| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Genesis 41 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | בראשית |
1 ויה֕י מק֖ץ שנת֣ים ימ֑ים ופרע֣ה חל֔ם והנ֖ה עמ֥ד על־היאֽר׃ 2 והנ֣ה מן־היא֗ר עלת֙ ש֣בע פר֔ות יפ֥ות מרא֖ה ובריא֣ת בש֑ר ותרע֖ינה באֽחו׃ 3 והנ֞ה ש֧בע פר֣ות אחר֗ות על֤ות אחריהן֙ מן־היא֔ר רע֥ות מרא֖ה ודק֣ות בש֑ר וֽתעמ֛דנה א֥צל הפר֖ות על־שפ֥ת היאֽר׃ 4 ותאכ֣לנה הפר֗ות רע֤ות המראה֙ ודק֣ת הבש֔ר א֚ת ש֣בע הפר֔ות יפ֥ת המרא֖ה והבריא֑ת וייק֖ץ פרעֽה׃ 5 וייש֕ן וֽיחל֖ם שנ֑ית והנ֣ה׀ ש֣בע שבל֗ים על֛ות בקנ֥ה אח֖ד בריא֥ות וטבֽות׃ 6 והנה֙ ש֣בע שבל֔ים דק֖ות ושדופ֣ת קד֑ים צמח֖ות אחריהֽן׃ 7 ותבל֙ענה֙ השבל֣ים הדק֔ות א֚ת ש֣בע הֽשבל֔ים הבריא֖ות והמלא֑ות וייק֥ץ פרע֖ה והנ֥ה חלֽום׃ 8 ויה֤י בב֙קר֙ ותפ֣עם רוח֔ו וישל֗ח ויקר֛א את־כל־חרטמ֥י מצר֖ים ואת־כל־חכמ֑יה ויספ֨ר פרע֤ה להם֙ את־חלמ֔ו ואין־פות֥ר אות֖ם לפרעֽה׃ 9 וידבר֙ ש֣ר המשק֔ים את־פרע֖ה לאמ֑ר את־חטא֕י אנ֖י מזכ֥יר היֽום׃ 10 פרע֖ה קצ֣ף על־עבד֑יו וית֨ן את֜י במשמ֗ר ב֚ית ש֣ר הטבח֔ים את֕י וא֖ת ש֥ר האפֽים׃ 11 ונֽחלמ֥ה חל֛ום בל֥ילה אח֖ד אנ֣י וה֑וא א֛יש כפתר֥ון חלמ֖ו חלֽמנו׃ 12 וש֨ם את֜נו נ֣ער עבר֗י ע֚בד לש֣ר הטבח֔ים ונ֨ספר־ל֔ו ויפתר־ל֖נו את־חלמת֑ינו א֥יש כחלמ֖ו פתֽר׃ 13 ויה֛י כאש֥ר פֽתר־ל֖נו כ֣ן הי֑ה את֛י הש֥יב על־כנ֖י ואת֥ו תלֽה׃ 14 וישל֤ח פרעה֙ ויקר֣א את־יוס֔ף ויריצ֖הו מן־הב֑ור ויגלח֙ ויחל֣ף שמלת֔יו ויב֖א אל־פרעֽה׃ 15 וי֤אמר פרעה֙ אל־יוס֔ף חל֣ום חל֔מתי ופת֖ר א֣ין את֑ו ואנ֗י שמ֤עתי על֙יך֙ לאמ֔ר תשמ֥ע חל֖ום לפת֥ר אתֽו׃ 16 וי֨ען יוס֧ף את־פרע֛ה לאמ֖ר בלעד֑י אלה֕ים יענ֖ה את־של֥ום פרעֽה׃ 17 וידב֥ר פרע֖ה אל־יוס֑ף בחלמ֕י הננ֥י עמ֖ד על־שפ֥ת היאֽר׃ 18 והנ֣ה מן־היא֗ר עלת֙ ש֣בע פר֔ות בריא֥ות בש֖ר ויפ֣ת ת֑אר ותרע֖ינה באֽחו׃ 19 והנ֞ה שֽבע־פר֤ות אחרות֙ על֣ות אחריה֔ן דל֨ות ורע֥ות ת֛אר מא֖ד ורק֣ות בש֑ר לֽא־רא֧יתי כה֛נה בכל־א֥רץ מצר֖ים לרֽע׃ 20 ותאכ֙לנה֙ הפר֔ות הרק֖ות והרע֑ות א֣ת ש֧בע הפר֛ות הראשנ֖ות הבריאֽת׃ 21 ותב֣אנה אל־קרב֗נה ול֤א נודע֙ כי־ב֣או אל־קרב֔נה ומראיה֣ן ר֔ע כאש֖ר בתחל֑ה ואיקֽץ׃ 22 וא֖רא בחלמ֑י והנ֣ה׀ ש֣בע שבל֗ים על֛ת בקנ֥ה אח֖ד מלא֥ת וטבֽות׃ 23 והנה֙ ש֣בע שבל֔ים צנמ֥ות דק֖ות שדפ֣ות קד֑ים צמח֖ות אחריהֽם׃ 24 ותבל֙ען֙ השבל֣ים הדק֔ת א֛ת ש֥בע הֽשבל֖ים הטב֑ות וֽאמר֙ אל־הֽחרטמ֔ים וא֥ין מג֖יד לֽי׃ 25 וי֤אמר יוסף֙ אל־פרע֔ה חל֥ום פרע֖ה אח֣ד ה֑וא א֣ת אש֧ר האלה֛ים עש֖ה הג֥יד לפרעֽה׃ 26 ש֧בע פר֣ת הטב֗ת ש֤בע שנים֙ ה֔נה וש֤בע הֽשבלים֙ הטב֔ת ש֥בע שנ֖ים ה֑נה חל֖ום אח֥ד הֽוא׃ 27 וש֣בע ה֠פרות הֽרק֨ות והרע֜ת העל֣ת אחריה֗ן ש֤בע שנים֙ ה֔נה וש֤בע הֽשבלים֙ הרק֔ות שדפ֖ות הקד֑ים יהי֕ו ש֖בע שנ֥י רעֽב׃ 28 ה֣וא הדב֔ר אש֥ר דב֖רתי אל־פרע֑ה אש֧ר האלה֛ים עש֖ה הרא֥ה את־פרעֽה׃ 29 הנ֛ה ש֥בע שנ֖ים בא֑ות שב֥ע גד֖ול בכל־א֥רץ מצרֽים׃ 30 ו֠קמו ש֨בע שנ֤י רעב֙ אחריה֔ן ונשכ֥ח כל־השב֖ע בא֣רץ מצר֑ים וכל֥ה הרע֖ב את־האֽרץ׃ 31 ולֽא־יוד֤ע השבע֙ בא֔רץ מפנ֛י הרע֥ב הה֖וא אחרי־כ֑ן כֽי־כב֥ד ה֖וא מאֽד׃ 32 וע֨ל השנ֧ות החל֛ום אל־פרע֖ה פעמ֑ים כֽי־נכ֤ון הדבר֙ מע֣ם האלה֔ים וממה֥ר האלה֖ים לעשתֽו׃ 33 ועתה֙ יר֣א פרע֔ה א֖יש נב֣ון וחכ֑ם וישית֖הו על־א֥רץ מצרֽים׃ 34 יעש֣ה פרע֔ה ויפק֥ד פקד֖ים על־הא֑רץ וחמש֙ את־א֣רץ מצר֔ים בש֖בע שנ֥י השבֽע׃ 35 ויקבצ֗ו את־כל־א֙כל֙ השנ֣ים הטב֔ת הבא֖ת הא֑לה ויצברו־ב֞ר ת֧חת יד־פרע֛ה א֥כל בער֖ים ושמֽרו׃ 36 והי֨ה הא֤כל לפקדון֙ לא֔רץ לש֙בע֙ שנ֣י הרע֔ב אש֥ר תהי֖ין בא֣רץ מצר֑ים ולֽא־תכר֥ת הא֖רץ ברעֽב׃ 37 וייט֥ב הדב֖ר בעינ֣י פרע֑ה ובעינ֖י כל־עבדֽיו׃ 38 וי֥אמר פרע֖ה אל־עבד֑יו הנמצ֣א כז֔ה א֕יש אש֛ר ר֥וח אלה֖ים בֽו׃ 39 וי֤אמר פרעה֙ אל־יוס֔ף אחר֨י הוד֧יע