| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Chronicles 21 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | דברי הימים א |
1 ויֽעמ֥ד שט֖ן על־ישרא֑ל וי֙סת֙ את־דו֔יד למנ֖ות את־ישראֽל׃ 2 וי֨אמר דו֤יד אל־יואב֙ ואל־שר֣י הע֔ם לכ֗ו ספרו֙ את־ישרא֔ל מבא֥ר ש֖בע ועד־ד֑ן והב֣יאו אל֔י ואדע֖ה את־מספרֽם׃ 3 וי֣אמר יוא֗ב יוסף֩ יהו֨ה על־עמ֤ו׀ כהם֙ מא֣ה פעמ֔ים הלא֙ אדנ֣י המ֔לך כל֥ם לאדנ֖י לעבד֑ים ל֣מה יבק֥ש זאת֙ אדנ֔י ל֛מה יהי֥ה לאשמ֖ה לישראֽל׃ 4 ודבר־המ֖לך חז֣ק על־יוא֑ב ויצ֣א יוא֗ב ויתהלך֙ בכל־ישרא֔ל ויב֖א ירושלֽם׃ 5 וית֥ן יוא֛ב את־מספ֥ר מפקד־הע֖ם אל־דו֑יד ויה֣י כֽל־ישרא֡ל א֣לף אלפים֩ ומא֨ה א֤לף איש֙ ש֣לֽף ח֔רב וֽיהוד֕ה ארבע֩ מא֨ות ושבע֥ים א֛לף א֖יש ש֥לֽף חֽרב׃ 6 ולוי֙ ובנימ֔ן ל֥א פק֖ד בתוכ֑ם כֽי־נתע֥ב דבר־המ֖לך את־יואֽב׃ 7 וי֙רע֙ בעינ֣י האלה֔ים על־הדב֖ר הז֑ה וי֖ך את־ישראֽל׃ 8 וי֤אמר דויד֙ אל־ה֣אלה֔ים חט֣אתֽי מא֔ד אש֥ר עש֖יתי את־הדב֣ר הז֑ה ועת֗ה הֽעבר־נא֙ את־עו֣ון עבדך֔ כ֥י נסכ֖לתי מאֽד׃ 9 וידב֤ר יהוה֙ אל־ג֔ד חז֥ה דו֖יד לאמֽר׃ 10 לך֩ ודברת֨ אל־דו֜יד לאמ֗ר כ֚ה אמ֣ר יהו֔ה של֕וש אנ֖י נט֣ה על֑יך בחר־לך֛ אח֥ת מה֖נה ואֽעשה־לֽך׃ 11 וי֥בא ג֖ד אל־דו֑יד וי֥אמר ל֛ו כֽה־אמ֥ר יהו֖ה קבל־לֽך׃ 12 אם־של֨וש שנ֜ים רע֗ב ואם־שלש֨ה חדש֜ים נספ֥ה מפני־צריך֘ וח֣רב אויב֣ך׀ למשגת֒ ואם־של֣שת י֠מים ח֣רב יהו֤ה וד֙בר֙ בא֔רץ ומלא֣ך יהו֔ה משח֖ית בכל־גב֣ול ישרא֑ל ועת֣ה רא֔ה מֽה־אש֥יב את־שלח֖י דבֽר׃ 13 וי֧אמר דו֛יד אל־ג֖ד צר־ל֣י מא֑ד אפלה־נ֣א ביד־יהו֗ה כֽי־רב֤ים רחמיו֙ מא֔ד וביד־אד֖ם אל־אפֽל׃ 14 וית֧ן יהו֛ה ד֖בר בישרא֑ל ויפל֙ מישרא֔ל שבע֥ים א֖לף אֽיש׃ 15 וישלח֩ האלה֨ים׀ מלא֥ך׀ לֽירושלם֘ להשחיתה֒ וכהשח֗ית רא֤ה יהוה֙ וינ֣חם על־הֽרע֔ה וי֨אמר