| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 16 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 ויה֥י דבר־יהו֖ה אל֥י לאמֽר׃ 2 לֽא־תק֥ח לך֖ אש֑ה ולֽא־יהי֤ו לך֙ בנ֣ים ובנ֔ות במק֖ום הזֽה׃ 3 כי־כ֣ה׀ אמ֣ר יהו֗ה על־הבנים֙ ועל־הבנ֔ות הילוד֖ים במק֣ום הז֑ה ועֽל־אמת֞ם הילד֣ות אות֗ם ועל־אבות֛ם המולד֥ים אות֖ם בא֥רץ הזֽאת׃ 4 ממות֨י תחלא֜ים ימ֗תו ל֤א יסֽפדו֙ ול֣א יקב֔רו לד֛מן על־פנ֥י האדמ֖ה יֽהי֑ו ובח֤רב ובֽרעב֙ יכל֔ו והית֤ה נבלתם֙ למאכ֔ל לע֥וף השמ֖ים ולבהמ֥ת האֽרץ׃ 5 כֽי־כ֣ה׀ אמ֣ר יהו֗ה אל־תבוא֙ ב֣ית מרז֔ח ואל־תל֣ך לספ֔וד ואל־תנ֖ד לה֑ם כֽי־אס֨פתי את־שלומ֜י מא֨ת הע֤ם־הזה֙ נאם־יהו֔ה את־הח֖סד ואת־הֽרחמֽים׃ 6 ומ֨תו גדל֧ים וקטנ֛ים בא֥רץ הז֖את ל֣א יקב֑רו ולֽא־יספד֣ו לה֔ם ול֣א יתגד֔ד ול֥א יקר֖ח להֽם׃ 7 ולֽא־יפרס֥ו לה֛ם על־א֖בל לנחמ֣ו על־מ֑ת ולֽא־ישק֤ו אותם֙ כ֣וס תנחומ֔ים על־אב֖יו ועל־אמֽו׃ 8 ובית־משת֥ה לא־תב֖וא לש֣בת אות֑ם לאכ֖ל ולשתֽות׃ 9 כי֩ כ֨ה אמ֜ר יהו֤ה צבאות֙ אלה֣י ישרא֔ל הננ֨י משב֜ית מן־המק֥ום הז֛ה לעיניכ֖ם ובֽימיכ֑ם ק֤ול ששון֙ וק֣ול שמח֔ה ק֥ול חת֖ן וק֥ול כלֽה׃ 10 והי֗ה כ֤י תגיד֙ לע֣ם הז֔ה א֥ת כל־הדבר֖ים הא֑לה ואמר֣ו אל֗יך על־מה֩ דב֨ר יהו֤ה על֙ינו֙ א֣ת כל־הרע֤ה הגדולה֙ הז֔את ומ֤ה עונ֙נו֙ ומ֣ה חטאת֔נו אש֥ר חט֖אנו לֽיהו֥ה אלהֽינו׃ 11 ואמרת֣ אליה֗ם על֩ אשר־עזב֨ו אבותיכ֤ם אותי֙ נאם־יהו֔ה וילכ֗ו אֽחרי֙ אלה֣ים אחר֔ים ויעבד֖ום וישתחו֣ו לה֑ם ואת֣י עז֔בו ואת־תורת֖י ל֥א שמֽרו׃ 12 ואת֛ם הרעת֥ם לעש֖ות מאבֽותיכ֑ם והנכ֣ם הלכ֗ים א֚יש אֽחרי֙ שרר֣ות לבֽו־הר֔ע לבלת֖י שמ֥ע אלֽי׃ 13 והטלת֣י אתכ֗ם מעל֙ הא֣רץ הז֔את על־הא֕רץ אשר֙ ל֣א ידעת֔ם את֖ם ואבֽותיכ֑ם ועבדתם־ש֞ם את־אלה֤ים אחרים֙ יומ֣ם ול֔ילה אש֛ר לֽא־את֥ן לכ֖ם חנינֽה׃ 14 לכ֛ן הנֽה־ימ֥ים בא֖ים נאם־יהו֑ה ולֽא־יאמ֥ר עוד֙ חי־יהו֔ה אש֧ר העל֛ה את־בנ֥י ישרא֖ל מא֥רץ מצרֽים׃ 15 כ֣י אם־חי־יהו֗ה אש֨ר העל֜ה את־בנ֤י ישראל֙ מא֣רץ צפ֔ון ומכל֙ הֽארצ֔ות אש֥ר הדיח֖ם ש֑מה והשֽבתים֙ על־אדמת֔ם אש֥ר נת֖תי לאבותֽם׃ 16 הננ֨י של֜ח לדיג֥ים רב֛ים נאם־יהו֖ה ודיג֑ום ואֽחרי־כ֗ן אשלח֙ לרב֣ים ציד֔ים וצד֞ום מע֤ל כל־הר֙ ומע֣ל כל־גבע֔ה ומנקיק֖י הסלעֽים׃ 17 כ֤י עיני֙ על־כל־דרכיה֔ם ל֥א נסתר֖ו מלפנ֑י ולֽא־נצפ֥ן עונ֖ם מנ֥גד עינֽי׃ 18 ושלמת֣י רֽאשונ֗ה משנ֤ה עונם֙ וחטאת֔ם ע֖ל חלל֣ם את־ארצ֑י בנבל֤ת שקֽוציהם֙ ותועב֣ותיה֔ם מלא֖ו את־נחלתֽי׃ 19 יהו֞ה עז֧י ומעז֛י ומנוס֖י בי֣ום צר֑ה אל֗יך גוי֤ם יב֙או֙ מֽאפסי־א֔רץ ויאמר֗ו אך־ש֙קר֙ נחל֣ו אבות֔ינו ה֖בל ואֽין־ב֥ם מועֽיל׃ 20 היעשה־ל֥ו אד֖ם אלה֑ים וה֖מה ל֥א אלהֽים׃ 21 לכן֙ הננ֣י מֽודיע֔ם בפ֣עם הז֔את אודיע֥ם את־יד֖י ואת־גבֽורת֑י וידע֖ו כֽי־שמ֥י יהוֽה׃