| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Qoheleth 2 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | קהלת |
1 אמ֤רתֽי אני֙ בלב֔י לכה־נ֛א אנסכ֛ה בשמח֖ה ורא֣ה בט֑וב והנ֥ה גם־ה֖וא הֽבל׃ 2 לשח֖וק אמ֣רתי מהול֑ל ולשמח֖ה מה־ז֥ה עשֽה׃ 3 ת֣רתי בלב֔י למש֥וך בי֖ין את־בשר֑י ולב֞י נה֤ג בֽחכמה֙ ולאח֣ז בסכל֔ות ע֣ד אשר־ארא֗ה אי־ז֨ה ט֜וב לבנ֤י האדם֙ אש֤ר יעשו֙ ת֣חת השמ֔ים מספ֖ר ימ֥י חייהֽם׃ 4 הגד֖לתי מעש֑י בנ֤יתי לי֙ בת֔ים נט֥עתי ל֖י כרמֽים׃ 5 עש֣יתי ל֔י גנ֖ות ופרדס֑ים ונט֥עתי בה֖ם ע֥ץ כל־פֽרי׃ 6 עש֥יתי ל֖י ברכ֣ות מ֑ים להשק֣ות מה֔ם י֖ער צומ֥ח עצֽים׃ 7 קנ֙יתי֙ עבד֣ים ושפח֔ות ובני־ב֖ית ה֣יה ל֑י ג֣ם מקנה֩ בק֨ר וצ֤אן הרבה֙ ה֣יה ל֔י מכ֛ל שֽהי֥ו לפנ֖י בירושלֽם׃ 8 כנ֤סתי לי֙ גם־כ֣סף וזה֔ב וסגל֥ת מלכ֖ים והמדינ֑ות עש֨יתי ל֜י שר֣ים ושר֗ות ותענוג֛ת בנ֥י האד֖ם שד֥ה ושדֽות׃ 9 וגד֣לתי והוס֔פתי מכ֛ל שהי֥ה לפנ֖י בירושל֑ם א֥ף חכמת֖י ע֥מדה לֽי׃ 10 וכל֙ אש֣ר שֽאל֣ו עינ֔י ל֥א אצ֖לתי מה֑ם לֽא־מנ֨עתי את־לב֜י מכל־שמח֗ה כֽי־לב֤י שמ֙ח֙ מכל־עמל֔י וזֽה־הי֥ה חלק֖י מכל־עמלֽי׃ 11 ופנ֣יתֽי אנ֗י בכל־מעשי֙ שֽעש֣ו יד֔י ובֽעמ֖ל שעמ֣לתי לעש֑ות והנ֨ה הכ֥ל ה֙בל֙ ורע֣ות ר֔וח וא֥ין יתר֖ון ת֥חת השֽמש׃ 12 ופנ֤יתֽי אני֙ לרא֣ות חכמ֔ה והולל֖ות וסכל֑ות כ֣י׀ מ֣ה האד֗ם שיבוא֙ אחר֣י המ֔לך א֥ת אשר־כב֖ר עשֽוהו׃ 13 ורא֣יתי א֔ני שי֥ש יתר֛ון לֽחכמ֖ה מן־הסכל֑ות כֽיתר֥ון הא֖ור מן־החֽשך׃ 14 הֽחכם֙ עינ֣יו בראש֔ו והכס֖יל בח֣שך הול֑ך ויד֣עתי גם־א֔ני שמקר֥ה אח֖ד יקר֥ה את־כלֽם׃ 15 ואמ֨רתֽי אנ֜י בלב֗י כמקר֤ה הכסיל֙ גם־אנ֣י יקר֔ני ול֧מה חכ֛מתי אנ֖י א֣ז יות֑ר ודב֣רתי בלב֔י שגם־ז֖ה הֽבל׃ 16 כי֩ א֨ין זכר֧ון לחכ֛ם עֽם־הכס֖יל לעול֑ם בשכב֞ר הימ֤ים הבאים֙ הכ֣ל נשכ֔ח וא֛יך ימ֥ות החכ֖ם עֽם־הכסֽיל׃ 17 ושנ֙אתי֙ את־ה֣חי֔ים כ֣י ר֤ע עלי֙ הֽמעש֔ה שנעש֖ה ת֣חת הש֑מש כֽי־הכ֥ל ה֖בל ורע֥ות רֽוח׃ 18 ושנ֤אתֽי אני֙ את־כל־עמל֔י שאנ֥י עמ֖ל ת֣חת הש֑מש ש֣אניח֔נו לאד֖ם שיהי֥ה אחרֽי׃ 19 ומ֣י יוד֗ע הֽחכ֤ם יהיה֙ א֣ו סכ֔ל וישלט֙ בכל־עמל֔י שֽעמ֥לתי ושחכ֖מתי ת֣חת הש֑מש גם־ז֖ה הֽבל׃ 20 וסב֥ותֽי אנ֖י ליא֣ש את־לב֑י ע֚ל כל־ה֣עמ֔ל שעמ֖לתי ת֥חת השֽמש׃ 21 כי־י֣ש אד֗ם שעמל֛ו בחכמ֥ה ובד֖עת ובכשר֑ון ולאד֞ם של֤א עֽמל־בו֙ יתנ֣נו חלק֔ו גם־ז֥ה ה֖בל ורע֥ה רבֽה׃ 22 כ֠י מֽה־הו֤ה לֽאדם֙ בכל־עמל֔ו וברעי֖ון לב֑ו שה֥וא עמ֖ל ת֥חת השֽמש׃ 23 כ֧י כל־ימ֣יו מכאב֗ים וכ֙עס֙ ענינ֔ו גם־בל֖ילה לא־שכ֣ב לב֑ו גם־ז֖ה ה֥בל הֽוא׃ 24 אֽין־ט֤וב באדם֙ שיאכ֣ל ושת֔ה והרא֧ה את־נפש֛ו ט֖וב בעמל֑ו גם־זה֙ רא֣יתי א֔ני כ֛י מי֥ד האלה֖ים הֽיא׃ 25 כ֣י מ֥י יאכ֛ל ומ֥י יח֖וש ח֥וץ ממֽני׃ 26 כ֤י לאדם֙ שט֣וב לפנ֔יו נת֛ן חכמ֥ה וד֖עת ושמח֑ה ולחוטא֩ נת֨ן עני֜ן לאס֣וף ולכנ֗וס לתת֙ לטוב֙ לפנ֣י הֽאלה֔ים גם־ז֥ה ה֖בל ורע֥ות רֽוח׃