| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 14 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 אש֨ר הי֤ה דבר־יהוה֙ אֽל־ירמי֔הו על־דבר֖י הבצרֽות׃ 2 אבל֣ה יהוד֔ה ושער֥יה אמלל֖ו קדר֣ו לא֑רץ וצוח֥ת ירושל֖ם עלֽתה׃ 3 ואד֣ריה֔ם שלח֥ו צעיריה֖ם למ֑ים ב֣או על־גב֞ים לא־מ֣צאו מ֗ים ש֤בו כליהם֙ ריק֔ם ב֥שו והכלמ֖ו וחפ֥ו ראשֽם׃ 4 בעב֤ור האדמה֙ ח֔תה כ֛י לא־הי֥ה ג֖שם בא֑רץ ב֥שו אכר֖ים חפ֥ו ראשֽם׃ 5 כ֤י גם־אי֙לת֙ בשד֔ה ילד֖ה ועז֑וב כ֥י לֽא־הי֖ה דֽשא׃ 6 ופראים֙ עמד֣ו על־שפי֔ם שאפ֥ו ר֖וח כתנ֑ים כל֥ו עיניה֖ם כי־א֥ין עֽשב׃ 7 אם־עונ֙ינו֙ ע֣נו ב֔נו יהו֕ה עש֖ה למ֣ען שמ֑ך כֽי־רב֥ו משובת֖ינו לך֥ חטֽאנו׃ 8 מקוה֙ ישרא֔ל מֽושיע֖ו בע֣ת צר֑ה ל֤מה תֽהיה֙ כג֣ר בא֔רץ וכאר֖ח נט֥ה ללֽון׃ 9 ל֤מה תֽהיה֙ כא֣יש נדה֔ם כגב֖ור לא־יוכ֣ל להוש֑יע ואת֧ה בקרב֣נו יהו֗ה ושמך֛ על֥ינו נקר֖א אל־תנחֽנו׃ 10 כֽה־אמ֨ר יהו֜ה לע֣ם הז֗ה כ֤ן אֽהבו֙ לנ֔וע רגליה֖ם ל֣א חש֑כו ויהוה֙ ל֣א רצ֔ם עתה֙ יזכ֣ר עונ֔ם ויפק֖ד חטאתֽם׃ 11 וי֥אמר יהו֖ה אל֑י אל־תתפל֛ל בעד־הע֥ם הז֖ה לטובֽה׃ 12 כ֣י יצ֗מו אינ֤ני שמ֙ע֙ אל־רנת֔ם וכ֧י יעל֛ו על֥ה ומנח֖ה אינ֣ני רצ֑ם כ֗י בח֙רב֙ וברע֣ב ובד֔בר אנכ֖י מכל֥ה אותֽם׃ 13 ואמ֞ר אה֣ה׀ אדנ֣י יהו֗ה הנ֨ה הנבא֜ים אמר֤ים להם֙ לֽא־תרא֣ו ח֔רב ורע֖ב לֽא־יהי֣ה לכ֑ם כֽי־של֤ום אמת֙ את֣ן לכ֔ם במק֖ום הזֽה׃ 14 וי֨אמר יהו֜ה אל֗י ש֚קר הנבאים֙ נבא֣ים בשמ֔י ל֤א שלחתים֙ ול֣א צוית֔ים ול֥א דב֖רתי אליה֑ם חז֨ון ש֜קר וק֤סם וֽאליל֙ ותרמ֣ית לב֔ם ה֖מה מֽתנבא֥ים לכֽם׃ 15 לכ֞ן כֽה־אמ֣ר יהו֗ה עֽל־הנבא֞ים הנבא֣ים בשמי֘ ואנ֣י לֽא־שלחתים֒ וה֙מה֙ אֽמר֔ים ח֣רב ורע֔ב ל֥א יהי֖ה בא֣רץ הז֑את בח֤רב ובֽרעב֙ ית֔מו הנבא֖ים ההֽמה׃ 16 והע֣ם אשר־ה֣מה נבא֣ים לה֡ם יֽהי֣ו משלכים֩ בחצ֨ות ירושל֜ם מפנ֣י׀ הרע֣ב והח֗רב וא֤ין מקבר֙ לה֔מה ה֣מה נשיה֔ם ובניה֖ם ובנֽתיה֑ם ושפכת֥י עליה֖ם את־רעתֽם׃ 17 ואמרת֤ אליהם֙ את־הדב֣ר הז֔ה תר֨דנה עינ֥י דמע֛ה ל֥ילה ויומ֖ם ואל־תדמ֑ינה כי֩ ש֨בר גד֜ול נשבר֗ה בתולת֙ בת־עמ֔י מכ֖ה נחל֥ה מאֽד׃ 18 אם־יצ֣אתי השד֗ה והנה֙ חללי־ח֔רב ואם֙ ב֣אתי הע֔יר והנ֖ה תחלוא֣י רע֑ב כֽי־גם־נב֧יא גם־כה֛ן סחר֥ו אל־א֖רץ ול֥א ידֽעו׃ 19 המא֨ס מא֜סת את־יהוד֗ה אם־בציון֙ געל֣ה נפש֔ך מד֙וע֙ הכית֔נו וא֥ין ל֖נו מרפ֑א קו֤ה לשלום֙ וא֣ין ט֔וב ולע֥ת מרפ֖א והנ֥ה בעתֽה׃ 20 יד֧ענו יהו֛ה רשע֖נו עו֣ן אבות֑ינו כ֥י חט֖אנו לֽך׃ 21 אל־תנאץ֙ למ֣ען שמך֔ אל־תנב֖ל כס֣א כבוד֑ך זכ֕ר אל־תפ֥ר ברֽיתך֖ אתֽנו׃ 22 הי֨ש בהבל֤י הגוים֙ מגשמ֔ים ואם־השמ֖ים יתנ֣ו רבב֑ים הל֨א אתה־ה֜וא יהו֤ה אלה֙ינו֙ ו֨נקוה־ל֔ך כֽי־את֥ה עש֖ית את־כל־אֽלה׃