| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 4 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 אם־תש֨וב ישרא֧ל׀ נאם־יהו֛ה אל֖י תש֑וב ואם־תס֧יר שקוצ֛יך מפנ֖י ול֥א תנֽוד׃ 2 ונשב֙עת֙ חי־יהו֔ה באמ֖ת במשפ֣ט ובצדק֑ה והתב֥רכו ב֛ו גוי֖ם וב֥ו יתהלֽלו׃ 3 כי־כ֣ה׀ אמ֣ר יהו֗ה לא֤יש יהודה֙ וליר֣ושל֔ם נ֥ירו לכ֖ם נ֑יר ואֽל־תזרע֖ו אל־קוצֽים׃ 4 המ֣לו ליהו֗ה והס֙רו֙ ערל֣ות לבבכ֔ם א֥יש יהוד֖ה וישב֣י ירושל֑ם פן־תצ֨א כא֜ש חמת֗י ובערה֙ וא֣ין מכב֔ה מפנ֖י ר֥ע מעלליכֽם׃ 5 הג֣ידו בֽיהוד֗ה ובירושל֙ם֙ השמ֔יעו ואמר֕ו תקע֥ו שופ֖ר בא֑רץ קרא֤ו מלאו֙ ואמר֔ו האספ֥ו ונב֖ואה אל־ער֥י המבצֽר׃ 6 שאו־נ֣ס צי֔ונה הע֖יזו אֽל־תעמ֑דו כ֣י רע֗ה אנכ֛י מב֥יא מצפ֖ון וש֥בר גדֽול׃ 7 על֤ה אריה֙ מֽסבכ֔ו ומשח֣ית גוי֔ם נס֖ע יצ֣א ממקמ֑ו לש֤ום ארצך֙ לשמ֔ה ער֥יך תצ֖ינה מא֥ין יושֽב׃ 8 על־ז֛את חגר֥ו שק֖ים ספד֣ו והיל֑ילו כ֥י לא־ש֛ב חר֥ון אף־יהו֖ה ממֽנו׃ 9 והי֤ה ביום־ההוא֙ נאם־יהו֔ה יאב֥ד לב־המ֖לך ול֣ב השר֑ים ונש֙מו֙ הכ֣הנ֔ים והנביא֖ים יתמֽהו׃ 10 ואמ֞ר אה֣ה׀ אדנ֣י יהו֗ה אכן֩ הש֨א הש֜את לע֤ם הזה֙ ולירושל֣ם לאמ֔ר של֖ום יהי֣ה לכ֑ם ונגע֥ה ח֖רב עד־הנֽפש׃ 11 בע֣ת הה֗יא יאמ֤ר לֽעם־הזה֙ וליר֣ושל֔ם ר֣וח צ֤ח שפיים֙ במדב֔ר ד֖רך בת־עמ֑י ל֥וא לזר֖ות ול֥וא להבֽר׃ 12 ר֧וח מל֛א מא֖לה י֣בוא ל֑י עת֕ה גם־אנ֛י אדב֥ר משפט֖ים אותֽם׃ 13 הנ֣ה׀ כעננ֣ים יעל֗ה וכסופה֙ מרכבות֔יו קל֥ו מנשר֖ים סוס֑יו א֥וי ל֖נו כ֥י שדֽדנו׃ 14 כבס֨י מרע֤ה לבך֙ יר֣ושל֔ם למ֖ען תוש֑עי עד־מת֛י תל֥ין בקרב֖ך מחשב֥ות אונֽך׃ 15 כ֛י ק֥ול מג֖יד מד֑ן ומשמ֥יע א֖ון מה֥ר אפרֽים׃ 16 הזכ֣ירו לגוי֗ם הנה֙ השמ֣יעו על־ירושל֔ם נצר֥ים בא֖ים מא֣רץ המרח֑ק וֽיתנ֛ו על־ער֥י יהוד֖ה קולֽם׃ 17 כשמר֣י שד֔י הי֥ו על֖יה מסב֑יב כי־את֥י מר֖תה נאם־יהוֽה׃ 18 דרכך֙ ומ֣עלל֔יך עש֥ו א֖לה ל֑ך ז֤את רעתך֙ כ֣י מ֔ר כ֥י נג֖ע עד־לבֽך׃ 19 מע֣י׀ מע֨י׀ אוח֜ילה קיר֥ות לב֛י הֽמה־ל֥י לב֖י ל֣א אחר֑יש כ֣י ק֤ול שופר֙ שמ֣עת נפש֔י תרוע֖ת מלחמֽה׃ 20 ש֤בר על־ש֙בר֙ נקר֔א כ֥י שדד֖ה כל־הא֑רץ פתאם֙ שדד֣ו אהל֔י ר֖גע יריעתֽי׃ 21 עד־מת֖י אראה־נ֑ס אשמע֖ה ק֥ול שופֽר׃ 22 כ֣י׀ או֣יל עמ֗י אותי֙ ל֣א יד֔עו בנ֤ים סכלים֙ ה֔מה ול֥א נבונ֖ים ה֑מה חכמ֥ים ה֙מה֙ להר֔ע ולהיט֖יב ל֥א ידֽעו׃ 23 רא֙יתי֙ את־הא֔רץ והנה־ת֖הו וב֑הו ואל־השמ֖ים וא֥ין אורֽם׃ 24 רא֙יתי֙ הֽהר֔ים והנ֖ה רעש֑ים וכל־הגבע֖ות התקלקֽלו׃ 25 רא֕יתי והנ֖ה א֣ין האד֑ם וכל־ע֥וף השמ֖ים נדֽדו׃ 26 רא֕יתי והנ֥ה הכרמ֖ל המדב֑ר וכל־ער֗יו נתצו֙ מפנ֣י יהו֔ה מפנ֖י חר֥ון אפֽו׃ 27 כי־כה֙ אמ֣ר יהו֔ה שממ֥ה תהי֖ה כל־הא֑רץ וכל֖ה ל֥א אעשֽה׃ 28 על־זאת֙ תאב֣ל הא֔רץ וקדר֥ו השמ֖ים ממ֑על ע֤ל כי־דב֙רתי֙ זמ֔תי ול֥א נח֖מתי ולא־אש֥וב ממֽנה׃ 29 מק֨ול פר֜ש ור֣מה ק֗שת בר֙חת֙ כל־הע֔יר ב֚או בעב֔ים ובכפ֖ים על֑ו כל־הע֣יר עזוב֔ה ואין־יוש֥ב בה֖ן אֽיש׃ 30 וא֨ת שד֜וד מֽה־תעש֗י כֽי־תלבש֨י שנ֜י כי־תעד֣י עדי־זה֗ב כֽי־תקרע֤י בפוך֙ עינ֔יך לש֖וא תתיפ֑י מאסו־ב֥ך עגב֖ים נפש֥ך יבקֽשו׃ 31 כי֩ ק֨ול כחול֜ה שמ֗עתי צרה֙ כמבכיר֔ה ק֧ול בת־צי֛ון תתיפ֖ח תפר֣ש כפ֑יה אֽוי־נ֣א ל֔י כֽי־עיפ֥ה נפש֖י להרגֽים׃