| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Kings 21 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
1 ויה֗י אחר֙ הדבר֣ים הא֔לה כ֧רם הי֛ה לנב֥ות היזרעאל֖י אש֣ר ביזרע֑אל א֚צל היכ֣ל אחא֔ב מ֖לך שמרֽון׃ 2 וידב֣ר אחא֣ב אל־נב֣ות׀ לאמר֩׀ תנה־ל֨י אֽת־כרמך֜ וֽיהי־ל֣י לגן־יר֗ק כ֣י ה֤וא קרוב֙ א֣צל בית֔י ואתנ֤ה לך֙ תחת֔יו כ֖רם ט֣וב ממ֑נו א֚ם ט֣וב בעינ֔יך אתנה־לך֥ כ֖סף מח֥יר זֽה׃ 3 וי֥אמר נב֖ות אל־אחא֑ב חל֤ילה לי֙ מֽיהו֔ה מתת֛י את־נחל֥ת אבת֖י לֽך׃ 4 ויבא֩ אחא֨ב אל־בית֜ו ס֣ר וזע֗ף על־הדבר֙ אשר־דב֣ר אל֗יו נבות֙ היזרעאל֔י וי֕אמר לֽא־את֥ן לך֖ את־נחל֣ת אבות֑י וישכב֙ על־מטת֔ו ויס֥ב את־פנ֖יו ולֽא־א֥כל לֽחם׃ 5 ותב֥א אל֖יו איז֣בל אשת֑ו ותדב֣ר אל֗יו מה־זה֙ רוחך֣ סר֔ה ואינך֖ אכ֥ל לֽחם׃ 6 וידב֣ר אל֗יה כֽי־א֠דבר אל־נב֨ות היזרעאל֜י וא֣מר ל֗ו תנה־ל֤י אֽת־כרמך֙ בכ֔סף א֚ו אם־חפ֣ץ את֔ה אתנה־לך֥ כ֖רם תחת֑יו וי֕אמר לֽא־את֥ן לך֖ את־כרמֽי׃ 7 ות֤אמר אליו֙ איז֣בל אשת֔ו את֕ה עת֛ה תעש֥ה מלוכ֖ה על־ישרא֑ל ק֤ום אכל־ל֙חם֙ ויט֣ב לב֔ך אני֙ את֣ן לך֔ את־כ֖רם נב֥ות היזרעאלֽי׃ 8 ותכת֤ב ספרים֙ בש֣ם אחא֔ב ותחת֖ם בחתמ֑ו ותשל֣ח ספר֗ים אל־הזקנ֤ים ואל־הֽחרים֙ אש֣ר בעיר֔ו הישב֖ים את־נבֽות׃ 9 ותכת֥ב בספר֖ים לאמ֑ר קֽראו־צ֔ום והוש֥יבו את־נב֖ות בר֥אש העֽם׃ 10 ו֠הושיבו שנ֨ים אנש֥ים בנֽי־בליעל֘ נגדו֒ ויעד֣הו לאמ֔ר בר֥כת אלה֖ים ומ֑לך והוציא֥הו וסקל֖הו וימֽת׃ 11 ויעשו֩ אנש֨י עיר֜ו הזקנ֣ים והחר֗ים אש֤ר היֽשבים֙ בעיר֔ו כאש֛ר שלח֥ה אליה֖ם איז֑בל כאש֤ר כתוב֙ בספר֔ים אש֥ר שלח֖ה אליהֽם׃ 12 קרא֖ו צ֑ום והש֥יבו את־נב֖ות בר֥אש העֽם׃ 13 ו֠יבאו שנ֨י האנש֥ים בנֽי־בליעל֘ וישב֣ו נגדו֒ ויעדהו֩ אנש֨י הבלי֜על את־נב֗ות נ֤גד העם֙ לאמ֔ר בר֥ך נב֛ות אלה֖ים ומ֑לך ויצא֙הו֙ מח֣וץ לע֔יר ויסקל֥הו באבנ֖ים