| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Kings 13 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
1 והנ֣ה׀ א֣יש אלה֗ים ב֧א מיהוד֛ה בדב֥ר יהו֖ה אל־בֽית־א֑ל וירבע֛ם עמ֥ד על־המזב֖ח להקטֽיר׃ 2 ויקר֤א על־המזב֙ח֙ בדב֣ר יהו֔ה וי֙אמר֙ מזב֣ח מזב֔ח כ֖ה אמ֣ר יהו֑ה הנֽה־ב֞ן נול֤ד לבית־דוד֙ יאשי֣הו שמ֔ו וזב֣ח על֗יך את־כהנ֤י הבמות֙ המקטר֣ים על֔יך ועצמ֥ות אד֖ם ישרפ֥ו עלֽיך׃ 3 ונתן֩ בי֨ום הה֤וא מופת֙ לאמ֔ר ז֣ה המופ֔ת אש֖ר דב֣ר יהו֑ה הנ֤ה המזב֙ח֙ נקר֔ע ונשפ֖ך הד֥שן אשר־עלֽיו׃ 4 ויהי֩ כשמ֨ע המ֜לך את־דב֣ר איש־האלה֗ים אש֨ר קר֤א על־המזב֙ח֙ בבֽית־א֔ל וישל֨ח ירבע֧ם את־יד֛ו מע֥ל המזב֖ח לאמ֣ר׀ תפש֑הו ותיב֤ש ידו֙ אש֣ר של֣ח על֔יו ול֥א יכ֖ל להשיב֥ה אלֽיו׃ 5 והמזב֣ח נקר֔ע וישפ֥ך הד֖שן מן־המזב֑ח כמופ֗ת אש֥ר נת֛ן א֥יש האלה֖ים בדב֥ר יהוֽה׃ 6 וי֨ען המ֜לך וי֣אמר׀ אל־א֣יש האלה֗ים חל־נ֞א את־פנ֨י יהו֤ה אלה֙יך֙ והתפל֣ל בעד֔י ותש֥ב יד֖י אל֑י ויח֤ל איש־הֽאלהים֙ את־פנ֣י יהו֔ה ות֤שב יד־המ֙לך֙ אל֔יו ותה֖י כברֽאשנֽה׃ 7 וידב֤ר המ֙לך֙ אל־א֣יש האלה֔ים באה־את֥י הב֖יתה וֽסע֑דה ואתנ֥ה לך֖ מתֽת׃ 8 וי֤אמר איש־הֽאלהים֙ אל־המ֔לך אם־תתן־לי֙ את־חצ֣י בית֔ך ל֥א אב֖א עמ֑ך ולֽא־א֤כל ל֙חם֙ ול֣א אשתה־מ֔ים במק֖ום הזֽה׃ 9 כֽי־כ֣ן׀ צו֣ה את֗י בדב֤ר יהוה֙ לאמ֔ר לא־ת֥אכל ל֖חם ול֣א תשתה־מ֑ים ול֣א תש֔וב בד֖רך אש֥ר הלֽכת׃ 10 וי֖לך בד֣רך אח֑ר ולֽא־ש֣ב בד֔רך אש֛ר ב֥א ב֖ה אל־בֽית־אֽל׃ 11 ונב֤יא אחד֙ זק֔ן יש֖ב בבֽית־א֑ל ויב֣וא בנ֡ו ויספר־ל֣ו את־כל־המעש֣ה אשר־עשה֩ איש־האלה֨ים׀ הי֜ום בבֽית־א֗ל את־הדברים֙ אש֣ר דב֣ר אל־המ֔לך וֽיספר֖ום לאביהֽם׃ 12 וידב֤ר אלהם֙ אביה֔ם אֽי־ז֥ה הד֖רך הל֑ך וירא֣ו בנ֗יו את־הד֙רך֙ אש֤ר הלך֙ א֣יש האלה֔ים אשר־ב֖א מיהודֽה׃ 13 וי֙אמר֙ אל־בנ֔יו חבשו־ל֖י החמ֑ור ויחבשו־ל֣ו החמ֔ור וירכ֖ב עלֽיו׃ 14 וי֗לך אֽחרי֙ א֣יש האלה֔ים וי֨מצא֔הו יש֖ב ת֣חת האל֑ה וי֣אמר אל֗יו האת֧ה איש־האלה֛ים אשר־ב֥את מֽיהוד֖ה וי֥אמר אֽני׃ 15 וי֣אמר אל֔יו ל֥ך את֖י הב֑יתה ואכ֖ל לֽחם׃ 16 וי֗אמר ל֥א אוכ֛ל לש֥וב את֖ך ולב֣וא את֑ך ולֽא־א֣כל ל֗חם ולֽא־אשת֤ה אתך֙ מ֔ים במק֖ום הזֽה׃ 17 