| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Numbers 11 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | במדבר |
1 ויה֤י העם֙ כמתא֣ננ֔ים ר֖ע באזנ֣י יהו֑ה וישמ֤ע יהוה֙ וי֣חר אפ֔ו ותבער־בם֙ א֣ש יהו֔ה ות֖אכל בקצ֥ה הֽמחנֽה׃ 2 ויצע֥ק הע֖ם אל־מש֑ה ויתפל֤ל משה֙ אל־יהו֔ה ותשק֖ע האֽש׃ 3 ויקר֛א שֽם־המק֥ום הה֖וא תבער֑ה כֽי־בער֥ה ב֖ם א֥ש יהוֽה׃ 4 והֽאספסף֙ אש֣ר בקרב֔ו התאו֖ו תאו֑ה ויש֣בו ויבכ֗ו ג֚ם בנ֣י ישרא֔ל וי֣אמר֔ו מ֥י יאכל֖נו בשֽר׃ 5 זכ֙רנו֙ את־הדג֔ה אשר־נאכ֥ל במצר֖ים חנ֑ם א֣ת הקשא֗ים ואת֙ הֽאבטח֔ים ואת־החצ֥יר ואת־הבצל֖ים ואת־השומֽים׃ 6 ועת֛ה נפש֥נו יבש֖ה א֣ין כ֑ל בלת֖י אל־המ֥ן עינֽינו׃ 7 והמ֕ן כזרע־ג֖ד ה֑וא ועינ֖ו כע֥ין הבדֽלח׃ 8 שטו֩ הע֨ם ולֽקט֜ו וטחנ֣ו ברח֗ים א֤ו דכו֙ במדכ֔ה ובשלו֙ בפר֔ור ועש֥ו את֖ו עג֑ות והי֣ה טעמ֔ו כט֖עם לש֥ד השֽמן׃ 9 ובר֧דת הט֛ל על־הֽמחנ֖ה ל֑ילה יר֥ד המ֖ן עלֽיו׃ 10 וישמ֨ע מש֜ה את־הע֗ם בכה֙ למשפחת֔יו א֖יש לפ֣תח אהל֑ו ויֽחר־א֤ף יהוה֙ מא֔ד ובעינ֥י מש֖ה רֽע׃ 11 וי֨אמר מש֜ה אל־יהו֗ה למ֤ה הרע֙ת֙ לעבד֔ך ול֛מה לא־מצ֥תי ח֖ן בעינ֑יך לש֗ום את־מש֛א כל־הע֥ם הז֖ה עלֽי׃ 12 האנכ֣י הר֗יתי א֚ת כל־הע֣ם הז֔ה אם־אנכ֖י ילדת֑יהו כֽי־תאמ֨ר אל֜י שא֣הו בחיק֗ך כאש֨ר יש֤א האמן֙ את־הינ֔ק ע֚ל הֽאדמ֔ה אש֥ר נשב֖עת לאבתֽיו׃ 13 מא֤ין לי֙ בש֔ר לת֖ת לכל־הע֣ם הז֑ה כֽי־יבכ֤ו עלי֙ לאמ֔ר תנה־ל֥נו בש֖ר ונאכֽלה׃ 14 לֽא־אוכ֤ל אנכי֙ לבד֔י לש֖את את־כל־הע֣ם הז֑ה כ֥י כב֖ד ממֽני׃ 15 ואם־כ֣כה׀ את־ע֣שה ל֗י הרג֤ני נא֙ הר֔ג אם־מצ֥אתי ח֖ן בעינ֑יך ואל־ארא֖ה ברעתֽי׃ 16 וי֨אמר יהו֜ה אל־מש֗ה אספה־ל֞י שבע֣ים איש֘ מזקנ֣י ישראל֒ אש֣ר יד֔עת כי־ה֛ם זקנ֥י הע֖ם ושטר֑יו ולקחת֤ אתם֙ אל־א֣הל מוע֔ד והֽתיצב֥ו ש֖ם עמֽך׃ 17 וירדת֗י ודברת֣י עמך֘ שם֒ ואצלת֗י מן־הר֛וח אש֥ר על֖יך ושמת֣י עליה֑ם ונשא֤ו אתך֙ במש֣א הע֔ם ולא־תש֥א את֖ה לבדֽך׃ 18 ואל־הע֨ם תאמ֜ר התקדש֣ו למחר֘ ואכלת֣ם בשר֒ כ֡י בכיתם֩ באזנ֨י יהו֜ה לאמ֗ר מ֤י