| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Kings 8 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים א |
1 א֣ז יקה֣ל שלמ֣ה את־זקנ֣י ישרא֡ל את־כל־ראש֣י המטות֩ נשיא֨י האב֜ות לבנ֧י ישרא֛ל אל־המ֥לך שלמ֖ה ירושל֑ם לֽהעל֞ות את־אר֧ון ברית־יהו֛ה מע֥יר דו֖ד ה֥יא ציֽון׃ 2 ויק֨הל֜ו אל־המ֤לך שלמה֙ כל־א֣יש ישרא֔ל בי֥רח האֽתנ֖ים בח֑ג ה֖וא הח֥דש השביעֽי׃ 3 ויב֕או כ֖ל זקנ֣י ישרא֑ל וישא֥ו הכהנ֖ים את־הארֽון׃ 4 וֽיעל֞ו את־אר֤ון יהוה֙ ואת־א֣הל מוע֔ד ואֽת־כל־כל֥י הק֖דש אש֣ר בא֑הל ויעל֣ו את֔ם הכהנ֖ים והלויֽם׃ 5 והמ֣לך שלמ֗ה וכל־עד֤ת ישראל֙ הנועד֣ים על֔יו את֖ו לפנ֣י הֽאר֑ון מזבחים֙ צ֣אן ובק֔ר אש֧ר לֽא־יספר֛ו ול֥א ימנ֖ו מרֽב׃ 6 ויב֣או ה֠כהנים את־אר֨ון ברית־יהו֧ה אל־מקומ֛ו אל־דב֥יר הב֖ית אל־ק֣דש הקדש֑ים אל־ת֖חת כנפ֥י הכרובֽים׃ 7 כ֤י הכרובים֙ פרש֣ים כנפ֔ים אל־מק֖ום הֽאר֑ון ויס֧כו הכרב֛ים על־האר֥ון ועל־בד֖יו מלמֽעלה׃ 8 וֽיארכו֘ הבדים֒ ויראו֩ ראש֨י הבד֤ים מן־הק֙דש֙ על־פנ֣י הדב֔יר ול֥א ירא֖ו הח֑וצה וי֣היו ש֔ם ע֖ד הי֥ום הזֽה׃ 9 א֚ין בֽאר֔ון ר֗ק שני֙ לח֣ות האבנ֔ים אש֨ר הנ֥ח ש֛ם מש֖ה בחר֑ב אש֨ר כר֤ת יהוה֙ עם־בנ֣י ישרא֔ל בצאת֖ם מא֥רץ מצרֽים׃ 10 ויה֕י בצ֥את הכהנ֖ים מן־הק֑דש והענ֥ן מל֖א את־ב֥ית יהוֽה׃ 11 ולֽא־ולֽא־יכל֧ו יכל֧ו הכהנ֛ים הכהנ֛ים לעמ֥ד לעמ֥ד לשר֖ת לשר֖ת כי־מפנ֥י מל֥א הֽענ֑ן כבוד־כי־יהו֖ה מל֥א את־כבוד־ב֥ית יהו֖ה יהוֽה׃ את־ב֥ית יהוֽה׃ 12 א֖ז אמ֣ר שלמ֑ה יהו֣ה אמ֔ר לשכ֖ן בערפֽל׃ 13 בנ֥ה בנ֛יתי ב֥ית זב֖ל ל֑ך מכ֥ון לשבתך֖ עולמֽים׃ 14 ויס֤ב המ֙לך֙ את־פנ֔יו ויב֕רך א֖ת כל־קה֣ל ישרא֑ל וכל־קה֥ל ישרא֖ל עמֽד׃ 15 וי֗אמר בר֤וך יהוה֙ אלה֣י ישרא֔ל אשר֙ דב֣ר בפ֔יו א֖ת דו֣ד אב֑י וביד֥ו מל֖א לאמֽר׃ 16 מן־הי֗ום אש֨ר הוצ֜אתי את־עמ֣י את־ישראל֘ ממצרים֒ לֽא־בח֣רתי בע֗יר מכל֙ שבט֣י ישרא֔ל לבנ֣ות ב֔ית להי֥ות שמ֖י ש֑ם ואבח֣ר בדו֔ד לֽהי֖ות על־עמ֥י ישראֽל׃ 17 ויה֕י עם־לב֖ב דו֣ד אב֑י לבנ֣ות ב֔ית לש֥ם יהו֖ה אלה֥י ישראֽל׃ 18 וי֤אמר יהוה֙ אל־דו֣ד אב֔י י֗ען אש֤ר היה֙ עם־לב֣בך֔ לבנ֥ות ב֖ית לשמ֑י הטיב֔ת כ֥י הי֖ה עם־לבבֽך׃ 19 ר֣ק את֔ה ל֥א תבנ֖ה הב֑ית כ֤י אם־בנך֙ היצ֣א מחלצ֔יך הֽוא־יבנ֥ה הב֖ית לשמֽי׃ 20 וי֣קם יהו֔ה את־דבר֖ו אש֣ר דב֑ר ואק֡ם תחת֩ דו֨ד אב֜י ואש֣ב על־כס֣א ישרא֗ל כֽאשר֙ דב֣ר יהו֔ה ואבנ֣ה הב֔ית לש֥ם יהו֖ה אלה֥י ישראֽל׃ 21 ואש֨ם ש֤ם מקום֙ לֽאר֔ון אשר־ש֖ם בר֣ית יהו֑ה אש֤ר כרת֙ עם־אבת֔ינו בהוציא֥ו את֖ם מא֥רץ מצרֽים׃ 22 ויעמ֣ד שלמ֗ה לפני֙ מזב֣ח יהו֔ה נ֖גד כל־קה֣ל ישרא֑ל ויפר֥ש כפ֖יו השמֽים׃ 23 ויאמ֗ר יהו֞ה אלה֤י ישראל֙ אין־כמ֣וך אלה֔ים בשמ֣ים ממ֔על ועל־הא֖רץ מת֑חת שמ֤ר הברית֙ וֽהח֔סד לעבד֕יך ההלכ֥ים לפנ֖יך בכל־לבֽם׃ 24 אש֣ר שמ֗רת לעבדך֙ דו֣ד אב֔י א֥ת אשר־דב֖רת ל֑ו ותדב֥ר בפ֛יך ובידך֥ מל֖את כי֥ום הזֽה׃ 25 ועת֞ה יהו֣ה׀ אלה֣י ישרא֗ל ש֠מר לעבדך֙ דו֤ד אבי֙ את֩ אש֨ר דב֤רת לו֙ לאמ֔ר לא־יכר֨ת לך֥ איש֙ מלפנ֔י יש֖ב על־כס֣א ישרא֑ל ר֠ק אם־ישמר֨ו בנ֤יך את־דרכם֙ לל֣כת לפנ֔י כאש֥ר הל֖כת לפנֽי׃ 26 ועת֖ה אלה֣י ישרא֑ל יא֤מן נא֙ דב֣רך֔ אש֣ר דב֔רת לעבדך֖ דו֥ד אבֽי׃ 27 כ֚י הֽאמנ֔ם יש֥ב אלה֖ים על־הא֑רץ ה֠נה השמ֜ים ושמ֤י השמ֙ים֙ ל֣א יכלכל֔וך א֕ף כֽי־הב֥ית הז֖ה אש֥ר בנֽיתי׃ 28 ופנ֜ית אל־תפל֧ת עבדך֛ ואל־תחנת֖ו יהו֣ה אלה֑י לשמ֤ע אל־הֽרנה֙ ואל־התפל֔ה אש֧ר עבדך֛ מתפל֥ל לפנ֖יך היֽום׃ 29 