| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Zechariah 1 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | זכריה |
1 בח֙דש֙ השמינ֔י בשנ֥ת שת֖ים לדרי֑וש הי֣ה דבר־יהו֗ה אל־זכריה֙ בן־ב֣רכי֔ה בן־עד֥ו הנב֖יא לאמֽר׃ 2 קצ֧ף יהו֛ה על־אבֽותיכ֖ם קֽצף׃ 3 ואמרת֣ אלה֗ם כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות ש֣ובו אל֔י נא֖ם יהו֣ה צבא֑ות ואש֣וב אליכ֔ם אמ֖ר יהו֥ה צבאֽות׃ 4 אל־תהי֣ו כאבֽתיכ֡ם אש֣ר קראֽו־אליהם֩ הנביא֨ים הרֽאשנ֜ים לאמ֗ר כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות ש֤ובו נא֙ מדרכיכ֣ם הרע֔ים ומֽעלליכ֖ם הֽרע֑ים ול֥א שמע֛ו ולֽא־הקש֥יבו אל֖י נאם־יהוֽה׃ 5 אבֽותיכ֖ם איה־ה֑ם וה֨נבא֔ים הלעול֖ם יֽחיֽו׃ 6 א֣ך׀ דבר֣י וחק֗י אש֤ר צו֙יתי֙ את־עבד֣י הנביא֔ים הל֥וא הש֖יגו אבתיכ֑ם ויש֣ובו ויאמר֗ו כאש֨ר זמ֜ם יהו֤ה צבאות֙ לעש֣ות ל֔נו כדרכ֙ינו֙ וכמ֣עלל֔ינו כ֖ן עש֥ה אתֽנו׃ 7 ביום֩ עשר֨ים וארבע֜ה לעשתֽי־עש֥ר ח֙דש֙ הוא־ח֣דש שב֔ט בשנ֥ת שת֖ים לדרי֑וש הי֣ה דבר־יהו֗ה אל־זכריה֙ בן־ב֣רכי֔הו בן־עד֥וא הנב֖יא לאמֽר׃ 8 רא֣יתי׀ הל֗ילה והנה־איש֙ רכב֙ על־ס֣וס אד֔ם וה֣וא עמ֔ד ב֥ין ההדס֖ים אש֣ר במצל֑ה ואחריו֙ סוס֣ים אדמ֔ים שרק֖ים ולבנֽים׃ 9 ואמ֖ר מה־א֣לה אדנ֑י וי֣אמר אל֗י המלאך֙ הדב֣ר ב֔י אנ֥י ארא֖ך מה־ה֥מה אֽלה׃ 10 וי֗ען הא֛יש העמ֥ד בין־ההדס֖ים ויאמ֑ר א֚לה אש֣ר של֣ח יהו֔ה להתהל֖ך באֽרץ׃ 11 וֽיענ֞ו את־מלא֣ך יהו֗ה הֽעמד֙ ב֣ין ההדס֔ים ויאמר֖ו התהל֣כנו בא֑רץ והנ֥ה כל־הא֖רץ יש֥בת ושקֽטת׃ 12 וי֣ען מלאך־יהוה֘ ויאמר֒ יהו֣ה צבא֔ות עד־מת֗י אתה֙ לֽא־תרח֣ם את־ירושל֔ם וא֖ת ער֣י יהוד֑ה אש֣ר זע֔מתה ז֖ה שבע֥ים שנֽה׃ 13 וי֣ען יהו֗ה את־המלא֛ך הדב֥ר ב֖י דבר֣ים טוב֑ים דבר֖ים נחמֽים׃ 14 וי֣אמר אל֗י המלאך֙ הדב֣ר ב֔י קר֣א לאמ֔ר כ֥ה אמ֖ר יהו֣ה צבא֑ות קנ֧אתי לירושל֛ם ולצי֖ון קנא֥ה גדולֽה׃ 15 וק֤צף גדול֙ אנ֣י קצ֔ף על־הגוי֖ם השֽאננ֑ים אש֤ר אני֙ קצ֣פתי מע֔ט וה֖מה עזר֥ו לרעֽה׃ 16 לכ֞ן כֽה־אמ֣ר יהו֗ה ש֤בתי לירושל֙ם֙ בֽרחמ֔ים ביתי֙ יב֣נה ב֔ה נא֖ם יהו֣ה צבא֑ות וק֥ו ינט֖ה על־ירושלֽם׃ 17 ע֣וד׀ קר֣א לאמ֗ר כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות ע֛וד תפוצ֥ינה ער֖י מט֑וב ונח֨ם יהו֥ה עוד֙ את־צי֔ון ובח֥ר ע֖וד בירושלֽם׃