| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 2 Samuel 11 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל ב |
1 ויהי֩ לתשוב֨ת השנ֜ה לע֣ת׀ צ֣את המלאֿכ֗ים וישל֣ח דו֡ד את־יואב֩ ואת־עבד֨יו עמ֜ו ואת־כל־ישרא֗ל וישח֙תו֙ את־בנ֣י עמ֔ון ויצ֖רו על־רב֑ה ודו֖ד יוש֥ב בירושלֽם׃ 2 ויה֣י׀ לע֣ת הע֗רב וי֨קם דו֜ד מע֤ל משכבו֙ ויתהלך֙ על־ג֣ג בית־המ֔לך וי֥רא אש֛ה רח֖צת מע֣ל הג֑ג וה֣אש֔ה טוב֥ת מרא֖ה מאֽד׃ 3 וישל֣ח דו֔ד וידר֖ש לֽאש֑ה וי֗אמר הלוא־זאת֙ בת־ש֣בע בת־אליע֔ם א֖שת אורי֥ה החתֽי׃ 4 וישלח֩ דו֨ד מלאכ֜ים ויקח֗ה ותב֤וא אליו֙ וישכ֣ב עמ֗ה וה֥יא מתקד֖שת מטמאת֑ה ות֖שב אל־ביתֽה׃ 5 ות֖הר הֽאש֑ה ותשלח֙ ותג֣ד לדו֔ד ות֖אמר הר֥ה אנֽכי׃ 6 וישל֤ח דוד֙ אל־יוא֔ב של֣ח אל֔י את־אֽורי֖ה החת֑י וישל֥ח יוא֛ב את־אֽורי֖ה אל־דוֽד׃ 7 ויב֥א אורי֖ה אל֑יו וישא֣ל דו֗ד לשל֤ום יואב֙ ולשל֣ום הע֔ם ולשל֖ום המלחמֽה׃ 8 וי֤אמר דוד֙ לא֣ורי֗ה ר֥ד לביתך֖ ורח֣ץ רגל֑יך ויצ֤א אֽוריה֙ מב֣ית המ֔לך ותצ֥א אחר֖יו משא֥ת המֽלך׃ 9 וישכ֣ב אורי֗ה פ֚תח ב֣ית המ֔לך א֖ת כל־עבד֣י אדנ֑יו ול֥א יר֖ד אל־ביתֽו׃ 10 ויג֤דו לדוד֙ לאמ֔ר לֽא־יר֥ד אורי֖ה אל־בית֑ו וי֨אמר דו֜ד אל־אורי֗ה הל֤וא מד֙רך֙ את֣ה ב֔א מד֖וע לֽא־יר֥דת אל־ביתֽך׃ 11 וי֨אמר וי֨אמר אורי֜ה אורי֜ה אל־אל־דו֗ד דו֗ד ה֠ארון ה֠ארון וישרא֨ל וישרא֨ל וֽיהוד֜ה וֽיהוד֜ה ישב֣ים ישב֣ים בסכ֗ות בסכ֗ות ואדנ֨י ואדנ֨י יוא֜ב יוא֜ב ועבד֤י חנ֔ים אדנ֨י ואנ֞י על־אב֧וא פנ֤י אל־השדה֙ בית֛י לאכ֥ל חנ֔ים ואנ֞י ולשת֖ות ולשכ֣ב אב֧וא עם־אל־אשת֑י בית֛י חי֙ך֙ לאכ֥ל וח֣י ולשת֖ות נפש֔ך ולשכ֣ב עם־אֽם־אעש֖ה אשת֑י את־חי֙ך֙ וח֣י הדב֥ר נפש֔ך הזֽה׃ אֽם־אעש֖ה את־הדב֥ר הזֽה׃ 12 וי֨אמר דו֜ד