אלה֛ים אותך֖ את־כל־ז֑את אין־נב֥ון וחכ֖ם כמֽוך׃ 40 אתה֙ תהי֣ה על־בית֔י ועל־פ֖יך יש֣ק כל־עמ֑י ר֥ק הכס֖א אגד֥ל ממֽך׃ 41 וי֥אמר פרע֖ה אל־יוס֑ף ראה֙ נת֣תי אֽתך֔ ע֖ל כל־א֥רץ מצרֽים׃ 42 וי֨סר פרע֤ה את־טבעתו֙ מע֣ל יד֔ו וית֥ן את֖ה על־י֣ד יוס֑ף וילב֤ש אתו֙ בגדי־ש֔ש וי֛שם רב֥ד הזה֖ב על־צוארֽו׃ 43 וירכ֣ב את֗ו במרכ֤בת המשנה֙ אשר־ל֔ו ויקרא֥ו לפנ֖יו אבר֑ך ונת֣ון את֔ו ע֖ל כל־א֥רץ מצרֽים׃ 44 וי֧אמר פרע֛ה אל־יוס֖ף אנ֣י פרע֑ה ובלעד֗יך לֽא־יר֨ים א֧יש את־יד֛ו ואת־רגל֖ו בכל־א֥רץ מצרֽים׃ 45 ויקר֨א פרע֣ה שם־יוסף֘ צֽפנ֣ת פענח֒ ויתן־ל֣ו את־אֽסנ֗ת בת־פ֥וטי פ֛רע כה֥ן א֖ן לאש֑ה ויצ֥א יוס֖ף על־א֥רץ מצרֽים׃ 46 ויוסף֙ בן־שלש֣ים שנ֔ה בעמד֕ו לפנ֖י פרע֣ה מֽלך־מצר֑ים ויצ֤א יוסף֙ מלפנ֣י פרע֔ה וֽיעב֖ר בכל־א֥רץ מצרֽים׃ 47 ות֣עש הא֔רץ בש֖בע שנ֣י השב֑ע לקמצֽים׃ 48 ויקב֞ץ את־כל־א֣כל׀ ש֣בע שנ֗ים אש֤ר היו֙ בא֣רץ מצר֔ים ויתן־א֖כל בער֑ים א֧כל שדה־הע֛יר אש֥ר סביבת֖יה נת֥ן בתוכֽה׃ 49 ויצב֨ר יוס֥ף ב֛ר כח֥ול הי֖ם הרב֣ה מא֑ד ע֛ד כי־חד֥ל לספ֖ר כי־א֥ין מספֽר׃ 50 וליוס֤ף ילד֙ שנ֣י בנ֔ים בט֥רם תב֖וא שנ֣ת הרע֑ב אש֤ר יֽלדה־לו֙ אֽסנ֔ת בת־פ֥וטי פ֖רע כה֥ן אֽון׃ 51 ויקר֥א יוס֛ף את־ש֥ם הבכ֖ור מנש֑ה כֽי־נש֤ני אלהים֙ את־כל־עמל֔י וא֖ת כל־ב֥ית אבֽי׃ 52 וא֛ת ש֥ם השנ֖י קר֣א אפר֑ים כֽי־הפר֥ני אלה֖ים בא֥רץ עניֽי׃ 53 ותכל֕ינה ש֖בע שנ֣י השב֑ע אש֥ר הי֖ה בא֥רץ מצרֽים׃ 54 ותחל֜ינה ש֣בע שנ֤י הרעב֙ לב֔וא כאש֖ר אמ֣ר יוס֑ף ויה֤י רעב֙ בכל־ה֣ארצ֔ות ובכל־א֥רץ מצר֖ים ה֥יה לֽחם׃ 55 ותרעב֙ כל־א֣רץ מצר֔ים ויצע֥ק הע֛ם אל־פרע֖ה לל֑חם וי֨אמר פרע֤ה לכל־מצר֙ים֙ לכ֣ו אל־יוס֔ף אשר־יאמ֥ר לכ֖ם תעשֽו׃ 56 והרע֣ב הי֔ה ע֖ל כל־פנ֣י הא֑רץ ויפת֨ח יוס֜ף אֽת־כל־אש֤ר בהם֙ וישב֣ר למצר֔ים ויחז֥ק הֽרע֖ב בא֥רץ מצרֽים׃ 57 וכל־הא֙רץ֙ ב֣או מצר֔ימה לשב֖ר אל־יוס֑ף כֽי־חז֥ק הרע֖ב בכל־האֽרץ׃