| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Isaiah 37 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ישעיהו |
1 ויה֗י כשמ֙ע֙ המ֣לך חזקי֔הו ויקר֖ע את־בגד֑יו ויתכ֣ס בש֔ק ויב֖א ב֥ית יהוֽה׃ 2 ו֠ישלח את־אליק֨ים אשר־על־הב֜ית וא֣ת׀ שבנ֣א הסופ֗ר ואת֙ זקנ֣י הכהנ֔ים מתכס֖ים בשק֑ים אל־ישֽעי֥הו בן־אמ֖וץ הנבֽיא׃ 3 ויאמר֣ו אל֗יו כ֚ה אמ֣ר חזקי֔הו יום־צר֧ה ותוכח֛ה ונאצ֖ה הי֣ום הז֑ה כ֣י ב֤או בנים֙ עד־משב֔ר וכ֥ח א֖ין ללדֽה׃ 4 אול֡י ישמע֩ יהו֨ה אלה֜יך א֣ת׀ דבר֣י רב־שק֗ה אשר֩ שלח֨ו מֽלך־אש֤ור׀ אדניו֙ לחרף֙ אלה֣ים ח֔י והוכ֙יח֙ בדבר֔ים אש֥ר שמ֖ע יהו֣ה אלה֑יך ונש֣את תפל֔ה בע֥ד השאר֖ית הנמצאֽה׃ 5 ויב֗או עבד֛י המ֥לך חזקי֖הו אל־ישעיֽהו׃ 6 וי֤אמר אליהם֙ ישֽעי֔הו כ֥ה תאמר֖ון אל־אדניכ֑ם כ֣ה׀ אמ֣ר יהו֗ה אל־תירא֙ מפנ֤י הדברים֙ אש֣ר שמ֔עת אש֧ר גדפ֛ו נער֥י מלך־אש֖ור אותֽי׃ 7 הננ֨י נות֥ן בו֙ ר֔וח ושמ֥ע שמוע֖ה וש֣ב אל־ארצ֑ו והפלת֥יו בח֖רב בארצֽו׃ 8 וי֙שב֙ רב־שק֔ה וימצא֙ את־מ֣לך אש֔ור נלח֖ם על־לבנ֑ה כ֣י שמ֔ע כ֥י נס֖ע מלכֽיש׃ 9 וישמ֗ע על־תרה֤קה מֽלך־כוש֙ לאמ֔ר יצ֖א להלח֣ם את֑ך וישמע֙ וישל֣ח מלאכ֔ים אל־חזקי֖הו לאמֽר׃ 10 כ֣ה תאמר֗ון אל־חזקי֤הו מֽלך־יהודה֙ לאמ֔ר אל־ישאך֣ אלה֔יך אש֥ר את֛ה בוט֥ח ב֖ו לאמ֑ר ל֤א תנתן֙ יר֣ושל֔ם בי֖ד מ֥לך אשֽור׃ 11 הנ֣ה׀ את֣ה שמ֗עת אש֨ר עש֜ו מלכ֥י אש֛ור לכל־הארצ֖ות להחרימ֑ם ואת֖ה תנצֽל׃ 12 ההצ֨ילו אות֜ם אלה֤י הגוים֙ אש֣ר השח֣יתו אבות֔י את־גוז֖ן ואת־חר֑ן ור֥צף ובני־ע֖דן אש֥ר בתלשֽר׃ 13 אי֤ה מֽלך־חמת֙ ומ֣לך ארפ֔ד ומ֖לך לע֣יר ספרו֑ים הנ֖ע ועוֽה׃ 14 ויק֨ח חזקי֧הו את־הספר֛ים מי֥ד המלאכ֖ים ויקרא֑הו וי֙על֙ ב֣ית יהו֔ה ויפרש֥הו חזקי֖הו לפנ֥י יהוֽה׃ 15 ויתפלל֙ חזקי֔הו אל־יהו֖ה לאמֽר׃ 16 יהו֨ה צבא֜ות אלה֤י ישראל֙ יש֣ב הכרב֔ים אתה־ה֤וא הֽאלהים֙ לבדך֔ לכ֖ל ממלכ֣ות הא֑רץ את֣ה עש֔ית את־השמ֖ים ואת־האֽרץ׃ 17 הט֨ה יהו֤ה׀ אזנך֙ וֽשמ֔ע פק֧ח יהו֛ה עינ֖ך ורא֑ה ושמ֗ע א֚ת כל־דבר֣י סנחר֔יב אש֣ר של֔ח לחר֖ף אלה֥ים חֽי׃ 18 אמנ֖ם יהו֑ה החר֜יבו מלכ֥י אש֛ור את־כל־הארצ֖ות ואת־ארצֽם׃ 19 ונת֥ן את־אלהיה֖ם בא֑ש