| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Deuteronomy 1 | Ch- | Bk- | Save as | Bk+ | Ch+ | דברים |
| א֣לה הדבר֗ים אש֨ר דב֤ר משה֙ אל־כל־ישרא֔ל בע֖בר הירד֑ן במדב֡ר בֽערבה֩ מ֨ול ס֜וף בֽין־פאר֧ן ובֽין־ת֛פל ולב֥ן וחצר֖ת וד֥י זהֽב׃ | Deut 1:1 These be the words which Moses spake unto all Israel on this side Jordan in the wilderness, in the plain over against the Red sea, between Paran, and Tophel, and Laban, and Hazeroth, and Dizahab. |
| אח֨ד עש֥ר יום֙ מֽחר֔ב ד֖רך הר־שע֑יר ע֖ד קד֥ש ברנֽע׃ | Deut 1:2 (There are eleven days' journey from Horeb by the way of mount Seir unto Kadeshbarnea.) |
| ויהי֙ בארבע֣ים שנ֔ה בעשתֽי־עש֥ר ח֖דש באח֣ד לח֑דש דב֤ר משה֙ אל־בנ֣י ישרא֔ל כ֠כל אש֨ר צו֧ה יהו֛ה את֖ו אלהֽם׃ | Deut 1:3 And it came to pass in the fortieth year, in the eleventh month, on the first day of the month, that Moses spake unto the children of Israel, according unto all that the LORD had given him in commandment unto them; |
| אחר֣י הכת֗ו א֚ת סיחן֙ מ֣לך הֽאמר֔י אש֥ר יוש֖ב בחשב֑ון וא֗ת ע֚וג מ֣לך הבש֔ן אשר־יוש֥ב בעשתר֖ת באדרֽעי׃ | Deut 1:4 After he had slain Sihon the king of the Amorites, which dwelt in Heshbon, and Og the king of Bashan, which dwelt at Astaroth in Edrei: |
| בע֥בר הירד֖ן בא֣רץ מוא֑ב הוא֣יל מש֔ה בא֛ר את־התור֥ה הז֖את לאמֽר׃ | Deut 1:5 On this side Jordan, in the land of Moab, began Moses to declare this law, saying, |
| יהו֧ה אלה֛ינו דב֥ר אל֖ינו בחר֣ב לאמ֑ר רב־לכ֥ם ש֖בת בה֥ר הזֽה׃ | Deut 1:6 The LORD our God spake unto us in Horeb, saying, Ye have dwelt long enough in this mount: |
| פנ֣ו׀ וסע֣ו לכ֗ם וב֨או ה֥ר הֽאמרי֘ ואל־כל־שכניו֒ בערב֥ה בה֛ר ובשפל֥ה ובנ֖גב ובח֣וף הי֑ם א֤רץ הֽכנעני֙ והלבנ֔ון עד־הנה֥ר הגד֖ל נהר־פרֽת׃ | Deut 1:7 Turn you, and take your journey, and go to the mount of the Amorites, and unto all the places nigh thereunto, in the plain, in the hills, and in the vale, and in the south, and by the sea side, to the land of the Canaanites, and unto Lebanon, unto the great river, the river Euphrates. |
| רא֛ה נת֥תי לפניכ֖ם את־הא֑רץ ב֚או ורש֣ו את־הא֔רץ אש֣ר נשב֣ע י֠הוה לאב֨תיכ֜ם לאברה֨ם ליצח֤ק וֽליעקב֙ לת֣ת לה֔ם ולזרע֖ם אחריהֽם׃ | Deut 1:8 Behold, I have set the land before you: go in and possess the land which the LORD sware unto your fathers, Abraham, Isaac, and Jacob, to give unto them and to their seed after them. |
| ואמ֣ר אלכ֔ם בע֥ת הה֖וא לאמ֑ר לא־אוכ֥ל לבד֖י שא֥ת אתכֽם׃ | Deut 1:9 And I spake unto you at that time, saying, I am not able to bear you myself alone: |
| יהו֥ה אלהיכ֖ם הרב֣ה אתכ֑ם והנכ֣ם הי֔ום ככוכב֥י השמ֖ים לרֽב׃ | Deut 1:10 The LORD your God hath multiplied you, and, behold, ye are this day as the stars of heaven for multitude. |
| יהו֞ה אלה֣י אבֽותכ֗ם יס֧ף עליכ֛ם ככ֖ם א֣לף פעמ֑ים ויבר֣ך אתכ֔ם כאש֖ר דב֥ר לכֽם׃ | Deut 1:11 (The LORD God of your fathers make you a thousand times so many more as ye are, and bless you, as he hath promised you!) |
