| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Kings 12 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
1 וי֥לך רחבע֖ם שכ֑ם כ֥י שכ֛ם ב֥א כל־ישרא֖ל להמל֥יך אתֽו׃ 2 ויה֞י כשמ֣ע׀ ירבע֣ם בן־נב֗ט והוא֙ עוד֣נו במצר֔ים אש֣ר בר֔ח מפנ֖י המ֣לך שלמ֑ה וי֥שב ירבע֖ם במצרֽים׃ 3 וֽישלחו֙ ויקראו־ל֔ו ויב֥א ירבע֖ם וכל־קה֣ל ישרא֑ל וֽידבר֔ו אל־רחבע֖ם לאמֽר׃ 4 אב֖יך הקש֣ה את־על֑נו ואת֡ה עת֣ה הקל֩ מעבד֨ת אב֜יך הקש֗ה ומעל֧ו הכב֛ד אשר־נת֥ן על֖ינו ונעבדֽך׃ 5 וי֣אמר אליה֗ם לכ֥ו ע֛ד שלש֥ה ימ֖ים וש֣ובו אל֑י וילכ֖ו העֽם׃ 6 ויוע֞ץ המ֣לך רחבע֗ם את־הזקנים֙ אשר־הי֣ו עמד֗ים את־פני֙ שלמ֣ה אב֔יו בֽהית֥ו ח֖י לאמ֑ר א֚יך את֣ם נֽועצ֔ים להש֥יב את־הֽעם־הז֖ה דבֽר׃ 7 וידברו֙ אל֜יו לאמ֗ר אם־ה֠יום תֽהיה־ע֜בד לע֤ם הזה֙ וֽעבדת֔ם וענית֕ם ודברת֥ אליה֖ם דבר֣ים טוב֑ים והי֥ו לך֛ עבד֖ים כל־הימֽים׃ 8 וֽיעז֛ב את־עצ֥ת הזקנ֖ים אש֣ר יעצ֑הו ויוע֗ץ את־הילדים֙ אש֣ר גדל֣ו את֔ו אש֥ר העמד֖ים לפנֽיו׃ 9 וי֣אמר אליה֗ם מ֚ה את֣ם נֽועצ֔ים ונש֥יב דב֖ר את־הע֣ם הז֑ה אש֨ר דבר֤ו אלי֙ לאמ֔ר הקל֙ מן־הע֔ל אשר־נת֥ן אב֖יך עלֽינו׃ 10 וידבר֣ו אל֗יו הילדים֙ אש֨ר גדל֣ו אתו֘ לאמר֒ כֽה־תאמ֣ר לע֣ם הז֡ה אשר֩ דבר֨ו אל֜יך לאמ֗ר אב֙יך֙ הכב֣יד את־על֔נו ואת֖ה הק֣ל מעל֑ינו כ֚ה תדב֣ר אליה֔ם קֽטנ֥י עב֖ה ממתנ֥י אבֽי׃ 11 ועת֗ה אבי֙ העמ֤יס עליכם֙ ע֣ל כב֔ד ואנ֖י אוס֣יף עֽל־עלכ֑ם אב֗י יס֤ר אתכם֙ בשוט֔ים ואנ֕י איס֥ר אתכ֖ם בעקרבֽים׃ 12 ויב֨וא ירבע֧ם וכל־הע֛ם אל־רחבע֖ם בי֣ום השליש֑י כאש֨ר דב֤ר המ֙לך֙ לאמ֔ר ש֥ובו אל֖י בי֥ום השלישֽי׃ 13 וי֧ען המ֛לך את־הע֖ם קש֑ה וֽיעז֛ב את־עצ֥ת הזקנ֖ים אש֥ר יעצֽהו׃ 14 וידב֣ר אליה֗ם כעצ֤ת הילדים֙ לאמ֔ר אבי֙ הכב֣יד אֽת־עלכ֔ם ואנ֖י אס֣יף עֽל־עלכ֑ם אב֗י יס֤ר אתכם֙ בשוט֔ים ואנ֕י איס֥ר אתכ֖ם בעקרבֽים׃ 15 ולֽא־שמ֥ע המ֖לך אל־הע֑ם כֽי־הית֤ה סבה֙ מע֣ם יהו֔ה למ֜ען הק֣ים את־דבר֗ו אש֨ר דב֤ר יהוה֙ ביד֙ אחי֣ה השילנ֔י אל־ירבע֖ם בן־נבֽט׃ 16 וי֣רא כל־ישרא֗ל כ֠י לֽא־שמ֣ע המלך֘ אליהם֒ ויש֣בו הע֣ם את־המ֣לך דב֣ר׀ לאמ֡ר מה־לנו֩ ח֨לק בדו֜ד ולֽא־נחל֣ה