| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Genesis 19 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | בראשית |
1 ו֠יבאו שנ֨י המלאכ֤ים סד֙מה֙ בע֔רב ול֖וט יש֣ב בשֽער־סד֑ם וירא־לוט֙ וי֣קם לקראת֔ם וישת֥חו אפ֖ים אֽרצה׃ 2 וי֜אמר הנ֣ה נא־אדנ֗י ס֣ורו נ֠א אל־ב֨ית עבדכ֤ם ול֙ינו֙ ורחצ֣ו רגליכ֔ם והשכמת֖ם והלכת֣ם לדרככ֑ם ויאמר֣ו ל֔א כ֥י ברח֖וב נלֽין׃ 3 ויפצר־ב֣ם מא֔ד ויס֣רו אל֔יו ויב֖או אל־בית֑ו וי֤עש להם֙ משת֔ה ומצ֥ות אפ֖ה ויאכֽלו׃ 4 טרם֘ ישכבו֒ ואנש֨י הע֜יר אנש֤י סדם֙ נס֣בו על־הב֔ית מנ֖ער ועד־זק֑ן כל־הע֖ם מקצֽה׃ 5 ויקרא֤ו אל־לוט֙ וי֣אמרו ל֔ו אי֧ה האנש֛ים אשר־ב֥או אל֖יך הל֑ילה הוציא֣ם אל֔ינו ונדע֖ה אתֽם׃ 6 ויצ֧א אלה֛ם ל֖וט הפ֑תחה והד֖לת סג֥ר אחרֽיו׃ 7 ויאמ֑ר אל־נ֥א אח֖י תרֽעו׃ 8 הנה־נ֨א ל֜י שת֣י בנ֗ות אש֤ר לֽא־ידעו֙ א֔יש אוצֽיאה־נ֤א אתהן֙ אליכ֔ם ועש֣ו לה֔ן כט֖וב בעיניכ֑ם ר֠ק לֽאנש֤ים האל֙ אל־תעש֣ו דב֔ר כֽי־על־כ֥ן ב֖או בצ֥ל קרתֽי׃ 9 ויאמר֣ו׀ גש־ה֗לאה ויֽאמרו֙ האח֤ד בֽא־לגור֙ וישפ֣ט שפ֔וט עת֕ה נר֥ע לך֖ מה֑ם ויפצר֨ו בא֤יש בלוט֙ מא֔ד וֽיגש֖ו לשב֥ר הדֽלת׃ 10 וישלח֤ו הֽאנשים֙ את־יד֔ם ויב֧יאו את־ל֛וט אליה֖ם הב֑יתה ואת־הד֖לת סגֽרו׃ 11 וֽאת־האנש֞ים אשר־פ֣תח הב֗ית הכו֙ בסנור֔ים מקט֖ן ועד־גד֑ול וילא֖ו למצ֥א הפֽתח׃ 12 ויאמר֨ו האנש֜ים אל־ל֗וט ע֚ד מֽי־לך֣ פ֔ה חתן֙ ובנ֣יך ובנת֔יך וכ֥ל אשר־לך֖ בע֑יר הוצ֖א מן־המקֽום׃ 13 כֽי־משחת֣ים אנ֔חנו את־המק֖ום הז֑ה כֽי־גֽדל֤ה צעקתם֙ את־פנ֣י יהו֔ה וישלח֥נו יהו֖ה לשחתֽה׃ 14 ויצ֨א ל֜וט וידב֣ר׀ אל־חתנ֣יו׀ לקח֣י בנת֗יו וי֙אמר֙ ק֤ומו צאו֙ מן־המק֣ום הז֔ה כֽי־משח֥ית יהו֖ה את־הע֑יר ויה֥י כמצח֖ק בעינ֥י חתנֽיו׃ 15 וכמו֙ הש֣חר על֔ה ויא֥יצו המלאכ֖ים בל֣וט לאמ֑ר קום֩ ק֨ח אֽת־אשתך֜ ואת־שת֤י בנת֙יך֙ הנמצא֔ת פן־תספ֖ה בעו֥ן העֽיר׃ 16 וֽיתמהמ֓ה׀ ויחז֨קו האנש֜ים ביד֣ו וביד־אשת֗ו וביד֙ שת֣י בנת֔יו בחמל֥ת יהו֖ה על֑יו ויצא֥הו וינח֖הו מח֥וץ לעֽיר׃ 17 ויהי֩ כהוציא֨ם את֜ם הח֗וצה וי֙אמר֙ המל֣ט על־נפש֔ך אל־תב֣יט אחר֔יך