| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Kings 11 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
1 והמ֣לך שלמ֗ה אה֞ב נש֧ים נכרי֛ות רב֖ות ואת־בת־פרע֑ה מואבי֤ות עמניות֙ אד֣מי֔ת צדני֖ת חתיֽת׃ 2 מן־הגוי֗ם אש֣ר אֽמר־יהוה֩ אל־בנ֨י ישרא֜ל לֽא־תב֣או בה֗ם והם֙ לא־יב֣או בכ֔ם אכן֙ יט֣ו את־לבבכ֔ם אחר֖י אלהיה֑ם בה֛ם דב֥ק שלמ֖ה לאהבֽה׃ 3 ויהי־ל֣ו נש֗ים שרות֙ שב֣ע מא֔ות ופֽלגש֖ים של֣ש מא֑ות ויט֥ו נש֖יו את־לבֽו׃ 4 ויה֗י לעת֙ זקנ֣ת שלמ֔ה נשיו֙ הט֣ו את־לבב֔ו אחר֖י אלה֣ים אחר֑ים ולא־הי֨ה לבב֤ו שלם֙ עם־יהו֣ה אלה֔יו כלב֖ב דו֥יד אבֽיו׃ 5 וי֣לך שלמ֔ה אחר֣י עשת֔רת אלה֖י צדנ֑ים ואחר֣י מלכ֔ם שק֖ץ עמנֽים׃ 6 וי֧עש שלמ֛ה הר֖ע בעינ֣י יהו֑ה ול֥א מל֛א אחר֥י יהו֖ה כדו֥ד אבֽיו׃ 7 אז֩ יבנ֨ה שלמ֜ה במ֗ה לכמוש֙ שק֣ץ מוא֔ב בה֕ר אש֖ר על־פנ֣י ירושל֑ם ולמ֕לך שק֖ץ בנ֥י עמֽון׃ 8 וכ֣ן עש֔ה לכל־נש֖יו הנכרי֑ות מקטיר֥ות וֽמזבח֖ות לאלהיהֽן׃ 9 ויתאנ֥ף יהו֖ה בשלמ֑ה כֽי־נט֣ה לבב֗ו מע֤ם יהוה֙ אלה֣י ישרא֔ל הנרא֥ה אל֖יו פעמֽים׃ 10 וצו֤ה אליו֙ על־הדב֣ר הז֔ה לב֨לתי־ל֔כת אחר֖י אלה֣ים אחר֑ים ול֣א שמ֔ר א֥ת אשר־צו֖ה יהוֽה׃ 11 וי֨אמר יהו֜ה לשלמ֗ה י֚ען אש֣ר הֽיתה־ז֣את עמ֔ך ול֤א שמ֙רת֙ ברית֣י וחקת֔י אש֥ר צו֖יתי על֑יך קר֨ע אקר֤ע את־הממלכה֙ מֽעל֔יך ונתת֖יה לעבדֽך׃ 12 אך־בימ֙יך֙ ל֣א אעש֔נה למ֖ען דו֣ד אב֑יך מי֥ד בנך֖ אקרעֽנה׃ 13 ר֤ק את־כל־הממלכה֙ ל֣א אקר֔ע ש֥בט אח֖ד את֣ן לבנ֑ך למ֙ען֙ דו֣ד עבד֔י ולמ֥ען ירושל֖ם אש֥ר בחֽרתי׃ 14 וי֨קם יהו֤ה שטן֙ לשלמ֔ה א֖ת הד֣ד האדמ֑י מז֧רע המ֛לך ה֖וא באדֽום׃ 15 ויה֗י בֽהי֤ות דוד֙ את־אד֔ום בעל֗ות יואב֙ ש֣ר הצב֔א לקב֖ר