| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Kings 20 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
1 ובן־הד֣ד מֽלך־אר֗ם קבץ֙ את־כל־חיל֔ו ושלש֨ים ושנ֥ים מ֛לך את֖ו וס֣וס ור֑כב וי֗על וי֙צר֙ על־ש֣מר֔ון ויל֖חם בֽה׃ 2 וישל֧ח מלאכ֛ים אל־אחא֥ב מֽלך־ישרא֖ל העֽירה׃ 3 וי֣אמר ל֗ו כ֚ה אמ֣ר בן־הד֔ד כספך֥ וֽזהבך֖ לֽי־ה֑וא ונש֧יך ובנ֛יך הטוב֖ים לי־הֽם׃ 4 וי֤ען מֽלך־ישראל֙ וי֔אמר כדברך֖ אדנ֣י המ֑לך לך֥ אנ֖י וכל־אשר־לֽי׃ 5 ויש֙בו֙ ויש֙בו֙ המלאכ֔ים המלאכ֔ים וי֣אמר֔ו וי֣אמר֔ו כֽה־כֽה־אמ֥ר אמ֥ר בן־בן־הד֖ד הד֖ד לאמ֑ר לאמ֑ר כֽי־כֽי־של֤חתי של֤חתי אל֙יך֙ אל֙יך֙ לאמ֔ר לאמ֔ר כספך֧ כספך֧ וזהבך֛ וזהבך֛ ונש֧יך ל֥י תתֽן׃ ובנ֖יך ל֥י תתֽן׃ 6 כ֣י׀ אם־כע֣ת מח֗ר אשל֤ח את־עבדי֙ אל֔יך וחפשו֙ את־ב֣יתך֔ וא֖ת בת֣י עבד֑יך והיה֙ כל־מחמ֣ד עינ֔יך יש֥ימו ביד֖ם ולקֽחו׃ 7 ויקר֤א מֽלך־ישראל֙ לכל־זקנ֣י הא֔רץ וי֙אמר֙ דעֽו־נ֣א ורא֔ו כ֥י רע֖ה ז֣ה מבק֑ש כֽי־של֨ח אל֜י לנש֤י ולבני֙ ולכספ֣י ולזהב֔י ול֥א מנ֖עתי ממֽנו׃ 8 ויאמר֥ו אל֛יו כל־הזקנ֖ים וכל־הע֑ם אל־תשמ֖ע ול֥וא תאבֽה׃ 9 וי֜אמר למלאכ֣י בן־הד֗ד אמר֞ו לֽאדנ֤י המ֙לך֙ כל֩ אשר־של֨חת אל־עבדך֤ ברֽאשנה֙ אעש֔ה והדב֣ר הז֔ה ל֥א אוכ֖ל לעש֑ות ויֽלכו֙ המלאכ֔ים וישב֖הו דבֽר׃ 10 וישל֤ח אליו֙ בן־הד֔ד וי֕אמר כֽה־יעש֥ון ל֛י אלה֖ים וכ֣ה יוס֑פו אם־ישפק֙ עפ֣ר שמר֔ון לשעל֕ים לכל־הע֖ם אש֥ר ברגלֽי׃ 11 וי֤ען מֽלך־ישראל֙ וי֣אמר דבר֔ו אל־יתהל֥ל חג֖ר כמפתֽח׃ 12 ויה֗י כשמ֙ע֙ את־הדב֣ר הז֔ה וה֥וא שת֛ה ה֥וא והמלכ֖ים בסכ֑ות וי֤אמר אל־עבדיו֙ ש֔ימו ויש֖ימו על־העֽיר׃ 13 והנ֣ה׀ נב֣יא אח֗ד נגש֘ אל־אחא֣ב מֽלך־ישראל֒ וי֗אמר כ֚ה אמ֣ר יהו֔ה הֽרא֔ית א֛ת כל־ההמ֥ון הגד֖ול הז֑ה הננ֨י נתנ֤ו ביֽדך֙ הי֔ום וידעת֖ כֽי־אנ֥י יהוֽה׃ 14 וי֤אמר אחאב֙ במ֔י וי֙אמר֙ כֽה־אמ֣ר יהו֔ה בנער֖י שר֣י המדינ֑ות וי֛אמר מֽי־יאס֥ר המלחמ֖ה וי֥אמר