| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Kings 1 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
1 והמ֤לך דוד֙ זק֔ן ב֖א בימ֑ים ויכס֙הו֙ בבגד֔ים ול֥א יח֖ם לֽו׃ 2 וי֧אמרו ל֣ו עבד֗יו יבקש֞ו לאדנ֤י המ֙לך֙ נער֣ה בתול֔ה ועֽמדה֙ לפנ֣י המ֔לך ותהי־ל֖ו סכ֑נת ושכב֣ה בחיק֔ך וח֖ם לאדנ֥י המֽלך׃ 3 ויבקשו֙ נער֣ה יפ֔ה בכ֖ל גב֣ול ישרא֑ל וֽימצא֗ו את־אבישג֙ הש֣ונמ֔ית ויב֥או את֖ה למֽלך׃ 4 והֽנער֖ה יפ֣ה עד־מא֑ד ותה֨י למ֤לך סכ֙נת֙ ותש֣רת֔הו והמ֖לך ל֥א ידעֽה׃ 5 ואדני֧ה בן־חג֛ית מתנש֥א לאמ֖ר אנ֣י אמל֑ך וי֣עש ל֗ו ר֚כב ופ֣רש֔ים וחמש֥ים א֖יש רצ֥ים לפנֽיו׃ 6 ולֽא־עצב֨ו אב֤יו מימיו֙ לאמ֔ר מד֖וע כ֣כה עש֑ית וגם־ה֤וא טֽוב־ת֙אר֙ מא֔ד ואת֥ו ילד֖ה אחר֥י אבשלֽום׃ 7 ויהי֣ו דבר֔יו ע֚ם יוא֣ב בן־צרוי֔ה וע֖ם אבית֣ר הכה֑ן וֽיעזר֔ו אחר֖י אדניֽה׃ 8 וצד֣וק ה֠כהן ובני֨הו בן־יהויד֜ע ונת֤ן הנביא֙ ושמע֣י ורע֔י והגבור֖ים אש֣ר לדו֑ד ל֥א הי֖ו עם־אדניֽהו׃ 9 ויזב֣ח אדני֗הו צ֤אן ובקר֙ ומר֔יא ע֚ם א֣בן הזח֔לת אשר־א֖צל ע֣ין רג֑ל ויקר֗א את־כל־אחיו֙ בנ֣י המ֔לך ולכל־אנש֥י יהוד֖ה עבד֥י המֽלך׃ 10 וֽאת־נתן֩ הנב֨יא ובני֜הו ואת־הגבור֛ים ואת־שלמ֥ה אח֖יו ל֥א קרֽא׃ 11 וי֣אמר נת֗ן אל־בת־ש֤בע אם־שלמה֙ לאמ֔ר הל֣וא שמ֔עת כ֥י מל֖ך אדני֣הו בן־חג֑ית ואדנ֥ינו דו֖ד ל֥א ידֽע׃ 12 ועת֕ה לכ֛י איעצ֥ך נ֖א עצ֑ה ומלטי֙ את־נפש֔ך ואת־נ֥פש בנ֖ך שלמֽה׃ 13 לכ֞י וב֣אי׀ אל־המ֣לך דו֗ד ואמ֤רת אליו֙ הלֽא־את֞ה אדנ֣י המ֗לך נשב֤עת לאמֽתך֙ לאמ֔ר כֽי־שלמ֤ה בנך֙ ימל֣ך אחר֔י וה֖וא יש֣ב על־כסא֑י ומד֖וע מל֥ך אדניֽהו׃ 14 הנ֗ה עוד֛ך מדב֥רת ש֖ם עם־המ֑לך ואני֙ אב֣וא אחר֔יך ומלאת֖י את־דברֽיך׃ 15 ותב֨א בת־ש֤בע אל־המ֙לך֙ הח֔דרה והמ֖לך זק֣ן מא֑ד וֽאבישג֙ הש֣ונמ֔ית משר֖ת את־המֽלך׃ 16 ותק֣ד בת־ש֔בע ותשת֖חו למ֑לך וי֥אמר המ֖לך מה־לֽך׃ 17 ות֣אמר ל֗ו אדני֙ את֨ה נשב֜עת בֽיהו֤ה אלה֙יך֙ לֽאמת֔ך כֽי־שלמ֥ה בנ֖ך ימל֣ך אחר֑י וה֖וא יש֥ב על־כסאֽי׃ 18 ועת֕ה הנ֥ה אדני֖ה