את־החלל֑ים וי֥ך כל־זכ֖ר באדֽום׃ 16 כ֣י ש֧שת חדש֛ים יֽשב־ש֥ם יוא֖ב וכל־ישרא֑ל עד־הכר֥ית כל־זכ֖ר באדֽום׃ 17 ויבר֣ח אד֡ד הוא֩ ואנש֨ים אדמי֜ים מעבד֥י אב֛יו את֖ו לב֣וא מצר֑ים והד֖ד נ֥ער קטֽן׃ 18 ויק֙מו֙ ממדי֔ן ויב֖או פאר֑ן ויקחו֩ אנש֨ים עמ֜ם מפאר֗ן ויב֤או מצר֙ים֙ אל־פרע֣ה מֽלך־מצר֔ים ויתן־ל֣ו ב֗ית ול֙חם֙ א֣מר ל֔ו וא֖רץ נ֥תן לֽו׃ 19 וימצא֙ הד֥ד ח֛ן בעינ֥י פרע֖ה מא֑ד ויתן־ל֤ו אשה֙ את־אח֣ות אשת֔ו אח֖ות תחפנ֥יס הגבירֽה׃ 20 ות֨לד ל֜ו אח֣ות תחפנ֗יס א֚ת גנב֣ת בנ֔ו ותגמל֣הו תחפנ֔ס בת֖וך ב֣ית פרע֑ה ויה֤י גנבת֙ ב֣ית פרע֔ה בת֖וך בנ֥י פרעֽה׃ 21 והד֞ד שמ֣ע במצר֗ים כֽי־שכ֤ב דוד֙ עם־אבת֔יו וכי־מ֖ת יוא֣ב שֽר־הצב֑א וי֤אמר הדד֙ אל־פרע֔ה שלח֖ני ואל֥ך אל־ארצֽי׃ 22 וי֧אמר ל֣ו פרע֗ה כ֠י מה־את֤ה חסר֙ עמ֔י והנך֥ מבק֖ש לל֣כת אל־ארצ֑ך וי֣אמר׀ ל֔א כ֥י של֖ח תשלחֽני׃ 23 וי֨קם אלה֥ים לו֙ שט֔ן את־רז֖ון בן־אליד֑ע אש֣ר בר֗ח מא֛ת הדדע֥זר מֽלך־צוב֖ה אדנֽיו׃ 24 ויקב֤ץ עליו֙ אנש֔ים ויה֣י שר־גד֔וד בהר֥ג דו֖ד את֑ם וילכ֤ו דמ֙שק֙ וי֣שבו ב֔ה וֽימלכ֖ו בדמֽשק׃ 25 ויה֨י שט֤ן לישראל֙ כל־ימ֣י שלמ֔ה ואת־הרע֖ה אש֣ר הד֑ד וי֙קץ֙ בישרא֔ל וימל֖ך על־ארֽם׃ 26 וירבעם֩ בן־נב֨ט אפרת֜י מן־הצרד֗ה וש֤ם אמו֙ צרועה֙ אש֣ה אלמנ֔ה ע֖בד לשלמ֑ה וי֥רם י֖ד במֽלך׃ 27 וז֣ה הדב֔ר אשר־הר֥ים י֖ד במ֑לך שלמה֙ בנ֣ה את־המל֔וא סג֕ר את־פ֕רץ ע֖יר דו֥ד אבֽיו׃ 28 והא֥יש ירבע֖ם גב֣ור ח֑יל וי֨רא שלמ֜ה את־הנ֗ער כֽי־עש֤ה מלאכה֙ ה֔וא ויפק֣ד את֔ו לכל־ס֖בל ב֥ית יוסֽף׃ 29 וֽיהי֙ בע֣ת הה֔יא ויֽרבע֖ם יצ֣א מירושל֑ם וימצ֣א את֡ו אחיה֩ השילנ֨י הנב֜יא בד֗רך וה֤וא מתכסה֙ בשלמ֣ה חדש֔ה ושניה֥ם לבד֖ם