Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
Genesis 3 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | בראשית |
1 והנחש֙ הי֣ה ער֔ום מכל֙ חי֣ת השד֔ה אש֥ר עש֖ה יהו֣ה אלה֑ים וי֙אמר֙ אל־ה֣אש֔ה א֚ף כֽי־אמ֣ר אלה֔ים ל֣א תֽאכל֔ו מכ֖ל ע֥ץ הגֽן׃ 2 ות֥אמר הֽאש֖ה אל־הנח֑ש מפר֥י עֽץ־הג֖ן נאכֽל׃ 3 ומפר֣י העץ֘ אש֣ר בתוך־הגן֒ אמ֣ר אלה֗ים ל֤א תֽאכלו֙ ממ֔נו ול֥א תגע֖ו ב֑ו פן־תמתֽון׃ 4 וי֥אמר הנח֖ש אל־הֽאש֑ה לֽא־מ֖ות תמתֽון׃ 5 כ֚י יד֣ע אלה֔ים כ֗י ביום֙ אכלכ֣ם ממ֔נו ונפקח֖ו עֽיניכ֑ם והייתם֙ כֽאלה֔ים ידע֖י ט֥וב ורֽע׃ 6 ות֣רא הֽאש֡ה כ֣י טוב֩ הע֨ץ למאכ֜ל וכ֧י תֽאוה־ה֣וא לעינ֗ים ונחמ֤ד העץ֙ להשכ֔יל ותק֥ח מפרי֖ו ותאכ֑ל ותת֧ן גם־לאיש֛ה עמ֖ה ויאכֽל׃ 7 ותפק֙חנה֙ עינ֣י שניה֔ם וי֣דע֔ו כ֥י עֽירמ֖ם ה֑ם וֽיתפרו֙ על֣ה תאנ֔ה ויעש֥ו לה֖ם חגרֽת׃ 8 וֽישמע֞ו את־ק֨ול יהו֧ה אלה֛ים מתהל֥ך בג֖ן לר֣וח הי֑ום ויתחב֨א הֽאד֜ם ואשת֗ו מפני֙ יהו֣ה אלה֔ים בת֖וך ע֥ץ הגֽן׃ 9 ויקר֛א יהו֥ה אלה֖ים אל־הֽאד֑ם וי֥אמר ל֖ו איֽכה׃ 10 וי֕אמר את־קלך֥ שמ֖עתי בג֑ן ואיר֛א כֽי־עיר֥ם אנ֖כי ואחבֽא׃ 11 וי֕אמר מ֚י הג֣יד לך֔ כ֥י עיר֖ם א֑תה המן־הע֗ץ אש֧ר צוית֛יך לבלת֥י אכל־ממ֖נו אכֽלת׃ 12 וי֖אמר הֽאד֑ם הֽאשה֙ אש֣ר נת֣תה עמד֔י ה֛וא נֽתנה־ל֥י מן־הע֖ץ ואכֽל׃ 13 וי֨אמר יהו֧ה אלה֛ים לאש֖ה מה־ז֣את עש֑ית ות֙אמר֙ הֽאש֔ה הנח֥ש השיא֖ני ואכֽל׃ 14 ויאמר֩ יהו֨ה אלה֥ים׀ אֽל־הנחש֘ כ֣י עש֣ית זאת֒ אר֤ור אתה֙ מכל־הבהמ֔ה ומכ֖ל חי֣ת השד֑ה על־גחנך֣ תל֔ך ועפ֥ר תאכ֖ל כל־ימ֥י חיֽיך׃ 15 ואיב֣ה׀ אש֗ית בֽינך֙ וב֣ין הֽאש֔ה וב֥ין זרעך֖ וב֣ין זרע֑ה ה֚וא ישופך֣ ר֔אש ואת֖ה תשופ֥נו עקֽב׃ 16 אֽל־האש֣ה אמ֗ר הרב֤ה ארבה֙ עצבונ֣ך והֽרנ֔ך בע֖צב תֽלד֣י בנ֑ים ואל־אישך֙ תש֣וקת֔ך וה֖וא ימשל־בֽך׃ 17 ולאד֣ם אמ֗ר כֽי־שמעת֘ לק֣ול אשתך֒ ות֙אכל֙ מן־הע֔ץ אש֤ר צוית֙יך֙ לאמ֔ר ל֥א תאכ֖ל ממ֑נו ארור֤ה הֽאדמה֙ בֽעבור֔ך בעצבון֙ תֽאכל֔נה כ֖ל ימ֥י חיֽיך׃ 18 וק֥וץ ודרד֖ר תצמ֣יחֽ ל֑ך ואכלת֖ את־ע֥שב השדֽה׃ 19 בזע֤ת אפ֙יך֙ ת֣אכל ל֔חם ע֤ד שֽובך֙ אל־ה֣אדמ֔ה כ֥י ממ֖נה לק֑חת כֽי־עפ֣ר א֔תה ואל־עפ֖ר תשֽוב׃ 20 ויקר֧א הֽאד֛ם ש֥ם אשת֖ו חו֑ה כ֛י ה֥וא הֽית֖ה א֥ם כל־חֽי׃ 21 ויעש֩ יהו֨ה אלה֜ים לאד֧ם ולאשת֛ו כתנ֥ות ע֖ור וילבשֽם׃ 22 וי֣אמר׀ יהו֣ה אלה֗ים ה֤ן הֽאדם֙ היה֙ כאח֣ד ממ֔נו לד֖עת ט֣וב ור֑ע ועת֣ה׀ פן־ישל֣ח יד֗ו ולקח֙ ג֚ם מע֣ץ הֽחי֔ים ואכ֖ל וח֥י לעלֽם׃ 23 וֽישלח֛הו יהו֥ה אלה֖ים מגן־ע֑דן לֽעבד֙ את־ה֣אדמ֔ה אש֥ר לק֖ח משֽם׃ 24 ויג֖רש את־הֽאד֑ם וישכן֩ מק֨דם לגן־ע֜דן את־הכרב֗ים וא֨ת ל֤הט הח֙רב֙ המתהפ֔כת לשמ֕ר את־ד֖רך ע֥ץ הֽחיֽים׃