| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Numbers 13 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | במדבר |
1 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 2 שלח־לך֣ אנש֗ים וית֙רו֙ את־א֣רץ כנ֔ען אשר־אנ֥י נת֖ן לבנ֣י ישרא֑ל א֣יש אחד֩ א֨יש אח֜ד למט֤ה אבתיו֙ תשל֔חו כ֖ל נש֥יא בהֽם׃ 3 וישל֨ח את֥ם מש֛ה ממדב֥ר פאר֖ן על־פ֣י יהו֑ה כל֣ם אנש֔ים ראש֥י בנֽי־ישרא֖ל הֽמה׃ 4 וא֖לה שמות֑ם למט֣ה ראוב֔ן שמ֖וע בן־זכֽור׃ 5 למט֣ה שמע֔ון שפ֖ט בן־חורֽי׃ 6 למט֣ה יהוד֔ה כל֖ב בן־יפנֽה׃ 7 למט֣ה יששכ֔ר יגא֖ל בן־יוסֽף׃ 8 למט֥ה אפר֖ים הוש֥ע בן־נֽון׃ 9 למט֣ה בנימ֔ן פלט֖י בן־רפֽוא׃ 10 למט֣ה זבול֔ן גדיא֖ל בן־סודֽי׃ 11 למט֥ה יוס֖ף למט֣ה מנש֑ה גד֖י בן־סוסֽי׃ 12 למט֣ה ד֔ן עמיא֖ל בן־גמלֽי׃ 13 למט֣ה אש֔ר סת֖ור בן־מיכאֽל׃ 14 למט֣ה נפתל֔י נחב֖י בן־ופסֽי׃ 15 למט֣ה ג֔ד גאוא֖ל בן־מכֽי׃ 16 א֚לה שמ֣ות הֽאנש֔ים אשר־של֥ח מש֖ה לת֣ור את־הא֑רץ ויקר֥א מש֛ה להוש֥ע בן־נ֖ון יהושֽע׃ 17 וישל֤ח אתם֙ מש֔ה לת֖ור את־א֣רץ כנ֑ען וי֣אמר אלה֗ם על֥ו זה֙ בנ֔גב ועלית֖ם את־ההֽר׃ 18 וראית֥ם את־הא֖רץ מה־ה֑וא ואת־העם֙ היש֣ב על֔יה החז֥ק הוא֙ הרפ֔ה המע֥ט ה֖וא אם־רֽב׃ 19 ומ֣ה הא֗רץ אשר־הוא֙ יש֣ב ב֔ה הטוב֥ה ה֖וא אם־רע֑ה ומ֣ה הֽער֗ים אשר־הוא֙ יוש֣ב בה֔נה הבמֽחנ֖ים א֥ם במבצרֽים׃ 20 ומ֣ה ה֠ארץ השמנ֨ה ה֜וא אם־רז֗ה היֽש־ב֥ה עץ֙ אם־א֔ין וה֨תחזקת֔ם ולקחת֖ם מפר֣י הא֑רץ וה֨ימ֔ים ימ֖י בכור֥י ענבֽים׃ 21 וֽיעל֖ו וית֣רו את־הא֑רץ ממדבר־צ֥ן עד־רח֖ב לב֥א חמֽת׃ 22 ויעל֣ו בנגב֘ ויב֣א עד־חברון֒ וש֤ם אחימן֙ שש֣י ותלמ֔י יליד֖י הענ֑ק וחבר֗ון ש֤בע שנים֙ נבנת֔ה לפנ֖י צ֥ען מצרֽים׃ 23 ויב֜או עד־נ֣חל אשכ֗ל ויכרת֨ו מש֤ם זמורה֙ ואשכ֤ול ענבים֙ אח֔ד וישא֥הו במ֖וט בשנ֑ים ומן־הרמנ֖ים ומן־התאנֽים׃ 24 למק֣ום הה֔וא קר֖א נ֣חל אשכ֑ול ע֚ל אד֣ות הֽאשכ֔ול אשר־כרת֥ו מש֖ם בנ֥י ישראֽל׃ 25 ויש֖בו מת֣ור הא֑רץ מק֖ץ ארבע֥ים יֽום׃ 26 וילכ֡ו ויבאו֩ אל־מש֨ה ואֽל־אהר֜ן ואל־כל־עד֧ת בנֽי־ישרא֛ל אל־מדב֥ר פאר֖ן קד֑שה ויש֨יבו אות֤ם דבר֙ ואת־כל־ה֣עד֔ה וירא֖ום את־פר֥י האֽרץ׃ 27 ויספרו־לו֙ וי֣אמר֔ו ב֕אנו אל־הא֖רץ אש֣ר שלחת֑נו ו֠גם זב֨ת חל֥ב ודב֛ש ה֖וא וזה־פריֽה׃ 28 א֚פס כֽי־ע֣ז הע֔ם היש֖ב בא֑רץ והֽער֗ים בצר֤ות גדלת֙ מא֔ד וגם־ילד֥י הֽענ֖ק רא֥ינו שֽם׃ 29 עמל֥ק יוש֖ב בא֣רץ הנ֑גב ו֠הֽחתי והיבוס֤י והֽאמרי֙ יוש֣ב בה֔ר והֽכנעני֙ יש֣ב על־הי֔ם וע֖ל י֥ד הירדֽן׃ 30 וי֧הס כל֛ב את־הע֖ם אל־מש֑ה וי֗אמר על֤ה נעלה֙ ויר֣שנו את֔ה כֽי־יכ֥ול נוכ֖ל לֽה׃ 31 וה֨אנש֜ים אשר־על֤ו עמו֙ אֽמר֔ו ל֥א נוכ֖ל לעל֣ות אל־הע֑ם כֽי־חז֥ק ה֖וא ממֽנו׃ 32 ויוצ֜יאו דב֤ת הא֙רץ֙ אש֣ר תר֣ו את֔ה אל־בנ֥י ישרא֖ל לאמ֑ר הא֡רץ אשר֩ עב֨רנו ב֜ה לת֣ור את֗ה א֣רץ אכ֤לת יושב֙יה֙ ה֔וא וכל־הע֛ם אשר־רא֥ינו בתוכ֖ה אנש֥י מדֽות׃ 33 וש֣ם רא֗ינו את־הנפיל֛ים בנ֥י ענ֖ק מן־הנפל֑ים ונה֤י בעינ֙ינו֙ כֽחגב֔ים וכ֥ן הי֖ינו בעיניהֽם׃