להיות֩ עינ֨ך פתח֜ות אל־הב֤ית הזה֙ ל֣ילה וי֔ום אל־ה֨מק֔ום אש֣ר אמ֔רת יהי֥ה שמ֖י ש֑ם לשמ֙ע֙ אל־התפל֔ה אש֣ר יתפל֣ל עבדך֔ אל־המק֖ום הזֽה׃ 30 וש֨מעת֜ אל־תחנ֤ת עבדך֙ ועמך֣ ישרא֔ל אש֥ר יֽתפֽלל֖ו אל־המק֣ום הז֑ה ו֠אתה תשמ֞ע אל־מק֤ום שבתך֙ אל־השמ֔ים ושמעת֖ וסלֽחת׃ 31 את֩ אש֨ר יחט֥א איש֙ לרע֔הו ונֽשא־ב֥ו אל֖ה להֽאלת֑ו וב֗א אל֛ה לפנ֥י מֽזבחך֖ בב֥ית הזֽה׃ 32 ואת֣ה׀ תשמ֣ע השמ֗ים ועש֙ית֙ ושפטת֣ את־עבד֔יך להרש֣יע רש֔ע לת֥ת דרכ֖ו בראש֑ו ולהצד֣יק צד֔יק ל֥תת ל֖ו כצדקתֽו׃ 33 בֽהנג֞ף עמך֧ ישרא֛ל לפנ֥י אוי֖ב אש֣ר יחטאו־ל֑ך וש֤בו אל֙יך֙ והוד֣ו את־שמ֔ך והֽתפֽלל֧ו והֽתחננ֛ו אל֖יך בב֥ית הזֽה׃ 34 ואתה֙ תשמ֣ע השמ֔ים וס֣לחת֔ לחט֖את עמך֣ ישרא֑ל והשֽבתם֙ אל־ה֣אדמ֔ה אש֥ר נת֖ת לאבותֽם׃ 35 בהעצ֥ר שמ֛ים ולא־יהי֥ה מט֖ר כ֣י יחטאו־ל֑ך והֽתפֽלל֞ו אל־המק֤ום הזה֙ והוד֣ו את־שמ֔ך ומחטאת֥ם ישוב֖ון כ֥י תענֽם׃ 36 ואת֣ה׀ תשמ֣ע השמ֗ים וס֨לחת֜ לחט֤את עבד֙יך֙ ועמך֣ ישרא֔ל כ֥י תור֛ם את־הד֥רך הטוב֖ה אש֣ר יֽלכו־ב֑ה ונתת֤ה מטר֙ על־ארצך֔ אשר־נת֥תה לעמך֖ לנחלֽה׃ 37 רע֞ב כֽי־יהי֣ה בא֗רץ ד֣בר כֽי־י֠היה שדפ֨ון ירק֜ון ארב֤ה חסיל֙ כ֣י יהי֔ה כ֧י יֽצר־ל֛ו איב֖ו בא֣רץ שער֑יו כל־נ֖גע כֽל־מחלֽה׃ 38 כל־תפל֣ה כל־תחנ֗ה אש֤ר תֽהיה֙ לכל־ה֣אד֔ם לכ֖ל עמך֣ ישרא֑ל אש֣ר ידע֗ון א֚יש נ֣גע לבב֔ו ופר֥ש כפ֖יו אל־הב֥ית הזֽה׃ 39 ו֠אתה תשמ֨ע השמ֜ים מכ֤ון שבת֙ך֙ וסלחת֣ ועש֔ית ונתת֤ לאיש֙ ככל־דרכ֔יו אש֥ר תד֖ע את־לבב֑ו כֽי־את֤ה יד֙עת֙ לבדך֔ את־לב֖ב כל־בנ֥י האדֽם׃ 40 למ֙ען֙ יֽרא֔וך כל־ה֨ימ֔ים אשר־ה֥ם חי֖ים על־פנ֣י האדמ֑ה אש֥ר נת֖תה לאבתֽינו׃ 41 וגם֙ אל־הנכר֔י אש֛ר לא־מעמך֥ ישרא֖ל ה֑וא וב֛א מא֥רץ רחוק֖ה