| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Job 1 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | איוב |
| איש היה בארץ־עוץ איוב שמו והיה׀ האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע׃ | Job 1:1 There was a man in the land of Uz, whose name was Job; and that man was perfect and upright, and one that feared God, and eschewed evil. |
| ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות׃ | Job 1:2 And there were born unto him seven sons and three daughters. |
| ויהי מקנהו שבעת אלפי־צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד־בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל־בני־קדם׃ | Job 1:3 His substance also was seven thousand sheep, and three thousand camels, and five hundred yoke of oxen, and five hundred she asses, and a very great household; so that this man was the greatest of all the men of the east. |
| והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיותיהם לאכל ולשתות עמהם׃ | Job 1:4 And his sons went and feasted in their houses, every one his day; and sent and called for their three sisters to eat and to drink with them. |
| ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל־הימים׃ | Job 1:5 And it was so, when the days of their feasting were gone about, that Job sent and sanctified them, and rose up early in the morning, and offered burnt offerings according to the number of them all: for Job said, It may be that my sons have sinned, and cursed God in their hearts. Thus did Job continually. |
| ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על־יהוה ויבוא גם־השטן בתוכם׃ | Job 1:6 Now there was a day when the sons of God came to present themselves before the LORD, and Satan came also among them. |
| ויאמר יהוה אל־השטן מאין תבא ויען השטן את־יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה׃ | Job 1:7 And the LORD said unto Satan, Whence comest thou? Then Satan answered the LORD, and said, From going to and fro in the earth, and from walking up and down in it. |
| ויאמר יהוה אל־השטן השמת לבך על־עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע׃ | Job 1:8 And the LORD said unto Satan, Hast thou considered my servant Job, that there is none like him in the earth, a perfect and an upright man, one that feareth God, and escheweth evil? |
| ויען השטן את־יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׃ | Job 1:9 Then Satan answered the LORD, and said, Doth Job fear God for nought? |
| הלא־אתה שכת בעדו ובעד־ביתו ובעד כל־אשר־לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ׃ | Job 1:10 Hast not thou made an hedge about him, and about his house, and about all that he hath on every side? thou hast blessed the work of his hands, and his substance is increased in the land. |
| ואולם שלח־נא ידך וגע בכל־אשר־לו אם־לא על־פניך יברכך׃ | Job 1:11 But put forth thine hand now, and touch all that he hath, and he will curse thee to thy face. |
| ויאמר יהוה אל־השטן הנה כל־אשר־לו בידך רק אליו אל־תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה׃ | Job 1:12 And the LORD said unto Satan, Behold, all that he hath is in thy power; only upon himself put not forth thine hand. So Satan went forth from the presence of the LORD. |
| ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ | Job 1:13 And there was a day when his sons and his daughters were eating and drinking wine in their eldest brother's house: |
| ומלאך בא אל־איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על־ידיהם׃ | Job 1:14 And there came a messenger unto Job, and said, The oxen were plowing, and the asses feeding beside them: |
| ותפל שבא ותקחם ואת־הנערים הכו לפי־חרב ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃ | Job 1:15 And the Sabeans fell upon them, and took them away; yea, they have slain the servants with the edge of the sword; and I only am escaped alone to tell thee. |
| עוד׀ זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן־השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃ | Job 1:16 While he was yet speaking, there came also another, and said, The fire of God is fallen from heaven, and hath burned up the sheep, and the servants, and consumed them; and I only am escaped alone to tell thee. |
| עוד׀ זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו׀ שלשה ראשים ויפשטו על־הגמלים ויקחום ואת־הנערים הכו לפי־חרב ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃ | Job 1:17 While he was yet speaking, there came also another, and said, The Chaldeans made out three bands, and fell upon the camels, and have carried them away, yea, and slain the servants with the edge of the sword; and I only am escaped alone to tell thee. |
| עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ | Job 1:18 While he was yet speaking, there came also another, and said, Thy sons and thy daughters were eating and drinking wine in their eldest brother's house: |
| והנה רוח גדולה באה׀ מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על־הנערים וימותו ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃ | Job 1:19 And, behold, there came a great wind from the wilderness, and smote the four corners of the house, and it fell upon the young men, and they are dead; and I only am escaped alone to tell thee. |
| ויקם איוב ויקרע את־מעלו ויגז את־ראשו ויפל ארצה וישתחו׃ | Job 1:20 Then Job arose, and rent his mantle, and shaved his head, and fell down upon the ground, and worshipped, |
| ויאמר ערם יצאתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃ | Job 1:21 And said, Naked came I out of my mother's womb, and naked shall I return thither: the LORD gave, and the LORD hath taken away; blessed be the name of the LORD. |
| בכל־זאת לא־חטא איוב ולא־נתן תפלה לאלהים׃ | Job 1:22 In all this Job sinned not, nor charged God foolishly. |