| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 2 Samuel 17 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל ב |
1 וי֥אמר אחית֖פל אל־אבשל֑ם אבחר֣ה נ֗א שנים־עש֥ר א֙לף֙ א֔יש ואק֛ומה וארדפ֥ה אחרי־דו֖ד הלֽילה׃ 2 ואב֣וא על֗יו וה֤וא יג֙ע֙ ורפ֣ה יד֔ים והֽחרדת֣י את֔ו ונ֖ס כל־הע֣ם אשר־את֑ו והכית֥י את־המ֖לך לבדֽו׃ 3 ואש֥יבה כל־הע֖ם אל֑יך כש֣וב הכ֔ל האיש֙ אש֣ר את֣ה מבק֔ש כל־הע֖ם יהי֥ה שלֽום׃ 4 וייש֥ר הדב֖ר בעינ֣י אבשל֑ם ובעינ֖י כל־זקנ֥י ישראֽל׃ 5 וי֙אמר֙ אבשל֔ום קר֣א נ֔א ג֖ם לחוש֣י הארכ֑י ונשמע֥ה מה־בפ֖יו גם־הֽוא׃ 6 ויב֣א חושי֘ אל־אבשלום֒ ויאמר֩ אבשל֨ום אל֜יו לאמ֗ר כדב֤ר הזה֙ דב֣ר אחית֔פל הנעש֖ה את־דבר֑ו אם־א֖ין את֥ה דבֽר׃ 7 וי֥אמר חוש֖י אל־אבשל֑ום לֽא־טוב֧ה העצ֛ה אשר־יע֥ץ אחית֖פל בפ֥עם הזֽאת׃ 8 וי֣אמר חוש֗י את֣ה י֠דעת את־אב֨יך ואת־אנש֜יו כ֧י גבר֣ים ה֗מה ומר֥י נ֙פש֙ ה֔מה כד֥ב שכ֖ול בשד֑ה ואב֙יך֙ א֣יש מלחמ֔ה ול֥א יל֖ין את־העֽם׃ 9 הנ֨ה עת֤ה הֽוא־נחבא֙ באח֣ת הפחת֔ים א֖ו באח֣ד המקומ֑ת והי֗ה כנפ֤ל בהם֙ בתחל֔ה ושמ֤ע השמ֙ע֙ ואמ֔ר הֽיתה֙ מגפ֔ה בע֕ם אש֖ר אחר֥י אבשלֽם׃ 10 וה֣וא גם־בן־ח֗יל אש֥ר לב֛ו כל֥ב הארי֖ה המ֣ס ימ֑ס כֽי־יד֤ע כל־ישראל֙ כי־גב֣ור אב֔יך ובני־ח֖יל אש֥ר אתֽו׃ 11 כ֣י יע֗צתי ה֠אסף יאס֨ף על֤יך כל־ישראל֙ מדן֙ ועד־בא֣ר ש֔בע כח֥ול אשר־על־הי֖ם לר֑ב ופנ֥יך הלכ֖ים בקרֽב׃ 12 וב֣אנו אל֗יו באח֤ד המקומת֙ אש֣ר נמצ֣א ש֔ם ונ֣חנו על֔יו כאש֛ר יפ֥ל הט֖ל על־האדמ֑ה ולֽא־נ֥ותר ב֛ו ובכל־האנש֥ים אשר־את֖ו גם־אחֽד׃ 13 ואם־אל־עיר֙ יֽאס֔ף והש֧יאו כֽל־ישרא֛ל אל־הע֥יר הה֖יא חבל֑ים וסח֤בנו אתו֙ עד־הנ֔חל ע֛ד אשֽר־לא־נמצ֥א ש֖ם גם־צרֽור׃ 14 וי֤אמר אבשלום֙ וכל־א֣יש ישרא֔ל טוב֗ה עצת֙ חוש֣י הארכ֔י מעצ֖ת אחית֑פל ויהו֣ה צו֗ה להפ֞ר את־עצ֤ת אחית֙פל֙ הטוב֔ה לבעב֗ור הב֧יא יהו֛ה אל־אבשל֖ום את־הרעֽה׃ 15 וי֣אמר חוש֗י אל־צד֤וק