| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Deuteronomy 11 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | דברים |
1 וא֣הבת֔ א֖ת יהו֣ה אלה֑יך ושמרת֣ משמרת֗ו וחקת֧יו ומשפט֛יו ומצות֖יו כל־הימֽים׃ 2 וֽידעתם֘ היום֒ כ֣י׀ ל֣א את־בניכ֗ם אש֤ר לֽא־ידעו֙ ואש֣ר לא־רא֔ו את־מוס֖ר יהו֣ה אלהיכ֑ם את־גדל֕ו את־ידו֙ החזק֔ה וזרע֖ו הנטויֽה׃ 3 ואת־אֽתתיו֙ ואֽת־מעש֔יו אש֥ר עש֖ה בת֣וך מצר֑ים לפרע֥ה מֽלך־מצר֖ים ולכל־ארצֽו׃ 4 ואש֣ר עשה֩ לח֨יל מצר֜ים לסוס֣יו ולרכב֗ו אש֨ר הצ֜יף את־מ֤י ים־סוף֙ על־פניה֔ם ברדפ֖ם אחריכ֑ם ויאבד֣ם יהו֔ה ע֖ד הי֥ום הזֽה׃ 5 ואש֥ר עש֛ה לכ֖ם במדב֑ר עד־באכ֖ם עד־המק֥ום הזֽה׃ 6 ואש֨ר עש֜ה לדת֣ן ולאביר֗ם בנ֣י אליאב֘ בן־ראובן֒ אש֨ר פצת֤ה הא֙רץ֙ את־פ֔יה ותבלע֥ם ואת־בתיה֖ם ואת־אהליה֑ם וא֤ת כל־היקום֙ אש֣ר ברגליה֔ם בק֖רב כל־ישראֽל׃ 7 כ֤י עֽיניכם֙ הֽרא֔ת את־כל־מעש֥ה יהו֖ה הגד֑ל אש֖ר עשֽה׃ 8 ושמרתם֙ את־כל־המצו֔ה אש֛ר אנכ֥י מצוך֖ הי֑ום למ֣ען תחזק֗ו ובאתם֙ וֽירשת֣ם את־הא֔רץ אש֥ר את֛ם עבר֥ים ש֖מה לרשתֽה׃ 9 ולמ֨ען תאר֤יכו ימים֙ על־ה֣אדמ֔ה אשר֩ נשב֨ע יהו֧ה לאבתיכ֛ם לת֥ת לה֖ם ולזרע֑ם א֛רץ זב֥ת חל֖ב ודבֽש׃ 10 כ֣י הא֗רץ אש֨ר את֤ה בא־ש֙מה֙ לרשת֔ה ל֣א כא֤רץ מצר֙ים֙ ה֔וא אש֥ר יצאת֖ם מש֑ם אש֤ר תזרע֙ אֽת־זרעך֔ והשק֥ית ברגלך֖ כג֥ן הירֽק׃ 11 והא֗רץ אש֨ר את֜ם עבר֥ים ש֙מה֙ לרשת֔ה א֥רץ הר֖ים ובקע֑ת למט֥ר השמ֖ים תשתה־מֽים׃ 12 א֕רץ אשר־יהו֥ה אלה֖יך דר֣ש את֑ה תמ֗יד עינ֨י יהו֤ה אלה֙יך֙ ב֔ה מֽרשית֙ השנ֔ה וע֖ד אחר֥ית שנֽה׃ 13 והי֗ה אם־שמ֤ע תשמעו֙ אל־מצות֔י אש֧ר אנכ֛י מצו֥ה אתכ֖ם הי֑ום לאהב֞ה את־יהו֤ה אלֽהיכם֙ ולעבד֔ו בכל־לבבכ֖ם ובכל־נפשכֽם׃ 14 ונתת֧י מטֽר־ארצכ֛ם בעת֖ו יור֣ה ומלק֑וש ואספת֣ דגנ֔ך ותֽירשך֖ ויצהרֽך׃ 15 ונתת֛י ע֥שב בשדך֖ לבהמת֑ך ואכלת֖ ושבֽעת׃ 16 השֽמר֣ו לכ֔ם פ֥ן יפת֖ה לבבכ֑ם וסרת֗ם ועבדתם֙ אלה֣ים אחר֔ים והשתחוית֖ם להֽם׃ 17 וחר֨ה אף־יהו֜ה בכ֗ם ועצ֤ר את־השמ֙ים֙ ולֽא־יהי֣ה מט֔ר וה֣אדמ֔ה ל֥א תת֖ן את־יבול֑ה ואבדת֣ם מהר֗ה מעל֙ הא֣רץ הטב֔ה אש֥ר יהו֖ה נת֥ן לכֽם׃ 18 ושמתם֙ את־דבר֣י א֔לה על־לבבכ֖ם ועֽל־נפשכ֑ם וקשרת֨ם את֤ם לאות֙ על־ידכ֔ם והי֥ו לטוטפ֖ת ב֥ין עיניכֽם׃ 19 ולמדת֥ם את֛ם את־בניכ֖ם לדב֣ר ב֑ם בשבתך֤ בבית֙ך֙ ובלכתך֣ בד֔רך וֽבשכבך֖ ובקומֽך׃ 20 וכתבת֛ם על־מזוז֥ות בית֖ך ובשערֽיך׃ 21 למ֨ען ירב֤ו ימיכם֙ וימ֣י בניכ֔ם ע֚ל הֽאדמ֔ה אש֨ר נשב֧ע יהו֛ה לאבתיכ֖ם לת֣ת לה֑ם כימ֥י השמ֖ים על־האֽרץ׃ 22 כי֩ אם־שמ֨ר תשמר֜ון את־כל־המצו֣ה הז֗את אש֧ר אנכ֛י מצו֥ה אתכ֖ם לעשת֑ה לאהב֞ה את־יהו֧ה אלהיכ֛ם לל֥כת בכל־דרכ֖יו ולדבקה־בֽו׃ 23 והור֧יש יהו֛ה את־כל־הגוי֥ם הא֖לה מלפניכ֑ם וֽירשת֣ם גוי֔ם גדל֥ים ועצמ֖ים מכֽם׃ 24 כל־המק֗ום אש֨ר תדר֧ך כֽף־רגלכ֛ם ב֖ו לכ֣ם יהי֑ה מן־המדב֨ר והלבנ֜ון מן־הנה֣ר נהר־פר֗ת ועד֙ הי֣ם הֽאחר֔ון יהי֖ה גבלכֽם׃ 25 לא־יתיצ֥ב א֖יש בפניכ֑ם פחדכ֨ם ומֽוראכ֜ם ית֣ן׀ יהו֣ה אלֽהיכ֗ם על־פנ֤י כל־הא֙רץ֙ אש֣ר תדרכו־ב֔ה כאש֖ר דב֥ר לכֽם׃ 26 רא֗ה אנכ֛י נת֥ן לפניכ֖ם הי֑ום ברכ֖ה וקללֽה׃ 27 אֽת־הברכ֑ה אש֣ר תשמע֗ו אל־מצות֙ יהו֣ה אלֽהיכ֔ם אש֧ר אנכ֛י מצו֥ה אתכ֖ם היֽום׃ 28 והקלל֗ה אם־ל֤א תשמעו֙ אל־מצות֙ יהו֣ה אלֽהיכ֔ם וסרת֣ם מן־הד֔רך אש֧ר אנכ֛י מצו֥ה אתכ֖ם הי֑ום לל֗כת אחר֛י אלה֥ים אחר֖ים אש֥ר לֽא־ידעתֽם׃ 29 והי֗ה כ֤י יבֽיאך֙ יהו֣ה אלה֔יך אל־הא֕רץ אשר־את֥ה בא־ש֖מה לרשת֑ה ונתת֤ה את־הברכה֙ על־ה֣ר גרז֔ים ואת־הקלל֖ה על־ה֥ר עיבֽל׃ 30 הלא־ה֜מה בע֣בר הירד֗ן אֽחרי֙ ד֚רך מב֣וא הש֔מש בא֙רץ֙ הֽכנענ֔י היש֖ב בערב֑ה מ֚ול הגלג֔ל א֖צל אלונ֥י מרֽה׃ 31 כ֤י אתם֙ עבר֣ים את־הירד֔ן לבא֙ לר֣שת את־הא֔רץ אשר־יהו֥ה אלהיכ֖ם נת֣ן לכ֑ם וֽירשת֥ם את֖ה וֽישבתם־בֽה׃ 32 ושמרת֣ם לעש֔ות א֥ת כל־הֽחק֖ים ואת־המשפט֑ים אש֧ר אנכ֛י נת֥ן לפניכ֖ם היֽום׃