אל־אורי֗ה ש֥ב בז֛ה גם־הי֖ום ומח֣ר אשלח֑ך וי֨שב אורי֧ה בירֽושל֛ם בי֥ום הה֖וא ומֽמחרֽת׃ 13 ויקרא־ל֣ו דו֗ד וי֧אכל לפנ֛יו וי֖שת וֽישכר֑הו ויצ֣א בע֗רב לשכ֤ב במשכבו֙ עם־עבד֣י אדנ֔יו ואל־בית֖ו ל֥א ירֽד׃ 14 ויה֣י בב֔קר ויכת֥ב דו֛ד ס֖פר אל־יוא֑ב וישל֖ח בי֥ד אוריֽה׃ 15 ויכת֥ב בס֖פר לאמ֑ר הב֣ו את־אֽורי֗ה אל־מול֙ פנ֤י המלחמה֙ הֽחזק֔ה ושבת֥ם מאחר֖יו ונכ֥ה ומֽת׃ 16 ויה֕י בשמ֥ור יוא֖ב אל־הע֑יר ויתן֙ את־א֣ורי֔ה אל־המקום֙ אש֣ר יד֔ע כ֥י אנשי־ח֖יל שֽם׃ 17 וי֨צא֜ו אנש֤י העיר֙ וילחמ֣ו את־יוא֔ב ויפ֥ל מן־הע֖ם מעבד֣י דו֑ד וי֕מת ג֖ם אורי֥ה החתֽי׃ 18 וישל֖ח יוא֑ב ויג֣ד לדו֔ד את־כל־דבר֖י המלחמֽה׃ 19 ויצ֥ו את־המלא֖ך לאמ֑ר ככלותך֗ א֛ת כל־דבר֥י המלחמ֖ה לדב֥ר אל־המֽלך׃ 20 והי֗ה אֽם־תעלה֙ חמ֣ת המ֔לך ואמ֣ר לך֔ מד֛וע נגשת֥ם אל־הע֖יר להלח֑ם הל֣וא ידעת֔ם א֥ת אשר־יר֖ו מע֥ל החומֽה׃ 21 מֽי־הכ֞ה את־אבימ֣לך בן־ירב֗שת הלֽוא־אש֡ה השל֣יכה עליו֩ פ֨לח ר֜כב מע֤ל הֽחומה֙ וי֣מת בתב֔ץ ל֥מה נגשת֖ם אל־הֽחומ֑ה וא֣מרת֔ ג֗ם עבדך֛ אורי֥ה החת֖י מֽת׃ 22 וי֖לך המלא֑ך ויבא֙ ויג֣ד לדו֔ד א֛ת כל־אש֥ר שלח֖ו יואֽב׃ 23 וי֤אמר המלאך֙ אל־דו֔ד כֽי־גבר֤ו על֙ינו֙ הֽאנש֔ים ויצא֥ו אל֖ינו השד֑ה ונהי֥ה עליה֖ם עד־פ֥תח השֽער׃ 24 ויר֨ו המור֤ים אל־עבד֙ך֙ מע֣ל החומ֔ה וימ֖ותו מעבד֣י המ֑לך וג֗ם עבדך֛ אורי֥ה החת֖י מֽת׃ 25 וי֨אמר דו֜ד אל־המלא֗ך כֽה־תאמ֤ר אל־יואב֙ אל־יר֤ע בעינ֙יך֙ את־הדב֣ר הז֔ה כֽי־כז֥ה וכז֖ה תאכ֣ל הח֑רב החז֨ק מלחמתך֧ אל־הע֛יר והרס֖ה וחזקֽהו׃ 26 ותשמע֙ א֣שת אֽורי֔ה כי־מ֖ת אורי֣ה איש֑ה ותספ֖ד על־בעלֽה׃ 27 ויעב֣ר הא֗בל וישל֨ח דו֜ד ויאספ֤ה אל־ביתו֙ ותהי־ל֣ו לאש֔ה ות֥לד ל֖ו ב֑ן וי֧רע הדב֛ר אשר־עש֥ה דו֖ד בעינ֥י יהוֽה׃