים יק֑ם וי֨שם יהו֤ה לק֙ין֙ א֔ות לבלת֥י הכות־את֖ו כל־מצאֽו׃ 16 וי֥צא ק֖ין מלפנ֣י יהו֑ה וי֥שב באֽרץ־נ֖וד קדמת־עֽדן׃ 17 וי֤דע ק֙ין֙ את־אשת֔ו ות֖הר ות֣לד את־חנ֑וך וֽיהי֙ ב֣נה ע֔יר ויקרא֙ ש֣ם הע֔יר כש֖ם בנ֥ו חנֽוך׃ 18 ויול֤ד לֽחנוך֙ את־עיר֔ד ועיר֕ד יל֖ד את־מחֽויא֑ל ומחייא֗ל ילד֙ את־מת֣ושא֔ל ומתושא֖ל יל֥ד את־לֽמך׃ 19 ויֽקֽח־ל֥ו ל֖מך שת֣י נש֑ים ש֤ם הֽאחת֙ עד֔ה וש֥ם השנ֖ית צלֽה׃ 20 ות֥לד עד֖ה את־יב֑ל ה֣וא הי֔ה אב֕י יש֥ב א֖הל ומקנֽה׃ 21 וש֥ם אח֖יו יוב֑ל ה֣וא הי֔ה אב֕י כל־תפ֥ש כנ֖ור ועוגֽב׃ 22 וצל֣ה גם־ה֗וא יֽלדה֙ את־ת֣ובל ק֔ין לט֕ש כל־חר֥ש נח֖שת וברז֑ל וֽאח֥ות תֽובל־ק֖ין נֽעמֽה׃ 23 וי֨אמר ל֜מך לנש֗יו עד֤ה וצלה֙ שמ֣ען קול֔י נש֣י ל֔מך האז֖נה אמרת֑י כ֣י א֤יש הר֙גתי֙ לפצע֔י וי֖לד לחברתֽי׃ 24 כ֥י שבעת֖ים יקם־ק֑ין ול֖מך שבע֥ים ושבעֽה׃ 25 וי֨דע אד֥ם עוד֙ את־אשת֔ו ות֣לד ב֔ן ותקר֥א את־שמ֖ו ש֑ת כ֣י שֽת־ל֤י אלהים֙ ז֣רע אח֔ר ת֣חת ה֔בל כ֥י הרג֖ו קֽין׃ 26 ולש֤ת גם־הוא֙ ילד־ב֔ן ויקר֥א את־שמ֖ו אנ֑וש א֣ז הוח֔ל לקר֖א בש֥ם יהוֽה׃