| איכ֥ה אש֖א לבד֑י טרחכ֥ם ומֽשאכ֖ם ורֽיבכֽם׃ | Deut 1:12 How can I myself alone bear your cumbrance, and your burden, and your strife? |
| הב֣ו ל֠כם אנש֨ים חכמ֧ים ונבנ֛ים וידע֖ים לשבטיכ֑ם ואשימ֖ם בראשיכֽם׃ | Deut 1:13 Take you wise men, and understanding, and known among your tribes, and I will make them rulers over you. |
| וֽתענ֖ו את֑י ות֣אמר֔ו טֽוב־הדב֥ר אשר־דב֖רת לעשֽות׃ | Deut 1:14 And ye answered me, and said, The thing which thou hast spoken is good for us to do. |
| ואק֞ח את־ראש֣י שבטיכ֗ם אנש֤ים חכמים֙ וֽידע֔ים ואת֥ן את֛ם ראש֖ים עליכ֑ם שר֨י אלפ֜ים ושר֣י מא֗ות ושר֤י חמשים֙ ושר֣י עשר֔ת ושטר֖ים לשבטיכֽם׃ | Deut 1:15 So I took the chief of your tribes, wise men, and known, and made them heads over you, captains over thousands, and captains over hundreds, and captains over fifties, and captains over tens, and officers among your tribes. |
| ואצוה֙ את־ש֣פטיכ֔ם בע֥ת הה֖וא לאמ֑ר שמ֤ע בין־אחיכם֙ ושפטת֣ם צ֔דק בֽין־א֥יש ובין־אח֖יו וב֥ין גרֽו׃ | Deut 1:16 And I charged your judges at that time, saying, Hear the causes between your brethren, and judge righteously between every man and his brother, and the stranger that is with him. |
| לֽא־תכ֨ירו פנ֜ים במשפ֗ט כקט֤ן כגדל֙ תשמע֔ון ל֤א תג֙ורו֙ מפני־א֔יש כ֥י המשפ֖ט לאלה֣ים ה֑וא והדבר֙ אש֣ר יקש֣ה מכ֔ם תקרב֥ון אל֖י ושמעתֽיו׃ | Deut 1:17 Ye shall not respect persons in judgment; but ye shall hear the small as well as the great; ye shall not be afraid of the face of man; for the judgment is God's: and the cause that is too hard for you, bring it unto me, and I will hear it. |
| ואצו֥ה אתכ֖ם בע֣ת הה֑וא א֥ת כל־הדבר֖ים אש֥ר תעשֽון׃ | Deut 1:18 And I commanded you at that time all the things which ye should do. |
| ונס֣ע מחר֗ב ונ֡לך א֣ת כל־המדב֣ר הגדול֩ והנור֨א הה֜וא אש֣ר ראית֗ם ד֚רך ה֣ר הֽאמר֔י כאש֥ר צו֛ה יהו֥ה אלה֖ינו את֑נו ונב֕א ע֖ד קד֥ש ברנֽע׃ | Deut 1:19 And when we departed from Horeb, we went through all that great and terrible wilderness, which ye saw by the way of the mountain of the Amorites, as the LORD our God commanded us; and we came to Kadeshbarnea. |
| ואמ֖ר אלכ֑ם באתם֙ עד־ה֣ר האמר֔י אשר־יהו֥ה אלה֖ינו נת֥ן לֽנו׃ | Deut 1:20 And I said unto you, Ye are come unto the mountain of the Amorites, which the LORD our God doth give unto us. |
| ר֠אה נת֨ן יהו֧ה אלה֛יך לפנ֖יך את־הא֑רץ על֣ה ר֗ש כאשר֩ דב֨ר יהו֜ה אלה֤י אבת֙יך֙ ל֔ך אל־תיר֖א ואל־תחֽת׃ | Deut 1:21 Behold, the LORD thy God hath set the land before thee: go up and possess it, as the LORD God of thy fathers hath said unto thee; fear not, neither be discouraged. |
| ותקרב֣ון אלי֘ כלכם֒ ותאמר֗ו נשלח֤ה אנשים֙ לפנ֔ינו ויחפרו־ל֖נו את־הא֑רץ ויש֤בו את֙נו֙ דב֔ר את־הד֙רך֙ אש֣ר נעלה־ב֔ה ואת֙ הֽער֔ים אש֥ר נב֖א אליהֽן׃ | Deut 1:22 And ye came near unto me every one of you, and said, We will send men before us, and they shall search us out the land, and bring us word again by what way we must go up, and into what cities we shall come. |