מל֑ך ועת֛ה אדנ֥י המ֖לך ל֥א ידֽעת׃ 19 ו֠יזבח ש֥ור וֽמריא־וצאן֘ לרב֒ ויקרא֙ לכל־בנ֣י המ֔לך ולאביתר֙ הכה֔ן וליא֖ב ש֣ר הצב֑א ולשלמ֥ה עבדך֖ ל֥א קרֽא׃ 20 ואתה֙ אדנ֣י המ֔לך עינ֥י כל־ישרא֖ל על֑יך להג֣יד לה֔ם מ֗י יש֛ב על־כס֥א אדנֽי־המ֖לך אחרֽיו׃ 21 והי֕ה כשכ֥ב אדנֽי־המ֖לך עם־אבת֑יו והי֗יתי אנ֛י ובנ֥י שלמ֖ה חטאֽים׃ 22 והנ֛ה עוד֥נה מדב֖רת עם־המ֑לך ונת֥ן הנב֖יא בֽא׃ 23 ויג֤ידו למ֙לך֙ לאמ֔ר הנ֖ה נת֣ן הנב֑יא ויבא֙ לפנ֣י המ֔לך וישת֧חו למ֛לך על־אפ֖יו אֽרצה׃ 24 ויאמר֘ נתן֒ אדנ֣י המ֔לך את֣ה אמ֔רת אדני֖הו ימל֣ך אחר֑י וה֖וא יש֥ב על־כסאֽי׃ 25 כ֣י׀ יר֣ד הי֗ום ו֠יזבח ש֥ור וֽמריא־וצאן֘ לרב֒ ויקרא֩ לכל־בנ֨י המ֜לך ולשר֤י הצבא֙ ולאבית֣ר הכה֔ן והנ֛ם אכל֥ים ושת֖ים לפנ֑יו וי֣אמר֔ו יח֖י המ֥לך אדניֽהו׃ 26 ול֣י אנֽי־ע֠בדך ולצד֨ק הכה֜ן ולבני֧הו בן־יהויד֛ע ולשלמ֥ה עבדך֖ ל֥א קרֽא׃ 27 א֗ם מאת֙ אדנ֣י המ֔לך נהי֖ה הדב֣ר הז֑ה ול֤א הוד֙עת֙ עבדך֔ מ֗י יש֛ב על־כס֥א אדנֽי־המ֖לך אחרֽיו׃ 28 וי֨ען המ֤לך דוד֙ וי֔אמר קראו־ל֖י לבת־ש֑בע ותבא֙ לפנ֣י המ֔לך וֽתעמ֖ד לפנ֥י המֽלך׃ 29 וישב֥ע המ֖לך ויאמ֑ר חי־יהו֕ה אשר־פד֥ה את־נפש֖י מכל־צרֽה׃ 30 כ֡י כאשר֩ נשב֨עתי ל֜ך ביהו֨ה אלה֤י ישראל֙ לאמ֔ר כֽי־שלמ֤ה בנך֙ ימל֣ך אחר֔י וה֛וא יש֥ב על־כסא֖י תחת֑י כ֛י כ֥ן אעש֖ה הי֥ום הזֽה׃ 31 ותק֨ד בת־ש֤בע אפ֙ים֙ א֔רץ ותשת֖חו למ֑לך ות֕אמר יח֗י אדנ֛י המ֥לך דו֖ד לעלֽם׃ 32 וי֣אמר׀ המ֣לך דו֗ד קראו־ל֞י לצד֤וק הכהן֙ ולנת֣ן הנב֔יא ולבני֖הו בן־יהויד֑ע ויב֖או לפנ֥י המֽלך׃ 33 וי֨אמר המ֜לך לה֗ם קח֤ו עמכם֙ את־עבד֣י אדניכ֔ם והרכבתם֙ את־שלמ֣ה בנ֔י על־הפרד֖ה אשר־ל֑י והורדת֥ם את֖ו אל־גחֽון׃ 34 ומש֣ח את֣ו ש֠ם צד֨וק הכה֜ן ונת֧ן הנב֛יא למ֖לך על־ישרא֑ל ותקעתם֙ בשופ֔ר ואמרת֕ם יח֖י המ֥לך שלמֽה׃ 35 ועלית֣ם אחר֗יו ובא֙ ויש֣ב על־כסא֔י וה֥וא ימל֖ך תחת֑י ואת֤ו צו֙יתי֙ לֽהי֣ות נג֔יד על־ישרא֖ל ועל־יהודֽה׃ 36 וי֨ען בני֧הו בן־יהֽויד֛ע את־המ֖לך וי֣אמר׀ אמ֑ן כ֚ן יאמ֣ר יהו֔ה