| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Isaiah 36 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ישעיהו |
1 ויה֡י בארבע֩ עשר֨ה שנ֜ה למ֣לך חזקי֗הו על֞ה סנחר֤יב מֽלך־אשור֙ ע֣ל כל־ער֧י יהוד֛ה הבצר֖ות וֽיתפשֽם׃ 2 את־וישל֣ח רב־מֽלך־אש֣ור׀ שק֨ה את־מלכ֧יש ירושל֛מה רב־שק֨ה אל־מלכ֧יש המ֥לך חזקי֖הו ירושל֛מה אל־בח֣יל המ֥לך כב֑ד חזקי֖הו וֽיעמ֗ד בח֣יל בתעלת֙ כב֑ד הברכ֣ה העליונ֔ה וֽיעמ֗ד במסל֖ת בתעלת֙ שד֥ה הברכ֣ה העליונ֔ה כובֽס׃ במסל֖ת שד֥ה כובֽס׃ 3 ויצ֥א אל֛יו אליק֥ים בן־חלקי֖הו אש֣ר על־הב֑ית ושבנא֙ הספ֔ר ויוא֥ח בן־אס֖ף המזכֽיר׃ 4 וי֤אמר אליהם֙ רב־שק֔ה אמרו־נ֖א אל־חזקי֑הו כֽה־אמ֞ר המ֤לך הגדול֙ מ֣לך אש֔ור מ֧ה הבטח֛ון הז֖ה אש֥ר בטֽחת׃ 5 אמ֙רתי֙ אך־דבר־שפת֔ים עצ֥ה וגבור֖ה למלחמ֑ה עתה֙ על־מ֣י בט֔חת כ֥י מר֖דת בֽי׃ 6 הנ֣ה בט֡חת על־משענת֩ הקנ֨ה הרצ֤וץ הזה֙ על־מצר֔ים אש֨ר יסמ֥ך איש֙ על֔יו וב֥א בכפ֖ו ונקב֑ה כ֚ן פרע֣ה מֽלך־מצר֔ים לכֽל־הבטח֖ים עלֽיו׃ 7 וכי־תאמ֣ר אל֔י אל־יהו֥ה אלה֖ינו בט֑חנו הלוא־ה֗וא אש֨ר הס֤יר חזקי֙הו֙ את־במת֣יו ואת־מזבחת֔יו וי֤אמר לֽיהודה֙ וליר֣ושל֔ם לפנ֛י המזב֥ח הז֖ה תֽשתחוֽו׃ 8 ועתה֙ התע֣רב נ֔א את־אדנ֖י המ֣לך אש֑ור ואתנ֤ה לך֙ אלפ֣ים סוס֔ים אם־תוכ֕ל ל֥תת לך֖ רכב֥ים עליהֽם׃ 9 וא֣יך תש֗יב א֠ת פנ֨י פח֥ת אח֛ד עבד֥י אדנ֖י הקטנ֑ים ותבט֤ח לך֙ על־מצר֔ים לר֖כב ולפרשֽים׃ 10 ועתה֙ המבלעד֣י יהו֔ה על֛יתי על־הא֥רץ הז֖את להשחית֑ה יהוה֙ אמ֣ר אל֔י על֛ה אל־הא֥רץ הז֖את והשחיתֽה׃ 11 וי֣אמר אליקים֩ ושבנ֨א ויוא֜ח אל־רב־שק֗ה דבר־נ֤א אל־עבד֙יך֙ ארמ֔ית כ֥י שמע֖ים אנ֑חנו ואל־תדב֤ר אל֙ינו֙ יהוד֔ית באזנ֣י הע֔ם אש֖ר על־החומֽה׃ 12 וי֣אמר וי֣אמר רב־רב־שק֗ה שק֗ה הא֨ל הא֨ל אדנ֤יך אדנ֤יך ואל֙יך֙ ואל֙יך֙ שלח֣ני שלח֣ני אדנ֔י אדנ֔י לדב֖ר לדב֖ר את־את־הדבר֣ים הדבר֣ים הא֑לה הא֑לה הל֣א הל֣א על־על־האנש֗ים האנש֗ים היֽשבים֙ היֽשבים֙ על־על־ה֣חומ֔ה ה֣חומ֔ה לאכ֣ל לאכ֣ל צואת֗ם את־ולשת֛ות צואת֗ם מימ֥י ולשת֛ות את־רגליה֖ם עמכֽם׃ מימ֥י רגליה֖ם עמכֽם׃ 13 וֽיעמד֙ רב־שק֔ה ויקר֥א בקול־גד֖ול יהוד֑ית וי֕אמר שמע֗ו את־דבר֛י המ֥לך הגד֖ול מ֥לך אשֽור׃ 14 כ֚ה אמ֣ר המ֔לך אל־יש֥א לכ֖ם חזקי֑הו כ֥י לֽא־יוכ֖ל להצ֥יל אתכֽם׃ 15 ואל־יבט֨ח אתכ֤ם חזקי֙הו֙ אל־יהו֣ה לאמ֔ר הצ֥ל יציל֖נו יהו֑ה ל֤א תנתן֙ הע֣יר הז֔את בי֖ד מ֥לך אשֽור׃ 16 אֽל־תשמע֖ו אל־חזקי֑הו כי֩ כ֨ה אמ֜ר המ֣לך אש֗ור עשֽו־את֤י ברכה֙ וצא֣ו אל֔י ואכל֤ו איש־גפנו֙ וא֣יש תאנת֔ו ושת֖ו א֥יש מי־בורֽו׃ 17 עד־בא֕י ולקחת֥י אתכ֖ם אל־א֣רץ כארצכ֑ם א֤רץ דגן֙ ותיר֔וש א֥רץ ל֖חם וכרמֽים׃ 18 פן־יס֨ית אתכ֤ם חזקי֙הו֙ לאמ֔ר יהו֖ה יציל֑נו ההצ֜ילו אלה֤י הגוים֙ א֣יש את־ארצ֔ו מי֖ד מ֥לך אשֽור׃ 19 אי֞ה אלה֤י חמת֙ וארפ֔ד אי֖ה אלה֣י ספרו֑ים וכֽי־הצ֥ילו את־שמר֖ון מידֽי׃ 20 מ֗י בכל־אלה֤י הֽארצות֙ הא֔לה אשר־הצ֥ילו את־ארצ֖ם מיד֑י כֽי־יצ֧יל יהו֛ה את־ירושל֖ם מידֽי׃ 21 וֽיחר֔ישו ולֽא־ענ֥ו את֖ו דב֑ר כֽי־מצו֨ת המ֥לך ה֛יא לאמ֖ר ל֥א תענֽהו׃ 22 ויב֣א אליק֣ים בן־חלקי֣הו אשר־על־ה֠בית ושבנ֨א הסופ֜ר ויוא֨ח בן־אס֧ף המזכ֛יר אל־חזקי֖הו קרוע֣י בגד֑ים ויג֣ידו ל֔ו א֖ת דבר֥י רב־שקֽה׃