בשדֽה׃ 30 ויתפ֣ש אחי֔ה בשלמ֥ה החדש֖ה אש֣ר על֑יו וי֨קרע֔ה שנ֥ים עש֖ר קרעֽים׃ 31 וי֙אמר֙ ליֽרבע֔ם קח־לך֖ עשר֣ה קרע֑ים כ֣י כה֩ אמ֨ר יהו֜ה אלה֣י ישרא֗ל הננ֨י קר֤ע את־הממלכה֙ מי֣ד שלמ֔ה ונתת֣י לך֔ א֖ת עשר֥ה השבטֽים׃ 32 והש֥בט האח֖ד יֽהיה־ל֑ו למ֣ען׀ עבד֣י דו֗ד ולמ֙ען֙ יר֣ושל֔ם העיר֙ אש֣ר בח֣רתי ב֔ה מכ֖ל שבט֥י ישראֽל׃ 33 י֣ען׀ אש֣ר עזב֗וני ויֽשתחוו֘ לעשתרת֘ אלה֣י צֽדנין֒ לכמוש֙ אלה֣י מוא֔ב ולמלכ֖ם אלה֣י בנֽי־עמ֑ון ולֽא־הלכ֣ו בדרכ֗י לעש֨ות היש֧ר בעינ֛י וחקת֥י ומשפט֖י כדו֥ד אבֽיו׃ 34 ולֽא־אק֥ח את־כל־הממלכ֖ה מיד֑ו כ֣י׀ נש֣יא אשת֗נו כ֚ל ימ֣י חי֔יו למ֨ען דו֤ד עבדי֙ אש֣ר בח֣רתי את֔ו אש֥ר שמ֖ר מצות֥י וחקתֽי׃ 35 ולקחת֥י המלוכ֖ה מי֣ד בנ֑ו ונתת֣יה לך֔ א֖ת עש֥רת השבטֽים׃ 36 ולבנ֖ו את֣ן שֽבט־אח֑ד למ֣ען היֽות־נ֣יר לדֽויד־ע֠בדי כֽל־הימ֤ים׀ לפני֙ ביר֣ושל֔ם העיר֙ אש֣ר בח֣רתי ל֔י לש֥ום שמ֖י שֽם׃ 37 ואתך֣ אק֔ח ומ֣לכת֔ בכ֥ל אשר־תאו֖ה נפש֑ך והי֥ית מ֖לך על־ישראֽל׃ 38 והי֗ה אם־תשמע֘ את־כל־אש֣ר אצוך֒ והלכת֣ בדרכ֗י ועש֨ית היש֤ר בעיני֙ לשמ֤ור חקותי֙ ומצות֔י כאש֥ר עש֖ה דו֣ד עבד֑י והי֣יתי עמ֗ך ובנ֨יתי לך֤ בֽית־נאמן֙ כאש֣ר בנ֣יתי לדו֔ד ונתת֥י לך֖ את־ישראֽל׃ 39 וֽאענ֛ה את־ז֥רע דו֖ד למ֣ען ז֑את א֖ך ל֥א כל־הימֽים׃ 40 ויבק֥ש שלמ֖ה להמ֣ית את־ירבע֑ם וי֣קם ירבע֗ם ויבר֤ח מצר֙ים֙ אל־שיש֣ק מֽלך־מצר֔ים ויה֥י במצר֖ים עד־מ֥ות שלמֽה׃ 41 וי֨תר דבר֧י שלמ֛ה וכל־אש֥ר עש֖ה וחכמת֑ו הלֽוא־ה֣ם כתב֔ים על־ס֖פר דבר֥י שלמֽה׃ 42 והימ֗ים אשר֩ מל֨ך שלמ֤ה בירושל֙ם֙ על־כל־ישרא֔ל ארבע֖ים שנֽה׃ 43 וישכ֤ב שלמה֙ עם־אבת֔יו וי֨קב֔ר בע֖יר דו֣ד אב֑יו וימל֛ך רחבע֥ם בנ֖ו תחתֽיו׃