למ֥ען שמֽך׃ 42 כ֤י ישמעון֙ את־שמך֣ הגד֔ול ואת־יֽדך֙ הֽחזק֔ה וֽזרעך֖ הנטוי֑ה וב֥א והתפל֖ל אל־הב֥ית הזֽה׃ 43 את֞ה תשמ֤ע השמ֙ים֙ מכ֣ון שבת֔ך ועש֕ית ככ֛ל אשר־יקר֥א אל֖יך הנכר֑י למ֣ען ידעון֩ כל־עמ֨י הא֜רץ את־שמ֗ך לירא֤ה אֽתך֙ כעמך֣ ישרא֔ל ולד֕עת כי־שמך֣ נקר֔א על־הב֥ית הז֖ה אש֥ר בנֽיתי׃ 44 כי־יצ֨א עמך֤ למלחמה֙ על־א֣יב֔ו בד֖רך אש֣ר תשלח֑ם והתפֽלל֣ו אל־יהו֗ה ד֤רך העיר֙ אש֣ר בח֣רת ב֔ה והב֖ית אשר־בנ֥תי לשמֽך׃ 45 ושמעת֙ השמ֔ים את־תפלת֖ם ואת־תחנת֑ם ועש֖ית משפטֽם׃ 46 כ֣י יֽחטאו־ל֗ך כ֣י א֤ין אדם֙ אש֣ר לא־יחט֔א ואנפת֣ ב֔ם ונתת֖ם לפנ֣י אוי֑ב ושב֤ום שֽביהם֙ אל־א֣רץ האוי֔ב רחוק֖ה א֥ו קרובֽה׃ 47 והש֙יבו֙ אל־לב֔ם בא֖רץ אש֣ר נשבו־ש֑ם וש֣בו׀ והֽתחננ֣ו אל֗יך בא֤רץ שֽביהם֙ לאמ֔ר חט֥אנו והעו֖ינו רשֽענו׃ 48 וש֣בו וש֣בו אל֗יך אל֗יך בכל־בכל־לבבם֙ לבבם֙ ובכל־ובכל־נפש֔ם נפש֔ם בא֥רץ בא֥רץ איביה֖ם איביה֖ם אשר־אשר־שב֣ו שב֣ו את֑ם את֑ם והֽתפֽלל֣ו והֽתפֽלל֣ו אל֗יך אל֗יך ד֤רך ד֤רך ארצם֙ ארצם֙ אש֣ר אש֣ר נת֣תה נת֣תה לאבות֔ם לאבות֔ם העיר֙ העיר֙ אש֣ר אש֣ר בח֔רת בח֔רת והב֖ית והב֖ית בנ֥יתי אשר־לשמֽך׃ בנ֥יתי לשמֽך׃ 49 ושמעת֤ השמ֙ים֙ מכ֣ון שבתך֔ את־תפלת֖ם ואת־תחנת֑ם ועש֖ית משפטֽם׃ 50 וסלחת֤ לעמך֙ אש֣ר חֽטאו־ל֔ך ולכל־פשעיה֖ם אש֣ר פשעו־ב֑ך ונתת֧ם לרחמ֛ים לפנ֥י שביה֖ם ורֽחמֽום׃ 51 כֽי־עמך֥ ונחלתך֖ ה֑ם אש֤ר הוצ֙את֙ ממצר֔ים מת֖וך כ֥ור הברזֽל׃ 52 להי֨ות עינ֤יך פתחות֙ אל־תחנ֣ת עבדך֔ ואל־תחנ֖ת עמך֣ ישרא֑ל לשמ֣ע אליה֔ם בכ֖ל קרא֥ם אלֽיך׃ 53 כֽי־את֞ה הבדלת֤ם לך֙ לֽנחל֔ה מכ֖ל עמ֣י הא֑רץ כאש֨ר דב֜רת בי֣ד׀ מש֣ה עבד֗ך בהוציאך֧ את־אבת֛ינו ממצר֖ים אדנ֥י יהוֽה׃ 54 ויה֣י׀ ככל֣ות שלמ֗ה להתפלל֙ אל־יהו֔ה א֛ת כל־התפל֥ה והתחנ֖ה הז֑את ק֞ם מלפנ֨י מזב֤ח יהוה֙ מכר֣ע על־ברכ֔יו וכפ֖יו פרש֥ות השמֽים׃ 55 וֽיעמ֕ד ויב֕רך א֖ת כל־קה֣ל ישרא֑ל ק֥ול גד֖ול לאמֽר׃ 56 בר֣וך יהו֗ה אש֨ר נת֤ן מנוחה֙ לעמ֣ו ישרא֔ל ככ֖ל אש֣ר דב֑ר לֽא־נפ֞ל דב֣ר אח֗ד מכל֙ דבר֣ו הט֔וב אש֣ר דב֔ר בי֖ד מש֥ה עבדֽו׃ 57 יה֨י יהו֤ה אלה֙ינו֙ עמ֔נו כאש֥ר הי֖ה עם־אבת֑ינו אל־יעזב֖נו ואֽל־יטשֽנו׃ 58 להט֥ות לבב֖נו אל֑יו לל֣כת בכל־דרכ֗יו ולשמ֨ר מצות֤יו וחקיו֙ ומשפט֔יו אש֥ר צו֖ה את־אבתֽינו׃ 59 ויֽהי֨ו דבר֜י א֗לה אש֤ר התחנ֙נתי֙ לפנ֣י יהו֔ה קרב֛ים אל־יהו֥ה אלה֖ינו יומ֣ם ול֑ילה לעש֣ות׀ משפ֣ט עבד֗ו ומשפ֛ט עמ֥ו ישרא֖ל דבר־י֥ום ביומֽו׃ 60 למ֗ען ד֚עת כל־עמ֣י הא֔רץ כ֥י יהו֖ה ה֣וא האלה֑ים א֖ין עֽוד׃ 61 והי֤ה לבבכם֙ של֔ם ע֖ם יהו֣ה אלה֑ינו לל֧כת בחק֛יו ולשמ֥ר מצות֖יו כי֥ום הזֽה׃ 62 וֽהמ֔לך וכל־ישרא֖ל עמ֑ו זבח֥ים ז֖בח לפנ֥י יהוֽה׃ 63 ויזב֣ח שלמ֗ה א֣ת ז֣בח השלמים֘ אש֣ר זב֣ח ליהוה֒ בק֗ר עשר֤ים ושנ֙ים֙ א֔לף וצ֕אן מא֥ה ועשר֖ים א֑לף וֽיחנכו֙ את־ב֣ית יהו֔ה המ֖לך וכל־בנ֥י ישראֽל׃ 64 בי֣ום הה֗וא קד֨ש המ֜לך את־ת֣וך החצ֗ר אשר֙ לפנ֣י בית־יהו֔ה כי־ע֣שה ש֗ם את־הֽעלה֙ ואת־המנח֔ה וא֖ת חלב֣י השלמ֑ים כֽי־מזב֤ח הנח֙שת֙ אש֣ר לפנ֣י יהו֔ה קט֗ן מֽהכיל֙ את־העל֣ה ואת־המנח֔ה וא֖ת חלב֥י השלמֽים׃ 65 וי֣עש שלמ֣ה בֽעת־הה֣יא׀ את־הח֡ג וכל־ישרא֣ל עמו֩ קה֨ל גד֜ול מלב֥וא חמ֣ת׀ עד־נ֣חל מצר֗ים לפני֙ יהו֣ה אלה֔ינו שבע֥ת ימ֖ים ושבע֣ת ימ֑ים ארבע֥ה עש֖ר יֽום׃ 66 בי֤ום השמיני֙ של֣ח את־הע֔ם וֽיברכ֖ו את־המ֑לך וילכ֣ו לאהליה֗ם שמחים֙ וט֣ובי ל֔ב ע֣ל כל־הטוב֗ה אש֨ר עש֤ה יהוה֙ לדו֣ד עבד֔ו ולישרא֖ל עמֽו׃