| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Kings 5 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
1 ושלמ֗ה הי֤ה מושל֙ בכל־הממלכ֔ות מן־הנהר֙ א֣רץ פלשת֔ים וע֖ד גב֣ול מצר֑ים מגש֥ים מנח֛ה ועבד֥ים את־שלמ֖ה כל־ימ֥י חיֽיו׃ 2 ויה֥י לֽחם־שלמ֖ה לי֣ום אח֑ד שלש֥ים כר֙ ס֔לת ושש֥ים כ֖ר קֽמח׃ 3 עשר֨ה בק֜ר ברא֗ים ועשר֥ים בק֛ר רע֖י ומ֣אה צ֑אן ל֠בד מֽאי֤ל וצבי֙ ויחמ֔ור וברבר֖ים אבוסֽים׃ 4 כי־ה֞וא רד֣ה׀ בכל־ע֣בר הנה֗ר מתפסח֙ ועד־עז֔ה בכל־מלכ֖י ע֣בר הנה֑ר ושל֗ום ה֥יה ל֛ו מכל־עבר֖יו מסבֽיב׃ 5 וישב֩ יהוד֨ה וישרא֜ל לב֗טח א֣יש ת֤חת גפנו֙ ות֣חת תאֽנת֔ו מד֖ן ועד־בא֣ר ש֑בע כ֖ל ימ֥י שלמֽה׃ 6 ויה֣י לשלמ֗ה ארבע֥ים א֛לף ארו֥ת סוס֖ים למרכב֑ו ושנים־עש֥ר א֖לף פרשֽים׃ 7 וכלכלו֩ הנצב֨ים הא֜לה את־המ֣לך שלמ֗ה וא֧ת כל־הקר֛ב אל־שלח֥ן המֽלך־שלמ֖ה א֣יש חדש֑ו ל֥א יעדר֖ו דבֽר׃ 8 והשער֣ים והת֔בן לסוס֖ים ולר֑כש יב֗או אל־המקום֙ אש֣ר יֽהיה־ש֔ם א֖יש כמשפטֽו׃ 9 ויתן֩ אלה֨ים חכמ֧ה לשלמ֛ה ותבונ֖ה הרב֣ה מא֑ד ור֣חב ל֔ב כח֕ול אש֖ר על־שפ֥ת היֽם׃ 10 ות֙רב֙ חכמ֣ת שלמ֔ה מֽחכמ֖ת כל־בני־ק֑דם ומכ֖ל חכמ֥ת מצרֽים׃ 11 ויחכם֘ מכל־הֽאדם֒ מאית֣ן האזרח֗י והימ֧ן וכלכ֛ל ודרד֖ע בנ֣י מח֑ול ויהֽי־שמ֥ו בכֽל־הגוי֖ם סבֽיב׃ 12 וידב֕ר של֥שת אלפ֖ים מש֑ל ויה֥י שיר֖ו חמש֥ה ואֽלף׃ 13 וידבר֘ על־הֽעצים֒ מן־הא֙רז֙ אש֣ר בלבנ֔ון ועד֙ האז֔וב אש֥ר יצ֖א בק֑יר וידבר֙ על־הבהמ֣ה ועל־הע֔וף ועל־הר֖מש ועל־הדגֽים׃ 14 ויב֙או֙ מכל־ה֣עמ֔ים לשמ֕ע א֖ת חכמ֣ת שלמ֑ה מאת֙ כל־מלכ֣י הא֔רץ אש֥ר שמע֖ו את־חכמתֽו׃ 15 ו֠ישלח חיר֨ם מֽלך־צ֤ור את־עבדיו֙ אל־שלמ֔ה כ֣י שמ֔ע כ֥י את֛ו משח֥ו למ֖לך ת֣חת אב֑יהו כ֣י אה֗ב הי֥ה חיר֛ם לדו֖ד כל־הימֽים׃ 16 וישל֣ח שלמ֔ה אל־חיר֖ם לאמֽר׃ 17 את֨ה יד֜עת את־דו֣ד אב֗י כ֣י ל֤א יכל֙ לבנ֣ות ב֗ית לשם֙ יהו֣ה