אֽתה׃ 15 ויפק֗ד אֽת־נערי֙ שר֣י המדינ֔ות ויהי֕ו מאת֖ים שנ֣ים ושלש֑ים ואחריה֗ם פק֧ד את־כל־הע֛ם כל־בנ֥י ישרא֖ל שבע֥ת אלפֽים׃ 16 ויצא֖ו בֽצהר֑ים ובן־הדד֩ שת֨ה שכ֜ור בסכ֗ות ה֧וא והמלכ֛ים שלשֽים־ושנ֥ים מ֖לך עז֥ר אתֽו׃ 17 ויצא֗ו נער֛י שר֥י המדינ֖ות ברֽאשנ֑ה וישל֣ח בן־הד֗ד ויג֤ידו לו֙ לאמ֔ר אנש֕ים יצא֖ו משמרֽון׃ 18 וי֛אמר אם־לשל֥ום יצ֖או תפש֣ום חי֑ים וא֧ם למלחמ֛ה יצ֖או חי֥ים תפשֽום׃ 19 וא֙לה֙ יצא֣ו מן־הע֔יר נער֖י שר֣י המדינ֑ות והח֖יל אש֥ר אחריהֽם׃ 20 ויכו֙ א֣יש איש֔ו וינ֣סו אר֔ם וֽירדפ֖ם ישרא֑ל וימל֗ט בן־הדד֙ מ֣לך אר֔ם על־ס֖וס ופרשֽים׃ 21 ויצא֙ מ֣לך ישרא֔ל וי֥ך את־הס֖וס ואת־הר֑כב והכ֥ה באר֖ם מכ֥ה גדולֽה׃ 22 ויג֤ש הנביא֙ אל־מ֣לך ישרא֔ל וי֤אמר לו֙ ל֣ך התחז֔ק וד֥ע ורא֖ה א֣ת אשֽר־תעש֑ה כ֚י לתשוב֣ת השנ֔ה מ֥לך אר֖ם על֥ה עלֽיך׃ 23 ועבד֨י מֽלך־אר֜ם אמר֣ו אל֗יו אלה֤י הרים֙ אל֣היה֔ם על־כ֖ן חזק֣ו ממ֑נו ואול֗ם נלח֤ם אתם֙ במיש֔ור אם־ל֥א נחז֖ק מהֽם׃ 24 ואת־הדב֥ר הז֖ה עש֑ה הס֤ר המלכים֙ א֣יש ממקמ֔ו וש֥ים פח֖ות תחתיהֽם׃ 25 ואת֣ה ואת֣ה תֽמנה־תֽמנה־לך֣׀ לך֣׀ ח֡יל ח֡יל כחיל֩ כחיל֩ הנפ֨ל הנפ֨ל מאות֜ך מאות֜ך וס֣וס ור֣כב כס֣וס׀ כר֗כב ור֣כב ונֽלחמ֤ה אותם֙ כר֗כב ונֽלחמ֤ה במיש֔ור אותם֙ אם־ל֥א במיש֔ור נחז֖ק אם־מה֑ם ל֥א נחז֖ק וישמ֥ע לקל֖ם מה֑ם וישמ֥ע וי֥עש לקל֖ם כֽן׃ וי֥עש כֽן׃ 26 וֽיהי֙ לתשוב֣ת השנ֔ה ויפק֥ד בן־הד֖ד את־אר֑ם וי֣על אפ֔קה למלחמ֖ה עם־ישראֽל׃ 27 ובנ֣י ישרא֗ל התפקדו֙ וכלכל֔ו וילכ֖ו לקראת֑ם ויחנ֨ו בנֽי־ישרא֜ל נגד֗ם כשני֙ חשפ֣י עז֔ים ואר֖ם מלא֥ו את־האֽרץ׃ 28 ויג֞ש א֣יש האלה֗ים ויאמר֘ אל־מ֣לך ישראל֒ וי֜אמר כֽה־אמ֣ר יהו֗ה י֠ען אש֨ר אמר֤ו ארם֙ אלה֤י הרים֙ יהו֔ה ולֽא־אלה֥י עמק֖ים ה֑וא ו֠נתתי את־כל־ההמ֨ון הג֤דול הזה֙ ביד֔ך וֽידעת֖ם כֽי־אנ֥י יהוֽה׃ 29 וֽיחנ֧ו א֦לה נ֥כח א֖לה שבע֣ת ימ֑ים ויה֣י׀ בי֣ום השביע֗י ותקרב֙ המלחמ֔ה ויכ֨ו בנֽי־ישרא֧ל את־אר֛ם מאה־א֥לף רגל֖י בי֥ום אחֽד׃ 30 וינ֨סו הנותר֥ים׀ אפקה֘ אל־העיר֒ ותפל֙ החומ֔ה על־עשר֨ים ושבע֥ה א֛לף א֖יש הנותר֑ים ובן־הד֣ד נ֔ס ויב֥א אל־הע֖יר ח֥דר בחֽדר׃ 31 ויאמר֣ו אליו֘ עבדיו֒ הנֽה־נ֣א שמ֔ענו כ֗י מלכי֙ ב֣ית ישרא֔ל כֽי־מלכ֥י ח֖סד ה֑ם נש֣ימה נא֩ שק֨ים במתנ֜ינו וחבל֣ים בראש֗נו ונצא֙ אל־מ֣לך ישרא֔ל אול֖י יחי֥ה את־נפשֽך׃ 32 ויחגרו֩ שק֨ים במתניה֜ם וחבל֣ים בראשיה֗ם ויב֙או֙ אל־מ֣לך ישרא֔ל וי֣אמר֔ו עבדך֧ בן־הד֛ד אמ֖ר תחֽי־נ֣א נפש֑י וי֛אמר העוד֥נו ח֖י אח֥י הֽוא׃ 33 והאנשים֩ ינחש֨ו וֽימהר֜ו ויחלט֣ו הממ֗נו ויֽאמרו֙ אח֣יך בן־הד֔ד וי֖אמר ב֣או קח֑הו ויצ֤א אליו֙ בן־הד֔ד וֽיעל֖הו על־המרכבֽה׃ 34 וי֣אמר אל֡יו הער֣ים אשר־לֽקח־אבי֩ מא֨ת אב֜יך אש֗יב ו֠חוצות תש֨ים לך֤ בדמ֙שק֙ כאשר־ש֤ם אבי֙ בש֣מר֔ון ואנ֖י בבר֣ית אשלח֑ך ויכרת־ל֥ו בר֖ית וֽישלחֽהו׃ 35 וא֨יש אח֜ד מבנ֣י הנביא֗ים אמ֧ר אל־רע֛הו בדב֥ר יהו֖ה הכ֣יני נ֑א וימא֥ן הא֖יש להכתֽו׃ 36 וי֣אמר ל֗ו י֚ען אש֤ר לֽא־שמ֙עת֙ בק֣ול יהו֔ה הנך֤ הולך֙ מֽאת֔י והכך֖ הארי֑ה וי֙לך֙ מֽאצל֔ו וימצא֥הו הארי֖ה ויכֽהו׃ 37 וימצא֙ א֣יש אח֔ר וי֖אמר הכ֣יני נ֑א ויכ֥הו הא֖יש הכ֥ה ופצֽע׃ 38 וי֙לך֙ הנב֔יא ויעמ֥ד למ֖לך על־הד֑רך ויתחפ֥ש באפ֖ר על־עינֽיו׃ 39 ויה֤י המ֙לך֙ עב֔ר וה֖וא צע֣ק אל־המ֑לך וי֜אמר עבדך֣׀ יצ֣א בקֽרב־המלחמ֗ה והנֽה־א֨יש ס֜ר ויב֧א אל֣י א֗יש וי֙אמר֙ שמר֙ את־הא֣יש הז֔ה אם־הפקד֙ יפק֔ד והית֤ה נפשך֙ ת֣חת נפש֔ו א֥ו ככר־כ֖סף תשקֽול׃ 40 ויה֣י עבדך֗ עש֥ה ה֛נה וה֖נה וה֣וא אינ֑נו וי֨אמר אל֧יו מֽלך־ישרא֛ל כ֥ן משפט֖ך את֥ה חרֽצת׃ 41 וימה֕ר וי֙סר֙ את־ה֣אפ֔ר מעל֖י עינ֑יו ויכ֤ר אתו֙ מ֣לך ישרא֔ל כ֥י מֽהנבא֖ים הֽוא׃ 42 וי֣אמר אל֗יו כ֚ה אמ֣ר יהו֔ה י֛ען של֥חת את־איש־חרמ֖י מי֑ד והית֤ה נפשך֙ ת֣חת נפש֔ו ועמך֖ ת֥חת עמֽו׃ 43 וי֧לך מֽלך־ישרא֛ל על־בית֖ו ס֣ר וזע֑ף ויב֖א שמרֽונה׃