למלא֤ך המשחית֙ ר֔ב עת֖ה ה֣רף יד֑ך ומלא֤ך יהוה֙ עמ֔ד עם־ג֖רן ארנ֥ן היבוסֽי׃ 16 ויש֨א דו֜יד את־עינ֗יו וי֞רא את־מלא֤ך יהוה֙ עמ֗ד ב֤ין הא֙רץ֙ וב֣ין השמ֔ים וחרב֤ו שלופה֙ ביד֔ו נטוי֖ה על־ירושל֑ם ויפ֨ל דו֧יד והזקנ֛ים מכס֥ים בשק֖ים על־פניהֽם׃ 17 וי֣אמר דו֣יד אֽל־האלה֡ים הלא֩ אנ֨י אמ֜רתי למנ֣ות בע֗ם ואני־ה֤וא אשר־חט֙אתי֙ והר֣ע הרע֔ותי וא֥לה הצ֖אן מ֣ה עש֑ו יהו֣ה אלה֗י תה֨י נ֤א יֽדך֙ ב֚י ובב֣ית אב֔י וֽבעמך֖ ל֥א למגפֽה׃ 18 ומלא֧ך יהו֛ה אמ֥ר אל־ג֖ד לאמ֣ר לדו֑יד כ֣י׀ יעל֣ה דו֗יד להק֤ים מזב֙ח֙ ליהו֔ה בג֖רן ארנ֥ן היבסֽי׃ 19 וי֤על דויד֙ בדבר־ג֔ד אש֥ר דב֖ר בש֥ם יהוֽה׃ 20 וי֣שב ארנ֗ן וירא֙ את־המלא֔ך וארב֧עת בנ֛יו עמ֖ו מֽתחבא֑ים וארנ֖ן ד֥ש חטֽים׃ 21 ויב֥א דו֖יד עד־ארנ֑ן ויב֤ט ארנן֙ וי֣רא את־דו֔יד ויצא֙ מן־הג֔רן וישת֧חו לדו֛יד אפ֖ים אֽרצה׃ 22 וי֨אמר דו֜יד אל־ארנ֗ן תנה־לי֙ מק֣ום הג֔רן ואבנה־ב֥ו מזב֖ח ליהו֑ה בכ֤סף מלא֙ תנ֣הו ל֔י ותעצ֥ר המגפ֖ה מע֥ל העֽם׃ 23 וי֨אמר ארנ֤ן אל־דויד֙ קֽח־ל֔ך וי֛עש אדנ֥י המ֖לך הט֣וב בעינ֑יו ראה֩ נת֨תי הבק֜ר לֽעל֗ות והמורג֧ים לעצ֛ים והחט֥ים למנח֖ה הכ֥ל נתֽתי׃ 24 וי֨אמר המ֤לך דויד֙ לארנ֔ן ל֕א כֽי־קנ֥ה אקנ֖ה בכ֣סף מל֑א כ֠י לא־אש֤א אשר־לך֙ ליהו֔ה והעל֥ות עול֖ה חנֽם׃ 25 וית֥ן דו֛יד לארנ֖ן במק֑ום שקל֣י זה֔ב משק֖ל ש֥ש מאֽות׃ 26 ויבן֩ ש֨ם דו֤יד מזב֙ח֙ ליהו֔ה וי֥על על֖ות ושלמ֑ים ויקרא֙ אל־יהו֔ה ויֽענ֤הו באש֙ מן־השמ֔ים ע֖ל מזב֥ח העלֽה׃ 27 וי֤אמר יהוה֙ למלא֔ך וי֥שב חרב֖ו אל־נדנֽה׃ 28 בע֣ת הה֔יא ברא֤ות דויד֙ כי־ענ֣הו יהו֔ה בג֖רן ארנ֣ן היבוס֑י ויזב֖ח שֽם׃ 29 ומשכ֣ן י֠הוה אשר־עש֨ה מש֧ה במדב֛ר ומזב֥ח העול֖ה בע֣ת הה֑יא בבמ֖ה בגבעֽון׃ 30 ולא־יכ֥ל דו֛יד לל֥כת לפנ֖יו לדר֣ש אלה֑ים כ֣י נבע֔ת מפנ֕י ח֖רב מלא֥ך יהוֽה׃