ואֽל־תעמ֖ד בכל־הככ֑ר הה֥רה המל֖ט פן־תספֽה׃ 18 וי֥אמר ל֖וט אלה֑ם אל־נ֖א אדנֽי׃ 19 הנה־נ֠א מצ֨א עבדך֣ חן֘ בעיניך֒ ותגד֣ל חסדך֗ אש֤ר עש֙ית֙ עמד֔י להחי֖ות את־נפש֑י ואנכ֗י ל֤א אוכל֙ להמל֣ט הה֔רה פן־תדבק֥ני הרע֖ה ומֽתי׃ 20 הנה־נ֠א הע֨יר הז֧את קרב֛ה לנ֥וס ש֖מה וה֣יא מצע֑ר אמלט֨ה נ֜א ש֗מה הל֥א מצע֛ר ה֖וא ותח֥י נפשֽי׃ 21 וי֣אמר אל֔יו הנה֙ נש֣אתי פנ֔יך ג֖ם לדב֣ר הז֑ה לבלת֛י הפכ֥י את־הע֖יר אש֥ר דבֽרת׃ 22 מהר֙ המל֣ט ש֔מה כ֣י ל֤א אוכל֙ לעש֣ות דב֔ר עד־באך֖ ש֑מה על־כ֛ן קר֥א שם־הע֖יר צֽוער׃ 23 הש֖מש יצ֣א על־הא֑רץ ול֖וט ב֥א צֽערה׃ 24 וֽיהו֗ה המט֧יר על־סד֛ם ועל־עמר֖ה גפר֣ית וא֑ש מא֥ת יהו֖ה מן־השמֽים׃ 25 וֽיהפך֙ את־הער֣ים הא֔ל וא֖ת כל־הככ֑ר ואת֙ כל־ישב֣י הער֔ים וצ֖מח האדמֽה׃ 26 ותב֥ט אשת֖ו מאחר֑יו ותה֖י נצ֥יב מֽלח׃ 27 וישכ֥ם אברה֖ם בב֑קר אל־ה֨מק֔ום אשר־ע֥מד ש֖ם את־פנ֥י יהוֽה׃ 28 וישק֗ף על־פנ֤י סדם֙ ועמר֔ה ועֽל־כל־פנ֖י א֣רץ הככ֑ר וי֗רא והנ֤ה עלה֙ קיט֣ר הא֔רץ כקיט֖ר הכבשֽן׃ 29 ויה֗י בשח֤ת אלהים֙ את־ער֣י הככ֔ר ויזכ֥ר אלה֖ים את־אברה֑ם וישל֤ח את־לוט֙ מת֣וך ההפכ֔ה בהפך֙ את־ה֣ער֔ים אשר־יש֥ב בה֖ן לֽוט׃ 30 ויעל֩ ל֨וט מצ֜וער וי֣שב בה֗ר ושת֤י בנתיו֙ עמ֔ו כ֥י יר֖א לש֣בת בצ֑וער וי֙שב֙ במער֔ה ה֖וא ושת֥י בנתֽיו׃ 31 ות֧אמר הבכיר֛ה אל־הצעיר֖ה אב֣ינו זק֑ן וא֨יש א֤ין בא֙רץ֙ לב֣וא על֔ינו כד֖רך כל־האֽרץ׃ 32 לכ֨ה נשק֧ה את־אב֛ינו י֖ין ונשכב֣ה עמ֑ו ונחי֥ה מאב֖ינו זֽרע׃ 33 ותשק֧ין את־אביה֛ן י֖ין בל֣ילה ה֑וא ותב֤א הבכירה֙ ותשכ֣ב את־אב֔יה ולֽא־יד֥ע בשכב֖ה ובקומֽה׃ 34 וֽיהי֙ מֽמחר֔ת ות֤אמר הבכירה֙ אל־הצעיר֔ה הן־שכ֥בתי א֖מש את־אב֑י נשק֨נו י֜ין גם־הל֗ילה וב֙אי֙ שכב֣י עמ֔ו ונחי֥ה מאב֖ינו זֽרע׃ 35 ותשק֜ין ג֣ם בל֧ילה הה֛וא את־אביה֖ן י֑ין ות֤קם הצעירה֙ ותשכ֣ב עמ֔ו ולֽא־יד֥ע בשכב֖ה ובקמֽה׃ 36 וֽתהר֛ין שת֥י בנֽות־ל֖וט מאביהֽן׃ 37 ות֤לד הבכירה֙ ב֔ן ותקר֥א שמ֖ו מוא֑ב ה֥וא אבֽי־מוא֖ב עד־היֽום׃ 38 והצעיר֤ה גם־הוא֙ י֣לדה ב֔ן ותקר֥א שמ֖ו בן־עמ֑י ה֛וא אב֥י בנֽי־עמ֖ון עד־היֽום׃