| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 2 Kings 4 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | מלכים ב |
1 ואש֣ה אח֣ת מנש֣י בנֽי־ה֠נביאים צעק֨ה אל־אליש֜ע לאמ֗ר עבדך֤ אישי֙ מ֔ת ואת֣ה יד֔עת כ֣י עבדך֔ הי֥ה יר֖א את־יהו֑ה וה֨נש֔ה ב֗א לק֜חת את־שנ֧י ילד֛י ל֖ו לעבדֽים׃ 2 וי֨אמר וי֨אמר אל֤יה אל֤יה אלישע֙ אלישע֙ מ֣ה מ֣ה אֽעשה־אֽעשה־ל֔ך ל֔ך הג֣ידי הג֣ידי ל֔י ל֔י ל֖ך מה־בב֑ית יש־ות֗אמר ל֖ך בב֑ית א֣ין ות֗אמר לשפחתך֥ א֣ין כל֙ בב֔ית לשפחתך֥ כל֙ כ֖י אם־בב֔ית אס֥וך כ֖י אם־שֽמן׃ אס֥וך שֽמן׃ 3 וי֗אמר וי֗אמר לכ֨י לכ֨י שאלי־שאלי־ל֤ך ל֤ך כלים֙ כלים֙ מן־מן־הח֔וץ הח֔וץ מא֖ת מא֖ת כל־שכנ֑יך כל֥ים שכנ֑יך כל֥ים רק֖ים רק֖ים אל־תמעֽיטי׃ אל־תמעֽיטי׃ 4 וב֗את וסג֤רת הד֙לת֙ בעד֣ך ובעד־בנ֔יך ויצ֕קת ע֥ל כל־הכל֖ים הא֑לה והמל֖א תסֽיעי׃ 5 ות֙לך֙ מֽאת֔ו ותסג֣ר הד֔לת בעד֖ה ובע֣ד בנ֑יה ה֛ם מגש֥ים אל֖יה וה֥יא מוצֽקת׃ 6 ויה֣י׀ כמל֣את הכל֗ים ות֤אמר אל־בנה֙ הג֨ישה אל֥י עוד֙ כ֔לי וי֣אמר אל֔יה א֥ין ע֖וד כ֑לי וֽיעמ֖ד השֽמן׃ 7 ותב֗א ותב֗א ותגד֙ ותגד֙ לא֣יש לא֣יש האלה֔ים האלה֔ים וי֗אמר וי֗אמר לכי֙ לכי֙ מכר֣י מכר֣י את־את־הש֔מן הש֔מן ושלמ֖י ושלמ֖י את־נשי֑ך נשי֑ך וא֣ת ובנ֔יך וא֣ת תֽחי֖י ובנ֔יך תֽחי֖י בנותֽר׃ בנותֽר׃ 8 ויה֨י הי֜ום ויעב֧ר אליש֣ע אל־שונ֗ם ושם֙ אש֣ה גדול֔ה ותחזק־ב֖ו לאכל־ל֑חם וֽיהי֙ מד֣י עבר֔ו יס֥ר ש֖מה לאכל־לֽחם׃ 9 ות֙אמר֙ אל־איש֔ה הנה־נ֣א יד֔עתי כ֛י א֥יש אלה֖ים קד֣וש ה֑וא עב֥ר על֖ינו תמֽיד׃ 10 נֽעשה־נ֤א עלית־קיר֙ קטנ֔ה ונש֨ים ל֥ו ש֛ם מט֥ה ושלח֖ן וכס֣א ומנור֑ה והי֛ה בבא֥ו אל֖ינו יס֥ור שֽמה׃ 11 ויה֥י הי֖ום וי֣בא ש֑מה וי֥סר אל־העלי֖ה וישכב־שֽמה׃ 12 וי֙אמר֙ אל־גחז֣י נער֔ו קר֖א לשונמ֣ית הז֑את ויקרא־ל֔ה