| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Exodus 16 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמות |
1 ויסעו֙ מֽאיל֔ם ויב֜או כל־עד֤ת בנֽי־ישראל֙ אל־מדבר־ס֔ין אש֥ר בין־איל֖ם וב֣ין סינ֑י בחמש֨ה עש֥ר יום֙ לח֣דש השנ֔י לצאת֖ם מא֥רץ מצרֽים׃ 2 ויל֜ונו כל־עד֧ת בני־ישרא֛ל על־מש֥ה ועֽל־אהר֖ן במדבֽר׃ 3 ויאמר֨ו אלה֜ם בנ֣י ישרא֗ל מֽי־ית֨ן מות֤נו ביד־יהוה֙ בא֣רץ מצר֔ים בשבת֙נו֙ על־ס֣יר הבש֔ר באכל֥נו ל֖חם לש֑בע כֽי־הוצאת֤ם את֙נו֙ אל־המדב֣ר הז֔ה להמ֛ית את־כל־הקה֥ל הז֖ה ברעֽב׃ 4 וי֤אמר יהוה֙ אל־מש֔ה הננ֨י ממט֥יר לכ֛ם ל֖חם מן־השמ֑ים ויצ֨א הע֤ם ולֽקטו֙ דבר־י֣ום ביומ֔ו למ֧ען אנס֛נו היל֥ך בתורת֖י אם־לֽא׃ 5 והיה֙ בי֣ום השש֔י והכ֖ינו א֣ת אשר־יב֑יאו והי֣ה משנ֔ה ע֥ל אשֽר־ילקט֖ו י֥ום׀ יֽום׃ 6 וי֤אמר משה֙ ואהר֔ן אֽל־כל־בנ֖י ישרא֑ל ע֕רב וֽידעת֕ם כ֧י יהו֛ה הוצ֥יא אתכ֖ם מא֥רץ מצרֽים׃ 7 וב֗קר וראיתם֙ את־כב֣וד יהו֔ה בשמע֥ו את־תלנתיכ֖ם על־יהו֑ה ונ֣חנו מ֔ה כ֥י תל֖ינו עלֽינו׃ 8 וי֣אמר מש֗ה בת֣ת יהוה֩ לכ֨ם בע֜רב בש֣ר לאכ֗ל ול֤חם בב֙קר֙ לשב֔ע בשמ֤ע יהוה֙ את־תלנ֣תיכ֔ם אשר־את֥ם מלינ֖ם על֑יו ונ֣חנו מ֔ה לא־על֥ינו תלנתיכ֖ם כ֥י על־יהוֽה׃ 9 וי֤אמר משה֙ אֽל־אהר֔ן אמ֗ר אֽל־כל־עדת֙ בנ֣י ישרא֔ל קרב֖ו לפנ֣י יהו֑ה כ֣י שמ֔ע א֖ת תלנתיכֽם׃ 10 ויה֗י כדב֤ר אהרן֙ אל־כל־עד֣ת בנֽי־ישרא֔ל ויפנ֖ו אל־המדב֑ר והנה֙ כב֣וד יהו֔ה נרא֖ה בענֽן׃ 11 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 12 שמ֗עתי את־תלונת֘ בנ֣י ישראל֒ דב֨ר אלה֜ם לאמ֗ר ב֤ין הֽערב֙ים֙ תאכל֣ו בש֔ר ובב֖קר תשבעו־ל֑חם וֽידעת֕ם כ֛י אנ֥י יהו֖ה אלהיכֽם׃ 13 ויה֣י בע֔רב ות֣על השל֔ו ותכ֖ס את־הֽמחנ֑ה ובב֗קר הֽיתה֙ שכב֣ת הט֔ל סב֖יב לֽמחנֽה׃ 14 ות֖על שכב֣ת הט֑ל והנ֞ה על־פנ֤י המדבר֙ ד֣ק מחספ֔ס ד֥ק ככפ֖ר על־האֽרץ׃ 15 וירא֣ו בנֽי־ישרא֗ל וי֨אמר֜ו א֤יש אל־אחיו֙ מ֣ן ה֔וא כ֛י ל֥א ידע֖ו מה־ה֑וא וי֤אמר משה֙ אלה֔ם ה֣וא הל֔חם אש֨ר נת֧ן יהו֛ה לכ֖ם לאכלֽה׃ 16 ז֤ה הדבר֙ אש֣ר צו֣ה יהו֔ה לקט֣ו ממ֔נו א֖יש לפ֣י אכל֑ו ע֣מר לגלג֗לת מספר֙ נפש֣תיכ֔ם א֛יש לאש֥ר באהל֖ו תקֽחו׃ 17 ויעשו־כ֖ן בנ֣י ישרא֑ל וֽילקט֔ו המרב֖ה והממעֽיט׃ 18 וימ֣דו בע֔מר ול֤א העדיף֙ המרב֔ה והממע֖יט ל֣א החס֑יר א֥יש לפֽי־אכל֖ו לקֽטו׃ 19 וי֥אמר מש֖ה אלה֑ם א֕יש אל־יות֥ר ממ֖נו עד־בֽקר׃ 20 ולא־שמע֣ו אל־מש֗ה ויות֨רו אנש֤ים ממ֙נו֙ עד־ב֔קר וי֥רם תולע֖ים ויבא֑ש ויקצ֥ף עלה֖ם משֽה׃ 21 וילקט֤ו אתו֙ בב֣קר בב֔קר א֖יש כפ֣י אכל֑ו וח֥ם הש֖מש ונמֽס׃ 22 ויה֣י׀ בי֣ום השש֗י לֽקט֥ו ל֙חם֙ משנ֔ה שנ֥י הע֖מר לאח֑ד ויב֙או֙ כל־נשיא֣י הֽעד֔ה ויג֖ידו למשֽה׃ 23 וי֣אמר אלה֗ם ה֚וא אש֣ר דב֣ר יהו֔ה שבת֧ון שבת־ק֛דש לֽיהו֖ה מח֑ר א֣ת אשר־תאפ֞ו אפ֗ו וא֤ת אשֽר־תבשלו֙ בש֔לו ואת֙ כל־ה֣עד֔ף הנ֧יחו לכ֛ם למשמ֖רת עד־הבֽקר׃ 24 וינ֤יחו אתו֙ עד־הב֔קר כאש֖ר צו֣ה מש֑ה ול֣א הבא֔יש ורמ֖ה לא־ה֥יתה בֽו׃ 25 וי֤אמר משה֙ אכל֣הו הי֔ום כֽי־שב֥ת הי֖ום ליהו֑ה הי֕ום ל֥א תמצא֖הו בשדֽה׃ 26 ש֥שת ימ֖ים תלקט֑הו ובי֧ום השביע֛י שב֖ת ל֥א יֽהיה־בֽו׃ 27 וֽיהי֙ בי֣ום השביע֔י יצא֥ו מן־הע֖ם ללק֑ט ול֖א מצֽאו׃ 28 וי֥אמר יהו֖ה אל־מש֑ה עד־א֙נה֙ מֽאנת֔ם לשמ֥ר מצות֖י ותורתֽי׃ 29 רא֗ו כֽי־יהוה֘ נת֣ן לכ֣ם השבת֒ על־כ֠ן ה֣וא נת֥ן לכ֛ם בי֥ום השש֖י ל֣חם יומ֑ים שב֣ו׀ א֣יש תחת֗יו אל־י֥צא א֛יש ממקמ֖ו בי֥ום השביעֽי׃ 30 וישבת֥ו הע֖ם בי֥ום השבעֽי׃ 31 ויקרא֧ו בֽית־ישרא֛ל את־שמ֖ו מ֑ן וה֗וא כז֤רע גד֙ לב֔ן וטעמ֖ו כצפיח֥ת בדבֽש׃ 32 וי֣אמר מש֗ה ז֤ה הדבר֙ אש֣ר צו֣ה יהו֔ה מל֤א הע֙מר֙ ממ֔נו למשמ֖רת לדרתיכ֑ם למ֣ען׀ ירא֣ו את־הל֗חם אש֨ר האכ֤לתי אתכם֙ במדב֔ר בהוציא֥י אתכ֖ם מא֥רץ מצרֽים׃ 33 וי֨אמר מש֜ה אֽל־אהר֗ן ק֚ח צנצ֣נת אח֔ת ותן־ש֥מה מלֽא־הע֖מר מ֑ן והנ֤ח אתו֙ לפנ֣י יהו֔ה למשמ֖רת לדרתיכֽם׃ 34 כאש֛ר צו֥ה יהו֖ה אל־מש֑ה ויניח֧הו אהר֛ן לפנ֥י העד֖ת למשמֽרת׃ 35 ובנ֣י ישרא֗ל אֽכל֤ו את־המן֙ ארבע֣ים שנ֔ה עד־בא֖ם אל־א֣רץ נוש֑בת את־המן֙ אֽכל֔ו עד־בא֕ם אל־קצ֖ה א֥רץ כנֽען׃ 36 והע֕מר עשר֥ית האיפ֖ה הֽוא׃