| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Genesis 37 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | בראשית |
1 וי֣שב יעק֔ב בא֖רץ מגור֣י אב֑יו בא֖רץ כנֽען׃ 2 א֣לה׀ תלד֣ות יעק֗ב יוס֞ף בן־שבֽע־עשר֤ה שנה֙ הי֨ה רע֤ה את־אחיו֙ בצ֔אן וה֣וא נ֗ער את־בנ֥י בלה֛ה ואת־בנ֥י זלפ֖ה נש֣י אב֑יו ויב֥א יוס֛ף את־דבת֥ם רע֖ה אל־אביהֽם׃ 3 וישרא֗ל אה֤ב את־יוסף֙ מכל־בנ֔יו כֽי־בן־זקנ֥ים ה֖וא ל֑ו וע֥שה ל֖ו כת֥נת פסֽים׃ 4 וירא֣ו אח֗יו כֽי־את֞ו אה֤ב אביהם֙ מכל־אח֔יו וֽישנא֖ו את֑ו ול֥א יכל֖ו דבר֥ו לשלֽם׃ 5 ויחל֤ם יוסף֙ חל֔ום ויג֖ד לאח֑יו ויוס֥פו ע֖וד שנ֥א אתֽו׃ 6 וי֖אמר אליה֑ם שמעו־נ֕א החל֥ום הז֖ה אש֥ר חלֽמתי׃ 7 ו֠הנה אנ֜חנו מאלמ֤ים אלמים֙ בת֣וך השד֔ה והנ֛ה ק֥מה אלמת֖י וגם־נצ֑בה והנ֤ה תסב֙ינה֙ אלמ֣תיכ֔ם ותֽשתחו֖ין לאלמתֽי׃ 8 וי֤אמרו לו֙ אח֔יו המל֤ך תמלך֙ על֔ינו אם־מש֥ול תמש֖ל ב֑נו ויוס֤פו עוד֙ שנ֣א את֔ו על־חלמת֖יו ועל־דברֽיו׃ 9 ויחל֥ם עוד֙ חל֣ום אח֔ר ויספ֥ר את֖ו לאח֑יו וי֗אמר הנ֨ה חל֤מתֽי חלום֙ ע֔וד והנ֧ה הש֣מש והיר֗ח ואח֤ד עשר֙ כֽוכב֔ים מֽשתחו֖ים לֽי׃ 10 ויספ֣ר אל־אביו֘ ואל־אחיו֒ ויגער־ב֣ו אב֔יו וי֣אמר ל֔ו מ֛ה החל֥ום הז֖ה אש֣ר חל֑מת הב֣וא נב֗וא אני֙ ואמך֣ ואח֔יך להשתחו֥ת לך֖ אֽרצה׃ 11 ויקנאו־ב֖ו אח֑יו ואב֖יו שמ֥ר את־הדבֽר׃ 12 וילכ֖ו אח֑יו לרע֛ות את־צ֥אן אביה֖ם בשכֽם׃ 13 וי֨אמר ישרא֜ל אל־יוס֗ף הל֤וא אח֙יך֙ רע֣ים בשכ֔ם לכ֖ה ואשלחך֣ אליה֑ם וי֥אמר ל֖ו הנֽני׃ 14 וי֣אמר ל֗ו לך־נ֨א רא֜ה את־של֤ום אח֙יך֙ ואת־של֣ום הצ֔אן והשב֖ני דב֑ר וישלח֙הו֙ מע֣מק חבר֔ון ויב֖א שכֽמה׃ 15 וימצא֣הו א֔יש והנ֥ה תע֖ה בשד֑ה וישאל֧הו הא֛יש לאמ֖ר מה־תבקֽש׃ 16 וי֕אמר את־אח֖י אנכ֣י מבק֑ש הגֽידה־נ֣א ל֔י איפ֖ה ה֥ם רעֽים׃ 17 וי֤אמר האיש֙ נסע֣ו מז֔ה כ֤י שמ֙עתי֙ אֽמר֔ים נלכ֖ה דת֑ינה וי֤לך יוסף֙ אח֣ר אח֔יו וימצא֖ם