וֽתעמ֖ד לפנֽיו׃ 13 וי֣אמר ל֗ו אמר־נ֣א אליה֘ הנ֣ה חר֣דת׀ אלינו֘ את־כל־החרד֣ה הזאת֒ מ֚ה לעש֣ות ל֔ך הי֤ש לדבר־לך֙ אל־המ֔לך א֖ו אל־ש֣ר הצב֑א ות֕אמר בת֥וך עמ֖י אנכ֥י ישֽבת׃ 14 וי֕אמר ומ֖ה לעש֣ות ל֑ה וי֣אמר גיחז֗י אב֛ל ב֥ן אֽין־ל֖ה ואיש֥ה זקֽן׃ 15 וי֖אמר קרא־ל֑ה ויקרא־ל֔ה וֽתעמ֖ד בפֽתח׃ 16 וי֗אמר למוע֤ד הזה֙ כע֣ת חי֔ה א֖ת חב֣קת ב֑ן ות֗אמר אל־אדני֙ א֣יש האלה֔ים אל־תכז֖ב בשפחתֽך׃ 17 ות֥הר האש֖ה ות֣לד ב֑ן למוע֤ד הזה֙ כע֣ת חי֔ה אשר־דב֥ר אל֖יה אלישֽע׃ 18 ויגד֖ל הי֑לד ויה֣י הי֔ום ויצ֥א אל־אב֖יו אל־הקצרֽים׃ 19 וי֥אמר אל־אב֖יו ראש֣י׀ ראש֑י וי֙אמר֙ אל־הנ֔ער שא֖הו אל־אמֽו׃ 20 וישא֔הו ויביא֖הו אל־אמ֑ו וי֧שב על־ברכ֛יה עד־הֽצהר֖ים וימֽת׃ 21 ות֙על֙ ותשכב֔הו על־מט֖ת א֣יש האלה֑ים ותסג֥ר בעד֖ו ותצֽא׃ 22 ותקרא֘ אל־אישה֒ ות֗אמר שלח֨ה נ֥א לי֙ אח֣ד מן־הנער֔ים ואח֖ת האתנ֑ות ואר֛וצה עד־א֥יש האלה֖ים ואשֽובה׃ 23 וי֗אמר מ֠דוע א֣ת הל֤כת אליו֙ הי֔ום לֽא־ח֖דש ול֣א שב֑ת ות֖אמר שלֽום׃ 24 וֽתחבש֙ הֽאת֔ון ות֥אמר אֽל־נער֖ה נה֣ג ול֑ך אל־תעצר־ל֣י לרכ֔ב כ֖י אם־אמ֥רתי לֽך׃ 25 ות֗לך ותב֛וא אל־א֥יש האלה֖ים אל־ה֣ר הכרמ֑ל ו֠יהי כרא֨ות איש־האלה֤ים אתה֙ מנ֔גד וי֙אמר֙ אל־גיחז֣י נער֔ו הנ֖ה השונמ֥ית הלֽז׃ 26 עתה֘ רֽוץ־נ֣א לקראתה֒ ואמר־ל֗ה השל֥ום ל֛ך השל֥ום לאיש֖ך השל֣ום לי֑לד ות֖אמר שלֽום׃ 27 ותב֞א אל־א֤יש הֽאלהים֙ אל־הה֔ר וֽתחז֖ק ברגל֑יו ויג֨ש גֽיחז֜י להדפ֗ה ויאמר֩ א֨יש האלה֤ים הרפֽה־לה֙ כֽי־נפש֣ה מֽרה־ל֔ה וֽיהוה֙ העל֣ים ממ֔ני ול֥א הג֖יד לֽי׃ 28 ות֕אמר השא֥לתי ב֖ן מא֣ת אדנ֑י הל֣א אמ֔רתי ל֥א תשל֖ה אתֽי׃ 29 וי֨אמר לגיחז֜י חג֣ר מתנ֗יך וק֨ח משענת֣י בידך֘ ולך֒ כֽי־תמצ֥א איש֙ ל֣א תברכ֔נו וכֽי־יברכך֥ א֖יש ל֣א תעננ֑ו ושמת֥ משענת֖י על־פנ֥י