| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Genesis 42 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | בראשית |
1 וי֣רא יעק֔ב כ֥י יש־ש֖בר במצר֑ים וי֤אמר יעקב֙ לבנ֔יו ל֖מה תתראֽו׃ 2 וי֕אמר הנ֣ה שמ֔עתי כ֥י יש־ש֖בר במצר֑ים רדו־ש֙מה֙ ושברו־ל֣נו מש֔ם ונחי֖ה ול֥א נמֽות׃ 3 וירד֥ו אחֽי־יוס֖ף עשר֑ה לשב֥ר ב֖ר ממצרֽים׃ 4 ואת־בנימין֙ אח֣י יוס֔ף לא־של֥ח יעק֖ב את־אח֑יו כ֣י אמ֔ר פן־יקרא֖נו אסֽון׃ 5 ויב֙או֙ בנ֣י ישרא֔ל לשב֖ר בת֣וך הבא֑ים כֽי־הי֥ה הרע֖ב בא֥רץ כנֽען׃ 6 ויוס֗ף ה֚וא השל֣יט על־הא֔רץ ה֥וא המשב֖יר לכל־ע֣ם הא֑רץ ויב֙או֙ אח֣י יוס֔ף וישתֽחוו־ל֥ו אפ֖ים אֽרצה׃ 7 וי֥רא יוס֛ף את־אח֖יו ויכר֑ם ויתנכ֨ר אליה֜ם וידב֧ר את֣ם קש֗ות וי֤אמר אלהם֙ מא֣ין באת֔ם וי֣אמר֔ו מא֥רץ כנ֖ען לשבר־אֽכל׃ 8 ויכ֥ר יוס֖ף את־אח֑יו וה֖ם ל֥א הכרֽהו׃ 9 ויזכ֣ר יוס֔ף א֚ת החלמ֔ות אש֥ר חל֖ם לה֑ם וי֤אמר אלהם֙ מרגל֣ים את֔ם לרא֛ות את־ערו֥ת הא֖רץ באתֽם׃ 10 ויאמר֥ו אל֖יו ל֣א אדנ֑י ועבד֥יך ב֖או לשבר־אֽכל׃ 11 כל֕נו בנ֥י איש־אח֖ד נ֑חנו כנ֣ים אנ֔חנו לא־הי֥ו עבד֖יך מרגלֽים׃ 12 וי֖אמר אלה֑ם ל֕א כֽי־ערו֥ת הא֖רץ באת֥ם לראֽות׃ 13 ויאמר֗ו שנ֣ים עשר֩ עבד֨יך אח֧ים׀ אנ֛חנו בנ֥י איש־אח֖ד בא֣רץ כנ֑ען והנ֨ה הקט֤ן את־אב֙ינו֙ הי֔ום והאח֖ד אינֽנו׃ 14 וי֥אמר אלה֖ם יוס֑ף ה֗וא אש֨ר דב֧רתי אלכ֛ם לאמ֖ר מרגל֥ים אתֽם׃ 15 בז֖את תבח֑נו ח֤י פרעה֙ אם־תצא֣ו מז֔ה כ֧י אם־בב֛וא אחיכ֥ם הקט֖ן הֽנה׃ 16 שלח֨ו מכ֣ם אחד֘ ויק֣ח את־אחיכם֒ ואתם֙ הא֣סר֔ו ויבֽחנו֙ דבריכ֔ם הֽאמ֖ת אתכ֑ם ואם־ל֕א ח֣י פרע֔ה כ֥י מרגל֖ים אתֽם׃ 17 ויאס֥ף את֛ם אל־משמ֖ר של֥שת ימֽים׃ 18 וי֨אמר אלה֤ם יוסף֙ בי֣ום השליש֔י ז֥את עש֖ו וֽחי֑ו את־האלה֖ים אנ֥י ירֽא׃ 19 אם־כנ֣ים את֔ם אחיכ֣ם אח֔ד יאס֖ר בב֣ית משמרכ֑ם ואתם֙ לכ֣ו הב֔יאו ש֖בר רעב֥ון בתיכֽם׃ 20 ואת־אחיכ֤ם הקטן֙ תב֣יאו אל֔י ויאמנ֥ו דבריכ֖ם ול֣א תמ֑ותו ויעשו־כֽן׃ 21 ויאמר֞ו א֣יש אל־אח֗יו אבל֘ אשמ֣ים׀ אנחנו֘ על־אחינו֒ אש֨ר רא֜ינו צר֥ת נפש֛ו בהתחֽננ֥ו אל֖ינו ול֣א שמ֑ענו על־כן֙ ב֣אה אל֔ינו הצר֖ה הזֽאת׃ 22 ויען֩ ראוב֨ן את֜ם לאמ֗ר הלוא֩ אמ֨רתי אליכ֧ם׀ לאמ֛ר אל־תחטא֥ו בי֖לד ול֣א שמעת֑ם וגם־דמ֖ו הנ֥ה נדרֽש׃ 23 והם֙ ל֣א יֽדע֔ו כ֥י שמ֖ע יוס֑ף כ֥י המל֖יץ בינתֽם׃ 24 ויס֥ב מֽעליה֖ם וי֑בך וי֤שב אלהם֙ וידב֣ר אלה֔ם ויק֤ח מֽאתם֙ את־שמע֔ון ויאס֥ר את֖ו לעיניהֽם׃ 25 ויצ֣ו יוס֗ף וימלא֣ו את־כליהם֘ בר֒ ולהש֤יב כספיהם֙ א֣יש אל־שק֔ו ולת֥ת לה֛ם צד֖ה לד֑רך וי֥עש לה֖ם כֽן׃ 26 וישא֥ו את־שבר֖ם על־חמריה֑ם וילכ֖ו משֽם׃ 27 ויפת֨ח האח֜ד את־שק֗ו לת֥ת מספ֛וא לחמר֖ו במל֑ון וירא֙ את־כספ֔ו והנה־ה֖וא בפ֥י אמתחתֽו׃ 28 וי֤אמר אל־אחיו֙ הוש֣ב כספ֔י וג֖ם הנ֣ה באמתחת֑י ויצ֣א לב֗ם ויֽחרד֞ו א֤יש אל־אחיו֙ לאמ֔ר מה־ז֛את עש֥ה אלה֖ים לֽנו׃ 29 ויב֛או אל־יעק֥ב אביה֖ם א֣רצה כנ֑ען ויג֣ידו ל֔ו א֛ת כל־הקר֥ת את֖ם לאמֽר׃ 30 ד֠בר הא֨יש אדנ֥י הא֛רץ את֖נו קש֑ות וית֣ן את֔נו כֽמרגל֖ים את־האֽרץ׃ 31 ונ֥אמר אל֖יו כנ֣ים אנ֑חנו ל֥א הי֖ינו מרגלֽים׃ 32 שנים־עש֥ר אנ֛חנו אח֖ים בנ֣י אב֑ינו האח֣ד אינ֔נו והקט֥ן הי֛ום את־אב֖ינו בא֥רץ כנֽען׃ 33 וי֣אמר אל֗ינו האיש֙ אדנ֣י הא֔רץ בז֣את אד֔ע כ֥י כנ֖ים את֑ם אחיכ֤ם הֽאחד֙ הנ֣יחו את֔י ואת־רעב֥ון בתיכ֖ם קח֥ו ולֽכו׃ 34 ו֠הביאו את־אחיכ֣ם הקטן֘ אלי֒ ואֽדע֗ה כ֣י ל֤א מרגלים֙ את֔ם כ֥י כנ֖ים את֑ם את־אחיכם֙ את֣ן לכ֔ם ואת־הא֖רץ תסחֽרו׃ 35 ויה֗י ה֚ם מריק֣ים שקיה֔ם והנה־א֥יש צרור־כספ֖ו בשק֑ו וירא֞ו את־צרר֧ות כספיה֛ם ה֥מה ואביה֖ם ויירֽאו׃ 36 וי֤אמר אלהם֙ יעק֣ב אביה֔ם את֖י שכלת֑ם יוס֤ף אינ֙נו֙ ושמע֣ון אינ֔נו ואת־בנימ֣ן תק֔חו על֖י הי֥ו כלֽנה׃ 37 וי֤אמר ראובן֙ אל־אב֣יו לאמ֔ר את־שנ֤י בני֙ תמ֔ית אם־ל֥א אביא֖נו אל֑יך תנ֤ה אתו֙ על־יד֔י ואנ֖י אשיב֥נו אלֽיך׃ 38 וי֕אמר לֽא־יר֥ד בנ֖י עמכ֑ם כֽי־אח֨יו מ֜ת וה֧וא לבד֣ו נשא֗ר וקרא֤הו אסון֙ בד֙רך֙ אש֣ר תֽלכו־ב֔ה והורדת֧ם את־שיבת֛י ביג֖ון שאֽולה׃