בדתֽן׃ 18 וירא֥ו את֖ו מרח֑ק ובט֙רם֙ יקר֣ב אליה֔ם ויֽתנכל֥ו את֖ו להמיתֽו׃ 19 ויאמר֖ו א֣יש אל־אח֑יו הנ֗ה ב֛על החלמ֥ות הלז֖ה בֽא׃ 20 ועת֣ה׀ לכ֣ו ונֽהרג֗הו ונשלכ֙הו֙ באח֣ד הבר֔ות ואמ֕רנו חי֥ה רע֖ה אכל֑תהו ונרא֕ה מה־יהי֖ו חלמתֽיו׃ 21 וישמ֣ע ראוב֔ן ויצל֖הו מיד֑ם וי֕אמר ל֥א נכ֖נו נֽפש׃ 22 וי֨אמר אלה֣ם׀ ראובן֘ אל־תשפכו־דם֒ השל֣יכו את֗ו אל־הב֤ור הזה֙ אש֣ר במדב֔ר וי֖ד אל־תשלחו־ב֑ו למ֗ען הצ֤יל אתו֙ מיד֔ם להשיב֖ו אל־אבֽיו׃ 23 וֽיה֕י כֽאשר־ב֥א יוס֖ף אל־אח֑יו ויפש֤יטו את־יוסף֙ את־כתנת֔ו את־כת֥נת הפס֖ים אש֥ר עלֽיו׃ 24 וי֨קח֔הו וישל֥כו את֖ו הב֑רה והב֣ור ר֔ק א֥ין ב֖ו מֽים׃ 25 וישבו֘ לֽאכל־לחם֒ וישא֤ו עֽיניהם֙ וירא֔ו והנה֙ ארח֣ת ישמעאל֔ים בא֖ה מגלע֑ד וגמליה֣ם נֽשא֗ים נכאת֙ וצר֣י ול֔ט הולכ֖ים להור֥יד מצרֽימה׃ 26 וי֥אמר יהוד֖ה אל־אח֑יו מה־ב֗צע כ֤י נהרג֙ את־אח֔ינו וכס֖ינו את־דמֽו׃ 27 לכ֞ו ונמכר֣נו לישמעאל֗ים ויד֙נו֙ אל־תהי־ב֔ו כֽי־אח֥ינו בשר֖נו ה֑וא וֽישמע֖ו אחֽיו׃ 28 ויֽעברו֩ אנש֨ים מדינ֜ים סֽחר֗ים וֽימשכו֙ ויֽעל֤ו את־יוסף֙ מן־הב֔ור וימכר֧ו את־יוס֛ף לישמעאל֖ים בעשר֣ים כ֑סף ויב֥יאו את־יוס֖ף מצרֽימה׃ 29 וי֤שב ראובן֙ אל־הב֔ור והנ֥ה אין־יוס֖ף בב֑ור ויקר֖ע את־בגדֽיו׃ 30 וי֥שב אל־אח֖יו ויאמ֑ר הי֣לד אינ֔נו ואנ֖י א֥נה אני־בֽא׃ 31 ויקח֖ו את־כת֣נת יוס֑ף וֽישחטו֙ שע֣יר עז֔ים ויטבל֥ו את־הכת֖נת בדֽם׃ 32 וֽישלח֞ו את־כת֣נת הפס֗ים ויב֙יאו֙ אל־אביה֔ם ויאמר֖ו ז֣את מצ֑אנו הכר־נ֗א הכת֧נת בנך֛ ה֖וא אם־לֽא׃ 33 ויכיר֤ה וי֙אמר֙ כת֣נת בנ֔י חי֥ה רע֖ה אכל֑תהו טר֥ף טר֖ף יוסֽף׃ 34 ויקר֤ע יעקב֙ שמלת֔יו וי֥שם ש֖ק במתנ֑יו ויתאב֥ל על־בנ֖ו ימ֥ים רבֽים׃ 35 ויקמו֩ כל־בנ֨יו וכל־בנת֜יו לנחמ֗ו וימאן֙ להתנח֔ם וי֕אמר כֽי־אר֧ד אל־בנ֛י אב֖ל שא֑לה וי֥בך את֖ו אבֽיו׃ 36 וה֨מדנ֔ים מכר֥ו את֖ו אל־מצר֑ים לפֽוטיפר֙ סר֣יס פרע֔ה ש֖ר הטבחֽים׃