| וייט֥ב בעינ֖י הדב֑ר ואק֤ח מכם֙ שנ֣ים עש֣ר אנש֔ים א֥יש אח֖ד לשֽבט׃ | Deut 1:23 And the saying pleased me well: and I took twelve men of you, one of a tribe: |
| ויפנו֙ ויעל֣ו הה֔רה ויב֖או עד־נ֣חל אשכ֑ל וֽירגל֖ו אתֽה׃ | Deut 1:24 And they turned and went up into the mountain, and came unto the valley of Eshcol, and searched it out. |
| ויקח֤ו בידם֙ מפר֣י הא֔רץ ויור֖דו אל֑ינו ויש֨בו את֤נו דבר֙ וי֣אמר֔ו טוב֣ה הא֔רץ אשר־יהו֥ה אלה֖ינו נת֥ן לֽנו׃ | Deut 1:25 And they took of the fruit of the land in their hands, and brought it down unto us, and brought us word again, and said, It is a good land which the LORD our God doth give us. |
| ול֥א אבית֖ם לעל֑ת ותמר֕ו את־פ֥י יהו֖ה אלהיכֽם׃ | Deut 1:26 Notwithstanding ye would not go up, but rebelled against the commandment of the LORD your God: |
| ותרגנ֤ו באהליכם֙ ות֣אמר֔ו בשנא֤ת יהוה֙ את֔נו הוציא֖נו מא֣רץ מצר֑ים לת֥ת את֛נו בי֥ד האמר֖י להשמידֽנו׃ | Deut 1:27 And ye murmured in your tents, and said, Because the LORD hated us, he hath brought us forth out of the land of Egypt, to deliver us into the hand of the Amorites, to destroy us. |
| אנ֣ה׀ אנ֣חנו על֗ים אחינו֩ המ֨סו את־לבב֜נו לאמ֗ר ע֣ם גד֤ול ורם֙ ממ֔נו ער֛ים גדל֥ת ובצור֖ת בשמ֑ים וגם־בנ֥י ענק֖ים רא֥ינו שֽם׃ | Deut 1:28 Whither shall we go up? our brethren have discouraged our heart, saying, The people is greater and taller than we; the cities are great and walled up to heaven; and moreover we have seen the sons of the Anakims there. |
| ואמ֖ר אלכ֑ם לא־תֽערצ֥ון וֽלא־תֽירא֖ון מהֽם׃ | Deut 1:29 Then I said unto you, Dread not, neither be afraid of them. |
| יהו֤ה אלֽהיכם֙ ההל֣ך לפניכ֔ם ה֖וא ילח֣ם לכ֑ם כ֠כל אש֨ר עש֧ה אתכ֛ם במצר֖ים לעיניכֽם׃ | Deut 1:30 The LORD your God which goeth before you, he shall fight for you, according to all that he did for you in Egypt before your eyes; |
| ובמדבר֙ אש֣ר רא֔ית אש֤ר נשאך֙ יהו֣ה אלה֔יך כאש֥ר ישא־א֖יש את־בנ֑ו בכל־הד֙רך֙ אש֣ר הלכת֔ם עד־באכ֖ם עד־המק֥ום הזֽה׃ | Deut 1:31 And in the wilderness, where thou hast seen how that the LORD thy God bare thee, as a man doth bear his son, in all the way that ye went, until ye came into this place. |
| ובדב֖ר הז֑ה אֽינכם֙ מאמינ֔ם ביהו֖ה אלהיכֽם׃ | Deut 1:32 Yet in this thing ye did not believe the LORD your God, |
| ההל֨ך לפניכ֜ם בד֗רך לת֥ור לכ֛ם מק֖ום לֽחנֽתכ֑ם בא֣ש׀ ל֗ילה לראֽתכם֙ בד֙רך֙ אש֣ר תֽלכו־ב֔ה ובענ֖ן יומֽם׃ | Deut 1:33 Who went in the way before you, to search you out a place to pitch your tents in, in fire by night, to shew you by what way ye should go, and in a cloud by day. |
| וישמ֥ע יהו֖ה את־ק֣ול דבריכ֑ם ויקצ֖ף וישב֥ע לאמֽר׃ | Deut 1:34 And the LORD heard the voice of your words, and was wroth, and sware, saying, |