יאכל֙נו֙ בש֔ר כי־ט֥וב ל֖נו במצר֑ים ונת֨ן יהו֥ה לכ֛ם בש֖ר ואכלתֽם׃ 19 ל֣א י֥ום אח֛ד תאכל֖ון ול֣א יומ֑ים ול֣א׀ חמש֣ה ימ֗ים ולא֙ עשר֣ה ימ֔ים ול֖א עשר֥ים יֽום׃ 20 ע֣ד׀ ח֣דש ימ֗ים ע֤ד אשר־יצא֙ מֽאפכ֔ם והי֥ה לכ֖ם לזר֑א י֗ען כֽי־מאסת֤ם את־יהוה֙ אש֣ר בקרבכ֔ם ותבכ֤ו לפניו֙ לאמ֔ר ל֥מה ז֖ה יצ֥אנו ממצרֽים׃ 21 ויאמר֘ משה֒ שש־מא֥ות א֙לף֙ רגל֔י הע֕ם אש֥ר אנכ֖י בקרב֑ו ואת֣ה אמ֗רת בשר֙ את֣ן לה֔ם ואכל֖ו ח֥דש ימֽים׃ 22 הצ֧אן ובק֛ר ישח֥ט לה֖ם ומצ֣א לה֑ם א֣ם אֽת־כל־דג֥י הי֛ם יאס֥ף לה֖ם ומצ֥א להֽם׃ 23 וי֤אמר יהוה֙ אל־מש֔ה הי֥ד יהו֖ה תקצ֑ר עת֥ה תרא֛ה היקרך֥ דבר֖י אם־לֽא׃ 24 ויצ֣א מש֗ה וידבר֙ אל־הע֔ם א֖ת דבר֣י יהו֑ה ויאס֞ף שבע֥ים איש֙ מזקנ֣י הע֔ם וֽיעמ֥ד את֖ם סביב֥ת האֽהל׃ 25 וי֨רד יהו֥ה׀ בענן֘ וידב֣ר אליו֒ וי֗אצל מן־הר֙וח֙ אש֣ר על֔יו וית֕ן על־שבע֥ים א֖יש הזקנ֑ים ויה֗י כנ֤וח עליהם֙ הר֔וח ויֽתנבא֖ו ול֥א יסֽפו׃ 26 וישאר֣ו שנֽי־אנש֣ים׀ בֽמחנ֡ה ש֣ם האח֣ד׀ אלד֡ד ושם֩ השנ֨י מיד֜ד ות֧נח עליה֣ם הר֗וח וה֙מה֙ בכתב֔ים ול֥א יצא֖ו הא֑הלה ויֽתנבא֖ו בֽמחנֽה׃ 27 וי֣רץ הנ֔ער ויג֥ד למש֖ה ויאמ֑ר אלד֣ד ומיד֔ד מֽתנבא֖ים בֽמחנֽה׃ 28 וי֜ען יהוש֣ע בן־נ֗ון משר֥ת מש֛ה מבחר֖יו ויאמ֑ר אדנ֥י מש֖ה כלאֽם׃ 29 וי֤אמר לו֙ מש֔ה הֽמקנ֥א את֖ה ל֑י ומ֨י ית֜ן כל־ע֤ם יהוה֙ נביא֔ים כי־ית֧ן יהו֛ה את־רוח֖ו עליהֽם׃ 30 ויאס֥ף מש֖ה אל־הֽמחנ֑ה ה֖וא וזקנ֥י ישראֽל׃ 31 ור֜וח נס֣ע׀ מא֣ת יהו֗ה וי֣גז שלוים֘ מן־הים֒ ויט֨ש על־הֽמחנ֜ה כד֧רך י֣ום כ֗ה וכד֤רך יום֙ כ֔ה סביב֖ות הֽמחנ֑ה וכאמת֖ים על־פנ֥י האֽרץ׃ 32 וי֣קם הע֡ם כל־היום֩ הה֨וא וכל־הל֜ילה וכ֣ל׀ י֣ום הֽמחר֗ת ויֽאספו֙ את־השל֔ו הממע֕יט אס֖ף עשר֣ה חמר֑ים וישטח֤ו להם֙ שט֔וח סביב֖ות הֽמחנֽה׃ 33 הבש֗ר עוד֙נו֙ ב֣ין שניה֔ם ט֖רם יכר֑ת וא֤ף יהוה֙ חר֣ה בע֔ם וי֤ך יהוה֙ בע֔ם מכ֖ה רב֥ה מאֽד׃ 34 ויקר֛א את־שֽם־המק֥ום הה֖וא קבר֣ות הֽתאו֑ה כי־שם֙ קֽבר֔ו את־הע֖ם המתאוֽים׃ 35 מקבר֧ות הֽתאו֛ה נסע֥ו הע֖ם חצר֑ות ויהי֖ו בחצרֽות׃