בבן־יש֗י לאהל֙יך֙ ישרא֔ל עת֕ה רא֥ה ביתך֖ דו֑ד וי֥לך ישרא֖ל לאהלֽיו׃ 17 ובנ֣י ישרא֔ל הישב֖ים בער֣י יהוד֑ה וימל֥ך עליה֖ם רחבעֽם׃ 18 וישל֞ח המ֣לך רחבע֗ם את־אדרם֙ אש֣ר על־המ֔ס וירגמ֨ו כל־ישרא֥ל ב֛ו א֖בן וימ֑ת והמ֣לך רחבע֗ם התאמץ֙ לעל֣ות במרכב֔ה לנ֖וס ירושלֽם׃ 19 ויפשע֤ו ישראל֙ בב֣ית דו֔ד ע֖ד הי֥ום הזֽה׃ 20 ויה֞י כשמ֤ע כל־ישראל֙ כֽי־ש֣ב ירבע֔ם וֽישלח֗ו ויקרא֤ו אתו֙ אל־ה֣עד֔ה וימל֥יכו את֖ו על־כל־ישרא֑ל ל֤א היה֙ אחר֣י בית־דו֔ד זולת֥י שֽבט־יהוד֖ה לבדֽו׃ 21 ויב֣א רחבעם֘ ירושלם֒ ויקהל֩ את־כל־ב֨ית יהוד֜ה ואת־ש֣בט בנימ֗ן מא֨ה ושמנ֥ים א֛לף בח֖ור עש֣ה מלחמ֑ה להלחם֙ עם־ב֣ית ישרא֔ל להשיב֙ את־המלוכ֔ה לרחבע֖ם בן־שלמֽה׃ 22 ויהי֙ דב֣ר הֽאלה֔ים אל־שמעי֥ה איש־האלה֖ים לאמֽר׃ 23 אמ֗ר אל־רחבע֤ם בן־שלמה֙ מ֣לך יהוד֔ה ואל־כל־ב֥ית יהוד֖ה ובנימ֑ין וי֥תר הע֖ם לאמֽר׃ 24 כ֣ה אמ֣ר יהו֡ה לֽא־תעלו֩ ולא־תל֨חמ֜ון עם־אחיכ֣ם בנֽי־ישרא֗ל ש֚ובו א֣יש לבית֔ו כ֧י מאת֛י נהי֖ה הדב֣ר הז֑ה וישמעו֙ את־דב֣ר יהו֔ה ויש֥בו לל֖כת כדב֥ר יהוֽה׃ 25 וי֨בן ירבע֧ם את־שכ֛ם בה֥ר אפר֖ים וי֣שב ב֑ה ויצ֣א מש֔ם וי֖בן את־פנואֽל׃ 26 וי֥אמר ירבע֖ם בלב֑ו עת֛ה תש֥וב הממלכ֖ה לב֥ית דוֽד׃ 27 אֽם־יעל֣ה׀ הע֣ם הז֗ה לעש֨ות זבח֤ים בבית־יהוה֙ ביר֣ושל֔ם ו֠שב ל֣ב הע֤ם הזה֙ אל־אד֣ניה֔ם אל־רחבע֖ם מ֣לך יהוד֑ה והרג֕ני וש֖בו אל־רחבע֥ם מֽלך־יהודֽה׃ 28 ויוע֣ץ המ֔לך וי֕עש שנ֖י עגל֣י זה֑ב וי֣אמר אלה֗ם רב־לכם֙ מעל֣ות ירושל֔ם הנ֤ה אלה֙יך֙ ישרא֔ל אש֥ר העל֖וך מא֥רץ מצרֽים׃ 29 וי֥שם את־האח֖ד בבֽית־א֑ל ואת־האח֖ד נת֥ן בדֽן׃ 30 ויה֛י הדב֥ר הז֖ה לחט֑את וילכ֥ו הע֛ם לפנ֥י האח֖ד עד־דֽן׃ 31 וי֖עש את־ב֣ית במ֑ות וי֤עש כֽהנים֙ מקצ֣ות הע֔ם אש֥ר לֽא־הי֖ו מבנ֥י לוֽי׃ 32 וי֣עש ירבע֣ם׀ ח֡ג בח֣דש השמינ֣י בחמשֽה־עשר֩ י֨ום׀ לח֜דש כח֣ג׀ אש֣ר ביהוד֗ה וי֙על֙ על־המזב֔ח כ֤ן עשה֙ בבֽית־א֔ל לזב֖ח לעגל֣ים אשר־עש֑ה והעמיד֙ בב֣ית א֔ל את־כהנ֥י הבמ֖ות אש֥ר עשֽה׃ 33 וי֜על עֽל־המזב֣ח׀ אשר־עש֣ה בבֽית־א֗ל בחמש֨ה עש֥ר יום֙ בח֣דש השמינ֔י בח֖דש אשר־בד֣א מלב֑ו וי֤עש חג֙ לבנ֣י ישרא֔ל וי֥על על־המזב֖ח להקטֽיר׃