כֽי־דב֤ר אלי֙ בדב֣ר יהו֔ה לֽא־תאכ֣ל ל֔חם ולֽא־תשת֥ה ש֖ם מ֑ים לא־תש֣וב לל֔כת בד֖רך אשר־הל֥כת בֽה׃ 18 וי֣אמר ל֗ו גם־אנ֣י נביא֘ כמוך֒ ומלא֡ך דב֣ר אלי֩ בדב֨ר יהו֜ה לאמ֗ר השב֤הו אתך֙ אל־בית֔ך וי֥אכל ל֖חם וי֣שת מ֑ים כח֖ש לֽו׃ 19 וי֣שב את֗ו וי֥אכל ל֛חם בבית֖ו וי֥שת מֽים׃ 20 ויה֕י ה֥ם ישב֖ים אל־השלח֑ן וֽיהי֙ דבר־יהו֔ה אל־הנב֖יא אש֥ר השיבֽו׃ 21 ויקר֞א אל־א֣יש האלה֗ים אשר־ב֤א מֽיהודה֙ לאמ֔ר כ֖ה אמ֣ר יהו֑ה י֗ען כ֤י מר֙ית֙ פ֣י יהו֔ה ול֤א שמ֙רת֙ את־המצו֔ה אש֥ר צוך֖ יהו֥ה אלהֽיך׃ 22 ות֗שב ות֤אכל ל֙חם֙ ות֣שת מ֔ים במקום֙ אש֣ר דב֣ר אל֔יך אל־ת֥אכל ל֖חם ואל־ת֣שת מ֑ים לֽא־תב֥וא נבלתך֖ אל־ק֥בר אבתֽיך׃ 23 ויה֗י אחר֛י אכל֥ו ל֖חם ואחר֣י שתות֑ו ויחבש־ל֣ו החמ֔ור לנב֖יא אש֥ר השיבֽו׃ 24 וי֕לך וימצא֧הו ארי֛ה בד֖רך וימית֑הו ותה֤י נבלתו֙ משל֣כת בד֔רך והחמור֙ עמ֣ד אצל֔ה וה֣ארי֔ה עמ֖ד א֥צל הנבלֽה׃ 25 והנ֧ה אנש֣ים עבר֗ים וירא֤ו את־הנבלה֙ משל֣כת בד֔רך ואת־ה֣ארי֔ה עמ֖ד א֣צל הנבל֑ה ויב֙או֙ וידבר֣ו בע֔יר אש֛ר הנב֥יא הזק֖ן יש֥ב בֽה׃ 26 וישמ֣ע הנביא֘ אש֣ר השיב֣ו מן־הדרך֒ וי֙אמר֙ א֣יש האלה֣ים ה֔וא אש֥ר מר֖ה את־פ֣י יהו֑ה ויתנ֨הו יהו֜ה לארי֗ה וֽישבר֙הו֙ וימת֔הו כדב֥ר יהו֖ה אש֥ר דבר־לֽו׃ 27 וידב֤ר אל־בניו֙ לאמ֔ר חבשו־ל֖י אֽת־החמ֑ור וֽיחבֽשו׃ 28 וי֗לך וימצ֤א את־נבלתו֙ משל֣כת בד֔רך וֽחמור֙ וה֣ארי֔ה עמד֖ים א֣צל הנבל֑ה לֽא־אכ֤ל הֽאריה֙ את־הנבל֔ה ול֥א שב֖ר אֽת־החמֽור׃ 29 ויש֨א הנב֜יא את־נבל֧ת איש־האלה֛ים וינח֥הו אֽל־החמ֖ור וישיב֑הו ויב֗א אל־עיר֙ הנב֣יא הזק֔ן לספ֖ד ולקברֽו׃ 30 וינ֥ח את־נבלת֖ו בקבר֑ו ויספד֥ו על֖יו ה֥וי אחֽי׃ 31 ויהי֘ אחר֣י קבר֣ו אתו֒ וי֤אמר אל־בניו֙ לאמ֔ר במותי֙ וקברת֣ם את֔י בק֕בר אש֛ר א֥יש האלה֖ים קב֣ור ב֑ו א֚צל עצמת֔יו הנ֖יחו את־עצמתֽי׃ 32 כי֩ הי֨ה יהי֜ה הדב֗ר אש֤ר קרא֙ בדב֣ר יהו֔ה על־המזב֖ח אש֣ר בבֽית־א֑ל ועל֙ כל־בת֣י הבמ֔ות אש֖ר בער֥י שמרֽון׃ 33 אחר֙ הדב֣ר הז֔ה לֽא־ש֥ב ירבע֖ם מדרכ֣ו הרע֑ה ו֠ישב וי֜עש מקצ֤ות העם֙ כהנ֣י במ֔ות הֽחפץ֙ ימל֣א את־יד֔ו ויה֖י כהנ֥י במֽות׃ 34 ויהי֙ בדב֣ר הז֔ה לחט֖את ב֣ית ירבע֑ם ולהכחיד֙ ולהשמ֔יד מע֖ל פנ֥י האדמֽה׃