| אם־ירא֥ה איש֙ באנש֣ים הא֔לה הד֥ור הר֖ע הז֑ה א֚ת הא֣רץ הטוב֔ה אש֣ר נשב֔עתי לת֖ת לאבתיכֽם׃ | Deut 1:35 Surely there shall not one of these men of this evil generation see that good land, which I sware to give unto your fathers. |
| זֽולת֞י כל֤ב בן־יפנה֙ ה֣וא ירא֔נה ולֽו־את֧ן את־הא֛רץ אש֥ר דֽרך־ב֖ה ולבנ֑יו י֕ען אש֥ר מל֖א אחר֥י יהוֽה׃ | Deut 1:36 Save Caleb the son of Jephunneh; he shall see it, and to him will I give the land that he hath trodden upon, and to his children, because he hath wholly followed the LORD. |
| גם־בי֙ התאנ֣ף יהו֔ה בגללכ֖ם לאמ֑ר גם־את֖ה לא־תב֥א שֽם׃ | Deut 1:37 Also the LORD was angry with me for your sakes, saying, Thou also shalt not go in thither. |
| יהוש֤ע בן־נון֙ העמ֣ד לפנ֔יך ה֖וא י֣בא ש֑מה את֣ו חז֔ק כי־ה֖וא ינחל֥נה את־ישראֽל׃ | Deut 1:38 But Joshua the son of Nun, which standeth before thee, he shall go in thither: encourage him: for he shall cause Israel to inherit it. |
| וטפכם֩ אש֨ר אמרת֜ם לב֣ז יהי֗ה ו֠בניכם אש֨ר לא־ידע֤ו היום֙ ט֣וב ור֔ע ה֖מה יב֣או ש֑מה ולה֣ם אתנ֔נה וה֖ם יירשֽוה׃ | Deut 1:39 Moreover your little ones, which ye said should be a prey, and your children, which in that day had no knowledge between good and evil, they shall go in thither, and unto them will I give it, and they shall possess it. |
| ואת֖ם פנ֣ו לכ֑ם וסע֥ו המדב֖רה ד֥רך ים־סֽוף׃ | Deut 1:40 But as for you, turn you, and take your journey into the wilderness by the way of the Red sea. |
| וֽתענ֣ו׀ ותאמר֣ו אל֗י חטאנו֘ לֽיהוה֒ אנ֤חנו נעלה֙ ונלח֔מנו ככ֥ל אשר־צו֖נו יהו֣ה אלה֑ינו וֽתחגר֗ו א֚יש את־כל֣י מלחמת֔ו ותה֖ינו לעל֥ת ההֽרה׃ | Deut 1:41 Then ye answered and said unto me, We have sinned against the LORD, we will go up and fight, according to all that the LORD our God commanded us. And when ye had girded on every man his weapons of war, ye were ready to go up into the hill. |
| וי֨אמר יהו֜ה אל֗י אמ֤ר להם֙ ל֤א תֽעלו֙ ולא־תל֣חמ֔ו כ֥י אינ֖ני בקרבכ֑ם ולא֙ תנֽגפ֔ו לפנ֖י איביכֽם׃ | Deut 1:42 And the LORD said unto me, Say unto them. Go not up, neither fight; for I am not among you; lest ye be smitten before your enemies. |
| ואדב֥ר אליכ֖ם ול֣א שמעת֑ם ותמרו֙ את־פ֣י יהו֔ה ותז֖דו ותעל֥ו ההֽרה׃ | Deut 1:43 So I spake unto you; and ye would not hear, but rebelled against the commandment of the LORD, and went presumptuously up into the hill. |
| ויצ֨א האמר֜י היש֨ב בה֤ר ההוא֙ לקראתכ֔ם וירדפ֣ו אתכ֔ם כאש֥ר תעש֖ינה הדבר֑ים וֽיכת֥ו אתכ֛ם בשע֖יר עד־חרמֽה׃ | Deut 1:44 And the Amorites, which dwelt in that mountain, came out against you, and chased you, as bees do, and destroyed you in Seir, even unto Hormah. |
| ותש֥בו ותבכ֖ו לפנ֣י יהו֑ה ולֽא־שמ֤ע יהוה֙ בק֣לכ֔ם ול֥א האז֖ין אליכֽם׃ | Deut 1:45 And ye returned and wept before the LORD; but the LORD would not hearken to your voice, nor give ear unto you. |
| ותשב֥ו בקד֖ש ימ֣ים רב֑ים כימ֖ים אש֥ר ישבתֽם׃ | Deut 1:46 So ye abode in Kadesh many days, according unto the days that ye abode there. |