וימֽת׃ 14 וֽישלח֖ו אל־איז֣בל לאמ֑ר סק֥ל נב֖ות וימֽת׃ 15 וֽיהי֙ כשמ֣ע איז֔בל כֽי־סק֥ל נב֖ות וימ֑ת ות֨אמר איז֜בל אל־אחא֗ב ק֣ום ר֞ש את־כ֣רם׀ נב֣ות היזרעאל֗י אש֤ר מאן֙ לתת־לך֣ בכ֔סף כ֣י א֥ין נב֛ות ח֖י כי־מֽת׃ 16 ויה֛י כשמ֥ע אחא֖ב כ֣י מ֣ת נב֑ות וי֣קם אחא֗ב לר֛דת אל־כ֛רם נב֥ות היזרעאל֖י לרשתֽו׃ 17 ויהי֙ דבר־יהו֔ה אל־אלי֥הו התשב֖י לאמֽר׃ 18 ק֣ום ר֗ד לקר֛את אחא֥ב מֽלך־ישרא֖ל אש֣ר בשמר֑ון הנה֙ בכ֣רם נב֔ות אשר־י֥רד ש֖ם לרשתֽו׃ 19 ודברת֨ אל֜יו לאמ֗ר כ֚ה אמ֣ר יהו֔ה הרצ֖חת וגם־יר֑שת ודברת֨ אל֜יו לאמ֗ר כ֚ה אמ֣ר יהו֔ה במק֗ום אש֨ר לקק֤ו הכלבים֙ את־ד֣ם נב֔ות יל֧קו הכלב֛ים את־דמך֖ גם־אֽתה׃ 20 וי֤אמר אחאב֙ אל־א֣לי֔הו הֽמצאת֖ני איב֑י וי֣אמר מצ֔אתי י֚ען התמכרך֔ לעש֥ות הר֖ע בעינ֥י יהוֽה׃ 21 הננ֨י מב֤יא אל֙יך֙ רע֔ה ובערת֖י אחר֑יך והכרת֤י לאחאב֙ משת֣ין בק֔יר ועצ֥ור ועז֖וב בישראֽל׃ 22 ונתת֣י את־ביתך֗ כבית֙ ירבע֣ם בן־נב֔ט וכב֖ית בעש֣א בן־אחי֑ה אל־הכ֙עס֙ אש֣ר הכע֔סת וֽתחט֖א את־ישראֽל׃ 23 וג֨ם־לאיז֔בל דב֥ר יהו֖ה לאמ֑ר הכלב֛ים יאכל֥ו את־איז֖בל בח֥ל יזרעֽאל׃ 24 המ֤ת לאחאב֙ בע֔יר יאכל֖ו הכלב֑ים והמת֙ בשד֔ה יאכל֖ו ע֥וף השמֽים׃ 25 ר֚ק לֽא־הי֣ה כאחא֔ב אש֣ר התמכ֔ר לעש֥ות הר֖ע בעינ֣י יהו֑ה אשר־הס֥תה את֖ו איז֥בל אשתֽו׃ 26 ויתע֣ב מא֔ד לל֖כת אחר֣י הגלל֑ים ככל֙ אש֣ר עש֣ו האמר֔י אשר֙ הור֣יש יהו֔ה מפנ֖י בנ֥י ישראֽל׃ 27 ויהי֩ כשמ֨ע אחא֜ב את־הדבר֤ים הא֙לה֙ ויקר֣ע בגד֔יו ויֽשם־ש֥ק על־בשר֖ו ויצ֑ום וישכ֣ב בש֔ק ויהל֖ך אֽט׃ 28 וֽיהי֙ דבר־יהו֔ה אל־אלי֥הו התשב֖י לאמֽר׃ 29 הֽרא֔ית הֽרא֔ית כֽי־כֽי־נכנ֥ע נכנ֥ע אחא֖ב אחא֖ב מלפנ֑י מלפנ֑י י֜ען י֜ען כֽי־כֽי־נכנ֣ע נכנ֣ע מפנ֗י מפנ֗י לֽא־אב֤יא הֽרעה֙ אב֤יא בימ֔יו הֽרעה֙ בימ֣י בימ֔יו בנ֔ו בימ֣י בנ֔ו אב֥יא הרע֖ה אב֥יא הרע֖ה על־ביתֽו׃ על־ביתֽו׃