| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Qoheleth 3 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | קהלת |
| לכל זמן ועת לכל־חפץ תחת השמים׃ | Qoh 3:1 To every thing there is a season, and a time to every purpose under the heaven: |
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃ | Qoh 3:2 A time to be born, and a time to die; a time to plant, and a time to pluck up that which is planted; |
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃ | Qoh 3:3 A time to kill, and a time to heal; a time to break down, and a time to build up; |
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃ | Qoh 3:4 A time to weep, and a time to laugh; a time to mourn, and a time to dance; |
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃ | Qoh 3:5 A time to cast away stones, and a time to gather stones together; a time to embrace, and a time to refrain from embracing; |
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃ | Qoh 3:6 A time to get, and a time to lose; a time to keep, and a time to cast away; |
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃ | Qoh 3:7 A time to rend, and a time to sew; a time to keep silence, and a time to speak; |
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃ | Qoh 3:8 A time to love, and a time to hate; a time of war, and a time of peace. |
| מה־יתרון העושה באשר הוא עמל׃ | Qoh 3:9 What profit hath he that worketh in that wherein he laboureth? |
| ראיתי את־הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ | Qoh 3:10 I have seen the travail, which God hath given to the sons of men to be exercised in it. |
| את־הכל עשה יפה בעתו גם את־העלם נתן בלבם מבלי אשר לא־ימצא האדם את־המעשה אשר־עשה האלהים מראש ועד־סוף׃ | Qoh 3:11 He hath made every thing beautiful in his time: also he hath set the world in their heart, so that no man can find out the work that God maketh from the beginning to the end. |
| ידעתי כי אין טוב בם כי אם־לשמוח ולעשות טוב בחייו׃ | Qoh 3:12 I know that there is no good in them, but for a man to rejoice, and to do good in his life. |
| וגם כל־האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל־עמלו מתת אלהים היא׃ | Qoh 3:13 And also that every man should eat and drink, and enjoy the good of all his labour, it is the gift of God. |
| ידעתי כי כל־אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃ | Qoh 3:14 I know that, whatsoever God doeth, it shall be for ever: nothing can be put to it, nor any thing taken from it: and God doeth it, that men should fear before him. |
| מה־שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את־נרדף׃ | Qoh 3:15 That which hath been is now; and that which is to be hath already been; and God requireth that which is past. |
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃ | Qoh 3:16 And moreover I saw under the sun the place of judgment, that wickedness was there; and the place of righteousness, that iniquity was there. |
| אמרתי אני בלבי את־הצדיק ואת־הרשע ישפט האלהים כי־עת לכל־חפץ ועל כל־המעשה שם׃ | Qoh 3:17 I said in mine heart, God shall judge the righteous and the wicked: for there is a time there for every purpose and for every work. |
| אמרתי אני בלבי על־דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם־בהמה המה להם׃ | Qoh 3:18 I said in mine heart concerning the estate of the sons of men, that God might manifest them, and that they might see that they themselves are beasts. |
| כי מקרה בני־האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן־הבהמה אין כי הכל הבל׃ | Qoh 3:19 For that which befalleth the sons of men befalleth beasts; even one thing befalleth them: as the one dieth, so dieth the other; yea, they have all one breath; so that a man hath no preeminence above a beast: for all is vanity. |
| הכל הולך אל־מקום אחד הכל היה מן־העפר והכל שב אל־העפר׃ | Qoh 3:20 All go unto one place; all are of the dust, and all turn to dust again. |
| מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃ | Qoh 3:21 Who knoweth the spirit of man that goeth upward, and the spirit of the beast that goeth downward to the earth? |
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי־הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃ | Qoh 3:22 Wherefore I perceive that there is nothing better, than that a man should rejoice in his own works; for that is his portion: for who shall bring him to see what shall be after him? |