הנֽער׃ 30 ות֙אמר֙ א֣ם הנ֔ער חי־יהו֥ה וחֽי־נפשך֖ אם־אעזב֑ך וי֖קם וי֥לך אחרֽיה׃ 31 וגחז֞י עב֣ר לפניה֗ם וי֤שם את־המשע֙נת֙ על־פנ֣י הנ֔ער וא֥ין ק֖ול וא֣ין ק֑שב וי֤שב לקראתו֙ ויגד־ל֣ו לאמ֔ר ל֥א הק֖יץ הנֽער׃ 32 ויב֥א אליש֖ע הב֑יתה והנ֤ה הנ֙ער֙ מ֔ת משכ֖ב על־מטתֽו׃ 33 ויב֕א ויסג֥ר הד֖לת בע֣ד שניה֑ם ויתפל֖ל אל־יהוֽה׃ 34 וי֜על וי֜על וישכ֣ב וישכ֣ב על־על־הי֗לד הי֗לד וישם֩ וישם֩ פ֨יו פ֨יו על־על־פ֜יו פ֜יו ועינ֤יו ועינ֤יו על־על־עיניו֙ עיניו֙ וכפ֣יו וכפ֣יו על־כפ֔יו כפ֔יו ויגה֖ר על֑יו ויגה֖ר וי֖חם על֑יו בש֥ר וי֖חם בש֥ר היֽלד׃ היֽלד׃ 35 וי֜שב וי֣לך בב֗ית אח֥ת ה֙נה֙ ואח֣ת ה֔נה וי֖על ויגה֣ר על֑יו ויזור֤ר הנ֙ער֙ עד־ש֣בע פעמ֔ים ויפק֥ח הנ֖ער את־עינֽיו׃ 36 ויקר֣א אל־גיחז֗י וי֙אמר֙ קרא֙ אל־השנמ֣ית הז֔את ויקרא֖ה ותב֣וא אל֑יו וי֖אמר שא֥י בנֽך׃ 37 ותבא֙ ותפ֣ל על־רגל֔יו ותשת֖חו א֑רצה ותש֥א את־בנ֖ה ותצֽא׃ 38 ואליש֞ע ש֤ב הגלג֙לה֙ והרע֣ב בא֔רץ ובני֙ הנביא֔ים ישב֖ים לפנ֑יו וי֣אמר לנער֗ו שפת֙ הס֣יר הגדול֔ה ובש֥ל נז֖יד לבנ֥י הנביאֽים׃ 39 ויצ֨א אח֣ד אל־השדה֘ ללק֣ט ארת֒ וימצא֙ ג֣פן שד֔ה וילק֥ט ממ֛נו פקע֥ת שד֖ה מל֣א בגד֑ו ויב֗א ויפל֛ח אל־ס֥יר הנז֖יד כֽי־ל֥א ידֽעו׃ 40 ויֽצק֥ו לאנש֖ים לאכ֑ול ו֠יהי כאכל֨ם מהנז֜יד וה֣מה צע֗קו ויֽאמרו֙ מ֤ות בסיר֙ א֣יש האלה֔ים ול֥א יכל֖ו לאכֽל׃ 41 וי֙אמר֙ וקחו־ק֔מח וישל֖ך אל־הס֑יר וי֗אמר צ֤ק לעם֙ ויאכ֔לו ול֥א הי֛ה דב֥ר ר֖ע בסֽיר׃ 42 וא֨יש ב֜א מב֣על של֗שה ויבא֩ לא֨יש האלה֜ים ל֤חם בכורים֙ עשרֽים־ל֣חם שער֔ים וכרמ֖ל בצקלנ֑ו וי֕אמר ת֥ן לע֖ם ויאכֽלו׃ 43 וי֙אמר֙ מש֣רת֔ו מ֚ה את֣ן ז֔ה לפנ֖י מ֣אה א֑יש וי֗אמר ת֤ן לעם֙ ויאכ֔לו כ֣י כ֥ה אמ֛ר יהו֖ה אכ֥ל והותֽר׃ 44 וית֧ן לפניה֛ם ויאכל֥ו ויות֖רו כדב֥ר יהוֽה׃