| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Esther 7 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | אסתר |
1 ויב֤א המ֙לך֙ והמ֔ן לשת֖ות עם־אסת֥ר המלכֽה׃ 2 ויאמר֩ המ֨לך לאסת֜ר ג֣ם בי֤ום השני֙ במשת֣ה הי֔ין מה־שאלת֛ך אסת֥ר המלכ֖ה ותנ֣תֽן ל֑ך ומה־בקשת֛ך עד־חצ֥י המלכ֖ות ותעֽש׃ 3 ות֨ען אסת֤ר המלכה֙ ותאמ֔ר אם־מצ֨אתי ח֤ן בעינ֙יך֙ המ֔לך ואם־על־המ֖לך ט֑וב תנֽתן־ל֤י נפשי֙ בשא֣לת֔י ועמ֖י בבקשתֽי׃ 4 כ֤י נמכ֙רנו֙ אנ֣י ועמ֔י להשמ֖יד להר֣וג ולאב֑ד ו֠אלו לעבד֨ים ולשפח֤ות נמכ֙רנו֙ החר֔שתי כ֣י א֥ין הצ֛ר שו֖ה בנ֥זק המֽלך׃ 5 וי֙אמר֙ המ֣לך אחשור֔וש וי֖אמר לאסת֣ר המלכ֑ה מ֣י ה֥וא זה֙ ואֽי־ז֣ה ה֔וא אשר־מלא֥ו לב֖ו לעש֥ות כֽן׃ 6 ות֣אמר־אסת֔ר א֚יש צ֣ר ואוי֔ב המ֥ן הר֖ע הז֑ה והמ֣ן נבע֔ת מלפנ֥י המ֖לך והמלכֽה׃ 7 והמ֜לך ק֤ם בחמתו֙ ממשת֣ה הי֔ין אל־גנ֖ת הבית֑ן והמ֣ן עמ֗ד לבק֤ש על־נפשו֙ מֽאסת֣ר המלכ֔ה כ֣י רא֔ה כֽי־כלת֥ה אל֛יו הרע֖ה מא֥ת המֽלך׃ 8 והמ֡לך שב֩ מגנ֨ת הבית֜ן אל־ב֣ית׀ משת֣ה הי֗ין והמן֙ נפ֔ל על־המטה֙ אש֣ר אסת֣ר על֔יה וי֣אמר המ֔לך ה֠גם לכב֧וש את־המלכ֛ה עמ֖י בב֑ית הדב֗ר יצא֙ מפ֣י המ֔לך ופנ֥י המ֖ן חפֽו׃ 9 וי֣אמר ח֠רבונה אח֨ד מן־הסריס֜ים לפנ֣י המ֗לך ג֣ם הנה־הע֣ץ אשר־עש֪ה המ֟ן לֽמרדכ֞י אש֧ר דבר־ט֣וב על־המ֗לך עמד֙ בב֣ית המ֔ן גב֖ה חמש֣ים אמ֑ה וי֥אמר המ֖לך תל֥הו עלֽיו׃ 10 ויתלו֙ את־המ֔ן על־הע֖ץ אשר־הכ֣ין למרדכ֑י וחמ֥ת המ֖לך שכֽכה׃