ואל־אביתר֙ הכ֣הנ֔ים כז֣את וכז֗את יע֤ץ אחית֙פל֙ את־אבשל֔ם וא֖ת זקנ֣י ישרא֑ל וכז֥את וכז֖את יע֥צתי אֽני׃ 16 ועת֡ה שלח֣ו מהרה֩ והג֨ידו לדו֜ד לאמ֗ר אל־ת֤לן הל֙ילה֙ בעֽרב֣ות המדב֔ר וג֖ם עב֣ור תעב֑ור פ֚ן יבל֣ע למ֔לך ולכל־הע֖ם אש֥ר אתֽו׃ 17 ויהונת֨ן ואחימ֜עץ עמד֣ים בעין־רג֗ל והלכ֤ה השפחה֙ והג֣ידה לה֔ם והם֙ יֽלכ֔ו והג֖ידו למ֣לך דו֑ד כ֣י ל֥א יוכל֛ו להרא֖ות לב֥וא העֽירה׃ 18 וי֤רא אתם֙ נ֔ער ויג֖ד לאבשל֑ם וילכו֩ שניה֨ם מהר֜ה ויב֣או׀ אל־בֽית־א֣יש בבחור֗ים ול֥ו בא֛ר בחצר֖ו וי֥רדו שֽם׃ 19 ותק֣ח האש֗ה ותפר֤ש את־המסך֙ על־פנ֣י הבא֔ר ותשט֥ח על֖יו הֽרפ֑ות ול֥א נוד֖ע דבֽר׃ 20 ויב֣או עבדי֩ אבשל֨ום אֽל־האש֜ה הב֗יתה ויֽאמרו֙ אי֗ה אחימ֙עץ֙ ויה֣ונת֔ן ות֤אמר להם֙ הֽאש֔ה עבר֖ו מיכ֣ל המ֑ים ויבקשו֙ ול֣א מצ֔או ויש֖בו ירושלֽם׃ 21 ויה֣י׀ אחר֣י לכת֗ם וֽיעלו֙ מֽהבא֔ר וי֣לכ֔ו ויג֖דו למ֣לך דו֑ד ויאמר֣ו אל־דו֗ד ק֣ומו ועבר֤ו מהרה֙ את־המ֔ים כי־כ֛כה יע֥ץ עליכ֖ם אחיתֽפל׃ 22 וי֣קם דו֗ד וכל־העם֙ אש֣ר את֔ו ויעבר֖ו את־הירד֑ן עד־א֣ור הב֗קר עד־אחד֙ ל֣א נעד֔ר אש֥ר לא־עב֖ר את־הירדֽן׃ 23 ואחית֣פל רא֗ה כ֣י ל֣א נעשתה֘ עצתו֒ ויחב֣ש אֽת־החמ֗ור וי֜קם וי֤לך אל־ביתו֙ אל־עיר֔ו ויצ֥ו אל־בית֖ו ויחנ֑ק וי֕מת ויקב֖ר בק֥בר אבֽיו׃ 24 ודו֖ד ב֣א מחנ֑ימה ואבשל֗ם עבר֙ את־הירד֔ן ה֕וא וכל־א֥יש ישרא֖ל עמֽו׃ 25 ואת־עמש֗א ש֧ם אבשל֛ם ת֥חת יוא֖ב על־הצב֑א ועמש֣א בן־א֗יש ושמו֙ יתר֣א הישראל֔י אשר־בא֙ אל־אביג֣ל בת־נח֔ש אח֥ות צרוי֖ה א֥ם יואֽב׃ 26 וי֤חן ישראל֙ ואבשל֔ם א֖רץ הגלעֽד׃ 27 ויה֕י כב֥וא דו֖ד מחנ֑ימה ושב֨י בן־נח֜ש מרב֣ת בנֽי־עמ֗ון ומכ֤יר בן־עמיאל֙ מל֣א דב֔ר וברזל֥י הגלעד֖י מרגלֽים׃ 28 משכ֤ב וספות֙ וכל֣י יוצ֔ר וחט֥ים ושער֖ים וק֣מח וקל֑י ופ֥ול ועדש֖ים וקלֽי׃ 29 ודב֣ש וחמא֗ה וצאן֙ ושפ֣ות בק֔ר הג֧ישו לדו֛ד ולע֥ם אשר־את֖ו לאכ֑ול כ֣י אמר֔ו הע֗ם רע֛ב ועי֥ף וצמ֖א במדבֽר׃