אלה֔יו מפנ֥י המלחמ֖ה אש֣ר סבב֑הו ע֤ד תת־יהוה֙ את֔ם ת֖חת כפ֥ות רגלֽי׃ 18 ועת֕ה הנ֨יח יהו֧ה אלה֛י ל֖י מסב֑יב א֣ין שט֔ן וא֖ין פ֥גע רֽע׃ 19 והננ֣י אמ֔ר לבנ֣ות ב֔ית לש֖ם יהו֣ה אלה֑י כאש֣ר׀ דב֣ר יהו֗ה אל־דו֤ד אבי֙ לאמ֔ר בנך֗ אש֨ר את֤ן תחת֙יך֙ על־כסא֔ך הֽוא־יבנ֥ה הב֖ית לשמֽי׃ 20 ועת֡ה צוה֩ ויכרתו־ל֨י ארז֜ים מן־הלבנ֗ון וֽעבדי֙ יהי֣ו עם־עבד֔יך ושכ֤ר עבד֙יך֙ את֣ן לך֔ ככ֖ל אש֣ר תאמ֑ר כ֣י׀ את֣ה יד֗עת כ֣י א֥ין ב֛נו א֛יש יד֥ע לכרת־עצ֖ים כצדנֽים׃ 21 ויה֞י כשמ֧ע חיר֛ם את־דבר֥י שלמ֖ה וישמ֣ח מא֑ד וי֗אמר בר֤וך יהוה֙ הי֔ום אש֨ר נת֤ן לדוד֙ ב֣ן חכ֔ם על־הע֥ם הר֖ב הזֽה׃ 22 וישל֤ח חירם֙ אל־שלמ֣ה לאמ֔ר שמ֕עתי א֥ת אשר־של֖חת אל֑י אנ֤י אֽעשה֙ את־כל־חפצך֔ בעצ֥י ארז֖ים ובעצ֥י ברושֽים׃ 23 ע֠בדי יר֨דו מן־הלבנ֜ון י֗מה ו֠אני אשימ֨ם דבר֤ות בים֙ עֽד־המק֞ום אשר־תשל֥ח אל֛י ונפצת֥ים ש֖ם ואת֣ה תש֑א ואתה֙ תעש֣ה את־חפצ֔י לת֖ת ל֥חם ביתֽי׃ 24 ויה֨י חיר֜ום נת֣ן לשלמ֗ה עצ֧י ארז֛ים ועצ֥י ברוש֖ים כל־חפצֽו׃ 25 ושלמה֩ נת֨ן לחיר֜ם עשרים֩ א֨לף כ֤ר חטים֙ מכ֣לת לבית֔ו ועשר֥ים כ֖ר ש֣מן כת֑ית כֽה־ית֧ן שלמ֛ה לחיר֖ם שנ֥ה בשנֽה׃ 26 ויהו֗ה נת֤ן חכמה֙ לשלמ֔ה כאש֖ר דבר־ל֑ו ויה֣י של֗ם ב֤ין חירם֙ וב֣ין שלמ֔ה ויכרת֥ו בר֖ית שניהֽם׃ 27 וי֨על המ֧לך שלמ֛ה מ֖ס מכל־ישרא֑ל ויה֣י המ֔ס שלש֥ים א֖לף אֽיש׃ 28 וישלח֣ם לבנ֗ונה עש֨רת אלפ֤ים בח֙דש֙ חליפ֔ות ח֚דש יהי֣ו בלבנ֔ון שנ֥ים חדש֖ים בבית֑ו ואדניר֖ם על־המֽס׃ 29 ויה֧י לשלמ֛ה שבע֥ים א֖לף נש֣א סב֑ל ושמנ֥ים א֖לף חצ֥ב בהֽר׃ 30 ל֠בד משר֨י הנצב֤ים לשלמה֙ אש֣ר על־המלאכ֔ה של֥שת אלפ֖ים ושל֣ש מא֑ות הרד֣ים בע֔ם העש֖ים במלאכֽה׃ 31 ויצ֣ו המ֡לך ויסעו֩ אבנ֨ים גדל֜ות אבנ֧ים יקר֛ות ליס֥ד הב֖ית אבנ֥י גזֽית׃ 32 וֽיפסל֞ו בנ֧י שלמ֛ה ובנ֥י חיר֖ום והגבל֑ים ויכ֛ינו העצ֥ים והאבנ֖ים לבנ֥ות הבֽית׃