אלה֖י אדנ֥י המֽלך׃ 37 כאש֨ר הי֤ה יהוה֙ עם־אדנ֣י המ֔לך כ֖ן יֽהי֣ה עם־שלמ֑ה וֽיגדל֙ את־כסא֔ו מ֨כס֔א אדנ֖י המ֥לך דוֽד׃ 38 וי֣רד צד֣וק ה֠כהן ונת֨ן הנב֜יא ובני֣הו בן־יהויד֗ע והכרתי֙ והפלת֔י וירכ֙בו֙ את־שלמ֔ה על־פרד֖ת המ֣לך דו֑ד ויל֥כו את֖ו על־גחֽון׃ 39 ויקח֩ צד֨וק הכה֜ן את־ק֤רן הש֙מן֙ מן־הא֔הל וימש֖ח את־שלמ֑ה וֽיתקעו֙ בשופ֔ר ויֽאמרו֙ כל־הע֔ם יח֖י המ֥לך שלמֽה׃ 40 ויעל֤ו כל־העם֙ אֽחר֔יו והעם֙ מחלל֣ים בחלל֔ים ושמח֖ים שמח֣ה גדול֑ה ותבק֥ע הא֖רץ בקולֽם׃ 41 וישמ֣ע אדני֗הו וכל־הקראים֙ אש֣ר את֔ו וה֖ם כל֣ו לאכ֑ל וישמ֤ע יואב֙ את־ק֣ול השופ֔ר וי֕אמר מד֥וע קֽול־הקרי֖ה הומֽה׃ 42 עוד֣נו מדב֔ר והנ֧ה יונת֛ן בן־אבית֥ר הכה֖ן ב֑א וי֤אמר אדני֙הו֙ ב֔א כ֣י א֥יש ח֛יל א֖תה וט֥וב תבשֽר׃ 43 וי֙ען֙ יונת֔ן וי֖אמר לאדני֑הו אב֕ל אדנ֥ינו המֽלך־דו֖ד המל֥יך את־שלמֽה׃ 44 וישל֣ח אתֽו־ה֠מלך את־צד֨וק הכה֜ן ואת־נת֣ן הנב֗יא ובני֙הו֙ בן־יה֣ויד֔ע והכרת֖י והפלת֑י וירכ֣בו את֔ו ע֖ל פרד֥ת המֽלך׃ 45 וימשח֣ו את֡ו צד֣וק הכה֣ן ונתן֩ הנב֨יא למ֜לך בגח֗ון ויעל֤ו משם֙ שמח֔ים ותה֖ם הקרי֑ה ה֥וא הק֖ול אש֥ר שמעתֽם׃ 46 וגם֙ יש֣ב שלמ֔ה ע֖ל כס֥א המלוכֽה׃ 47 וגם־ב֜או עבד֣י המ֗לך ל֠ברך את־אדנ֜ינו המ֣לך דוד֘ לאמר֒ ייט֨ב אלה֜ים את־ש֤ם שלמה֙ משמ֔ך וֽיגד֥ל את־כסא֖ו מכסא֑ך וישת֥חו המ֖לך על־המשכֽב׃ 48 וגם־כ֖כה אמ֣ר המ֑לך בר֨וך יהו֜ה אלה֣י ישרא֗ל אש֨ר נת֥ן הי֛ום יש֥ב על־כסא֖י ועינ֥י ראֽות׃ 49 ויֽחרדו֙ ויק֔מו כל־ה֨קרא֔ים אש֖ר לאדני֑הו וילכ֖ו א֥יש לדרכֽו׃ 50 ואד֣ני֔הו יר֖א מפנ֣י שלמ֑ה וי֣קם וי֔לך וֽיחז֖ק בקרנ֥ות המזבֽח׃ 51 ויג֤ד לשלמה֙ לאמ֔ר הנה֙ אד֣ני֔הו יר֖א את־המ֣לך שלמ֑ה ו֠הנה אח֞ז בקרנ֤ות המזב֙ח֙ לאמ֔ר ישֽבֽע־ל֤י כיום֙ המ֣לך שלמ֔ה אם־ימ֥ית את־עבד֖ו בחֽרב׃ 52 וי֣אמר שלמ֔ה א֚ם יהי֣ה לבן־ח֔יל לֽא־יפ֥ל משערת֖ו א֑רצה ואם־רע֥ה תמצא־ב֖ו ומֽת׃ 53 וישל֞ח המ֣לך שלמ֗ה וירד֙הו֙ מע֣ל המזב֔ח ויב֕א וישת֖חו למ֣לך שלמ֑ה ויֽאמר־ל֥ו שלמ֖ה ל֥ך לביתֽך׃