| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Kings 17 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
1 ויאמר֩ אלי֨הו התשב֜י מתשב֣י גלעד֘ אל־אחאב֒ חי־יהו֞ה אלה֤י ישראל֙ אש֣ר עמ֣דתי לפנ֔יו אם־יהי֛ה השנ֥ים הא֖לה ט֣ל ומט֑ר כ֖י אם־לפ֥י דברֽי׃ 2 ויה֥י דבר־יהו֖ה אל֥יו לאמֽר׃ 3 ל֣ך מז֔ה ופנ֥ית לך֖ ק֑דמה ונסתרת֙ בנ֣חל כר֔ית אש֖ר על־פנ֥י הירדֽן׃ 4 והי֖ה מהנ֣חל תשת֑ה ואת־הערב֣ים צו֔יתי לכלכלך֖ שֽם׃ 5 וי֥לך וי֖עש כדב֣ר יהו֑ה וי֗לך וי֙שב֙ בנ֣חל כר֔ית אש֖ר על־פנ֥י הירדֽן׃ 6 והערב֗ים מביא֨ים ל֜ו ל֤חם ובשר֙ בב֔קר ול֥חם ובש֖ר בע֑רב ומן־הנ֖חל ישתֽה׃ 7 ויה֛י מק֥ץ ימ֖ים וייב֣ש הנ֑חל כ֛י לֽא־הי֥ה ג֖שם באֽרץ׃ 8 ויה֥י דבר־יהו֖ה אל֥יו לאמֽר׃ 9 ק֣ום ל֤ך צרפ֙תה֙ אש֣ר לציד֔ון וישבת֖ ש֑ם הנ֨ה צו֥יתי ש֛ם אש֥ה אלמנ֖ה לכלכלֽך׃ 10 וי֣קם׀ וי֣לך צרפ֗תה ויבא֙ אל־פ֣תח הע֔יר והנֽה־ש֛ם אש֥ה אלמנ֖ה מקש֣שת עצ֑ים ויקר֤א אל֙יה֙ ויאמ֔ר קחי־נ֨א ל֧י מעט־מ֛ים בכל֖י ואשתֽה׃ 11 ות֖לך לק֑חת ויקר֤א אל֙יה֙ ויאמ֔ר לֽקחי־נ֥א ל֛י פת־ל֖חם בידֽך׃ 12 ות֗אמר חי־יהו֤ה אלה֙יך֙ אם־יש־ל֣י מע֔וג כ֣י אם־מל֤א כף־ק֙מח֙ בכ֔ד ומעט־ש֖מן בצפ֑חת והננ֨י מקש֜שת שנ֣ים עצ֗ים וב֙אתי֙ ועשית֙יהו֙ ל֣י ולבנ֔י ואכלנ֖הו ומֽתנו׃ 13 וי֨אמר אל֤יה אלי֙הו֙ אל־ת֣ירא֔י ב֖אי עש֣י כדבר֑ך א֣ך עשי־ל֣י מ֠שם עג֨ה קטנ֤ה בראשנה֙ והוצ֣את ל֔י ול֣ך ולבנ֔ך תעש֖י באחרנֽה׃ 14 כ֣י כה֩ אמ֨ר יהו֜ה אלה֣י ישרא֗ל כ֤ד הק֙מח֙ ל֣א תכל֔ה וצפ֥חת הש֖מן ל֣א תחס֑ר ע֠ד י֧ום תת־יהו֛ה ג֖שם על־פנ֥י האדמֽה׃ 15 ות֥לך ות֥לך ותעש֖ה ותעש֖ה כדב֣ר כדב֣ר אלי֑הו אלי֑הו ות֧אכל ות֧אכל וה֛וא הֽיא־ובית֖ה וה֛וא ימֽים׃ ובית֖ה ימֽים׃ 16 כ֤ד הק֙מח֙ ל֣א כל֔תה וצפ֥חת הש֖מן ל֣א חס֑ר כדב֣ר יהו֔ה אש֥ר דב֖ר בי֥ד אליֽהו׃ 17 ויה֗י אחר֙ הדבר֣ים הא֔לה חל֕ה בן־האש֖ה בעל֣ת הב֑ית ויה֤י חליו֙ חז֣ק מא֔ד ע֛ד אש֥ר לא־נֽותרה־ב֖ו נשמֽה׃ 18 ות֙אמר֙ אל־א֣לי֔הו מה־ל֥י ול֖ך א֣יש האלה֑ים ב֧את אל֛י להזכ֥יר את־עונ֖י ולהמ֥ית את־בנֽי׃ 19 וי֥אמר אל֖יה תנֽי־ל֣י את־בנ֑ך ויקח֣הו מחיק֗ה וֽיעל֙הו֙ אל־העלי֗ה אשר־הוא֙ יש֣ב ש֔ם וישכב֖הו על־מטתֽו׃ 20 ויקר֥א אל־יהו֖ה ויאמ֑ר יהו֣ה אלה֔י ה֠גם על־האלמנ֞ה אשר־אנ֨י מתגור֥ר עמ֛ה הרע֖ות להמ֥ית את־בנֽה׃ 21 ויתמד֤ד על־הי֙לד֙ של֣ש פעמ֔ים ויקר֥א אל־יהו֖ה ויאמ֑ר יהו֣ה אלה֔י ת֥שב נ֛א נֽפש־הי֥לד הז֖ה על־קרבֽו׃ 22 וישמ֥ע יהו֖ה בק֣ול אלי֑הו ות֧שב נֽפש־הי֛לד על־קרב֖ו ויֽחי׃ 23 ויק֨ח אלי֜הו את־הי֗לד וירד֤הו מן־העליה֙ הב֔יתה וֽיתנ֖הו לאמ֑ו וי֙אמר֙ א֣לי֔הו רא֖י ח֥י בנֽך׃ 24 ות֤אמר הֽאשה֙ אל־א֣לי֔הו עתה֙ ז֣ה יד֔עתי כ֛י א֥יש אלה֖ים א֑תה ודבר־יהו֥ה בפ֖יך אמֽת׃