כי֩ ל֨א אלה֜ים ה֗מה כ֣י אם־מעש֧ה ידֽי־אד֛ם ע֥ץ וא֖בן וֽיאבדֽום׃ 20 ועתה֙ יהו֣ה אלה֔ינו הושיע֖נו מיד֑ו ויֽדעו֙ כל־ממלכ֣ות הא֔רץ כֽי־את֥ה יהו֖ה לבדֽך׃ 21 וישלח֙ ישֽעי֣הו בן־אמ֔וץ אל־חזקי֖הו לאמ֑ר כֽה־אמ֤ר יהוה֙ אלה֣י ישרא֔ל אשר֙ התפל֣לת אל֔י אל־סנחר֖יב מ֥לך אשֽור׃ 22 ז֣ה הדב֔ר אשר־דב֥ר יהו֖ה על֑יו בז֨ה לך֜ לעג֣ה לך֗ בתולת֙ בת־צי֔ון אחר֙יך֙ ר֣אש הנ֔יעה ב֖ת ירושלֽם׃ 23 את־מ֤י חר֙פת֙ וגד֔פת ועל־מ֖י הרימ֣ותה ק֑ול ותש֥א מר֛ום עינ֖יך אל־קד֥וש ישראֽל׃ 24 בי֣ד עבדיך֘ חר֣פת׀ אדני֒ ות֗אמר בר֥ב רכב֛י אנ֥י על֛יתי מר֥ום הר֖ים ירכת֣י לבנ֑ון ואכר֞ת קומ֤ת ארזיו֙ מבח֣ר ברש֔יו ואבוא֙ מר֣ום קצ֔ו י֖ער כרמלֽו׃ 25 אנ֥י ק֖רתי ושת֣יתי מ֑ים ואחרב֙ בכף־פעמ֔י כ֖ל יאר֥י מצֽור׃ 26 הלֽוא־שמ֤עת למֽרחוק֙ אות֣ה עש֔יתי מ֥ימי ק֖דם ויצרת֑יה עת֣ה הבאת֔יה ותה֗י להשא֛ות גל֥ים נצ֖ים ער֥ים בצרֽות׃ 27 ויֽשביהן֙ קצרי־י֔ד ח֖תו וב֑שו הי֞ו ע֤שב שדה֙ ו֣ירק ד֔שא חצ֣יר גג֔ות ושדמ֖ה לפנ֥י קמֽה׃ 28 ושבתך֛ וצאתך֥ ובואך֖ יד֑עתי וא֖ת הֽתרגזך֥ אלֽי׃ 29 י֚ען התרגזך֣ אל֔י ושאננך֖ על֣ה באזנ֑י ושמת֨י חח֜י באפ֗ך ומתגי֙ בשפת֔יך והש֣יבת֔יך בד֖רך אשר־ב֥את בֽה׃ 30 וזה־לך֣ הא֔ות אכ֤ול השנה֙ ספ֔יח ובשנ֥ה השנ֖ית שח֑יס ובשנ֣ה השליש֗ית זרע֧ו וקצר֛ו ונטע֥ו כרמ֖ים ואכל֥ו פריֽם׃ 31 וי֨ספ֜ה פליט֧ת בית־יהוד֛ה הנשאר֖ה ש֣רש למ֑טה ועש֥ה פר֖י למֽעלה׃ 32 כ֤י מירֽושל֙ם֙ תצ֣א שאר֔ית ופליט֖ה מה֣ר צי֑ון קנא֛ת יהו֥ה צבא֖ות תֽעשה־זֽאת׃ 33 לכ֗ן כֽה־אמ֤ר יהוה֙ אל־מ֣לך אש֔ור ל֤א יבוא֙ אל־הע֣יר הז֔את ולֽא־יור֥ה ש֖ם ח֑ץ ולֽא־יקדמ֣נה מג֔ן ולֽא־ישפ֥ך על֖יה סללֽה׃ 34 בד֥רך אשר־ב֖א ב֣ה יש֑וב ואל־הע֥יר הז֛את ל֥א יב֖וא נאם־יהוֽה׃ 35 וגנות֛י על־הע֥יר הז֖את להֽושיע֑ה למֽענ֔י ולמ֖ען דו֥ד עבדֽי׃ 36 ויצ֣א׀ מלא֣ך יהו֗ה ויכה֙ במחנ֣ה אש֔ור מא֛ה ושמנ֥ים וחמש֖ה א֑לף וישכ֣ימו בב֔קר והנ֥ה כל֖ם פגר֥ים מתֽים׃ 37 ויס֣ע וי֔לך וי֖שב סנחר֣יב מֽלך־אש֑ור וי֖שב בנֽינוֽה׃ 38 ויהי֩ ה֨וא מֽשתחו֜ה ב֣ית׀ נסר֣ך אלה֗יו וֽאדרמ֨לך ושרא֤צר בניו֙ הכ֣הו בח֔רב וה֥מה נמלט֖ו א֣רץ ארר֑ט וימל֛ך אֽסר־חד֥ן בנ֖ו תחתֽיו׃