| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 1 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 ויהי֩ א֨יש אח֜ד מן־הרמת֛ים צופ֖ים מה֣ר אפר֑ים ושמ֡ו א֠לקנה בן־ירח֧ם בן־אליה֛וא בן־ת֥חו בן־צ֖וף אפרתֽי׃ 2 ולו֙ שת֣י נש֔ים ש֤ם אחת֙ חנ֔ה וש֥ם השנ֖ית פננ֑ה ויה֤י לפננה֙ ילד֔ים ולחנ֖ה א֥ין ילדֽים׃ 3 ועלה֩ הא֨יש הה֤וא מֽעירו֙ מימ֣ים׀ ימ֔ימה להֽשתחו֧ת ולזב֛ח ליהו֥ה צבא֖ות בשל֑ה וש֞ם שנ֣י בנֽי־על֗י חפני֙ ופ֣נח֔ס כהנ֖ים ליהוֽה׃ 4 ויה֣י הי֔ום ויזב֖ח אלקנ֑ה ונת֞ן לפננ֣ה אשת֗ו וֽלכל־בנ֛יה ובנות֖יה מנֽות׃ 5 ולחנ֕ה ית֛ן מנ֥ה אח֖ת אפ֑ים כ֤י את־חנה֙ אה֔ב וֽיהו֖ה סג֥ר רחמֽה׃ 6 וכֽעס֤תה צֽרתה֙ גם־כ֔עס בעב֖ור הרעמ֑ה כֽי־סג֥ר יהו֖ה בע֥ד רחמֽה׃ 7 וכ֨ן יעש֜ה שנ֣ה בשנ֗ה מד֤י עלתה֙ בב֣ית יהו֔ה כ֖ן תכעס֑נה ותבכ֖ה ול֥א תאכֽל׃ 8 וי֨אמר ל֜ה אלקנ֣ה איש֗ה חנה֙ ל֣מה תבכ֗י ול֙מה֙ ל֣א תֽאכל֔י ול֖מה יר֣ע לבב֑ך הל֤וא אֽנכי֙ ט֣וב ל֔ך מעשר֖ה בנֽים׃ 9 ות֣קם חנ֔ה אחר֛י אכל֥ה בשל֖ה ואחר֣י שת֑ה ועל֣י הכה֗ן ישב֙ על־הכס֔א על־מזוז֖ת היכ֥ל יהוֽה׃ 10 וה֖יא מ֣רת נ֑פש ותתפל֥ל על־יהו֖ה ובכ֥ה תבכֽה׃ 11 ותד֨ר נ֜דר ותאמ֗ר יהו֨ה צבא֜ות אם־רא֥ה תרא֣ה׀ בענ֣י אמת֗ך וזכרת֙ני֙ ולֽא־תשכ֣ח את־אמת֔ך ונתת֥ה לאמתך֖ ז֣רע אנש֑ים ונתת֤יו לֽיהוה֙ כל־ימ֣י חי֔יו ומור֖ה לא־יעל֥ה על־ראשֽו׃ 12 והיה֙ כ֣י הרבת֔ה להתפל֖ל לפנ֣י יהו֑ה ועל֖י שמ֥ר את־פֽיה׃ 13 וחנ֗ה ה֚יא מדב֣רת על־לב֔ה ר֚ק שפת֣יה נע֔ות וקול֖ה ל֣א ישמ֑ע ויחשב֥ה על֖י לשכרֽה׃ 14 וי֤אמר אל֙יה֙ על֔י עד־מת֖י תשתכר֑ין הס֥ירי את־יינ֖ך מעלֽיך׃ 15 ות֨ען חנ֤ה ות֙אמר֙ ל֣א אדנ֔י אש֤ה קשת־ר֙וח֙ אנ֔כי וי֥ין ושכ֖ר ל֣א שת֑יתי ואשפ֥ך את־נפש֖י לפנ֥י יהוֽה׃ 16 אל־תתן֙ את־אמ֣תך֔ לפנ֖י בת־בלי֑על כֽי־מר֥ב שיח֛י וכעס֖י דב֥רתי עד־הֽנה׃ 17 וי֧ען על֛י וי֖אמר לכ֣י לשל֑ום ואלה֣י ישרא֗ל יתן֙ את־ש֣לת֔ך אש֥ר שא֖לת מעמֽו׃ 18 ות֕אמר תמצ֧א שפחתך֛ ח֖ן בעינ֑יך ות֨לך האש֤ה לדרכה֙ ותאכ֔ל ופנ֥יה לא־היו־ל֖ה עֽוד׃ 19 וישכ֣מו בב֗קר ויֽשתחוו֙ לפנ֣י יהו֔ה ויש֛בו ויב֥או אל־בית֖ם הרמ֑תה וי֤דע אלקנה֙ את־חנ֣ה אשת֔ו ויֽזכר֖ה יהוֽה׃ 20 ויהי֙ לתקפ֣ות הימ֔ים ות֥הר חנ֖ה ות֣לד ב֑ן ותקר֤א את־שמו֙ שמוא֔ל כ֥י מיהו֖ה שאלתֽיו׃ 21 וי֛על הא֥יש אלקנ֖ה וכל־בית֑ו לזב֧ח לֽיהו֛ה את־ז֥בח הימ֖ים ואת־נדרֽו׃ 22 וחנ֖ה ל֣א על֑תה כֽי־אמר֣ה לאיש֗ה ע֣ד יגמ֤ל הנ֙ער֙ והבאת֗יו ונראה֙ את־פנ֣י יהו֔ה וי֥שב ש֖ם עד־עולֽם׃ 23 וי֣אמר לה֩ אלקנ֨ה איש֜ה עש֧י הט֣וב בעינ֗יך שבי֙ עד־גמל֣ך את֔ו א֛ך יק֥ם יהו֖ה את־דבר֑ו ות֤שב הֽאשה֙ ות֣ינק את־בנ֔ה עד־גמל֖ה אתֽו׃ 24 ותעל֨הו עמ֜ה כאש֣ר גמל֗תו בפר֤ים שלשה֙ ואיפ֨ה אח֥ת ק֙מח֙ ונ֣בל י֔ין ותבא֥הו בית־יהו֖ה של֑ו והנ֖ער נֽער׃ 25 וֽישחט֖ו את־הפ֑ר ויב֥יאו את־הנ֖ער אל־עלֽי׃ 26 ות֙אמר֙ ב֣י אדנ֔י ח֥י נפשך֖ אדנ֑י אנ֣י האש֗ה הנצ֤בת עמכה֙ בז֔ה להתפל֖ל אל־יהוֽה׃ 27 אל־הנ֥ער הז֖ה התפל֑לתי וית֨ן יהו֥ה לי֙ את־שא֣לת֔י אש֥ר שא֖לתי מעמֽו׃ 28 וג֣ם אנכ֗י השאלת֙הו֙ לֽיהו֔ה כל־הימים֙ אש֣ר הי֔ה ה֥וא שא֖ול לֽיהו֑ה וישת֥חו ש֖ם ליהוֽה׃