| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 26 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 בראש֗ית ממלכ֛ות יהויק֥ים בן־יאשי֖הו מ֣לך יהוד֑ה היה֙ הדב֣ר הז֔ה מא֥ת יהו֖ה לאמֽר׃ 2 כ֣ה׀ אמ֣ר יהו֗ה עמד֘ בחצ֣ר בית־יהוה֒ ודברת֞ על־כל־ער֣י יהוד֗ה הבאים֙ להשתחו֣ת בית־יהו֔ה א֚ת כל־הדבר֔ים אש֥ר צוית֖יך לדב֣ר אליה֑ם אל־תגר֖ע דבֽר׃ 3 אול֣י ישמע֔ו ויש֕בו א֖יש מדרכ֣ו הרע֑ה ונחמת֣י אל־הרע֗ה אש֨ר אנכ֤י חשב֙ לעש֣ות לה֔ם מפנ֖י ר֥ע מעלליהֽם׃ 4 ואמרת֣ אליה֔ם כ֖ה אמ֣ר יהו֑ה אם־ל֤א תשמעו֙ אל֔י לל֙כת֙ בת֣ורת֔י אש֥ר נת֖תי לפניכֽם׃ 5 לשמ֗ע לשמ֗ע אש֥ר על־אנכ֖י דבר֨י של֣ח עבד֣י אליכ֑ם הנבא֔ים אש֥ר והשכ֥ם ושל֖ח אנכ֖י של֣ח ול֥א שמעתֽם׃ אליכ֑ם והשכ֥ם ושל֖ח ול֥א שמעתֽם׃ 6 ונתת֛י את־הב֥ית הז֖ה כשל֑ה ואת־הע֤יר הזאת֙ את֣ן לקלל֔ה לכ֖ל גוי֥י האֽרץ׃ 7 וֽישמע֛ו הכהנ֥ים והנבא֖ים וכל־הע֑ם אֽת־ירמי֔הו מדב֛ר את־הדבר֥ים הא֖לה בב֥ית יהוֽה׃ 8 ויה֣י׀ ככל֣ות ירמי֗הו לדבר֙ א֣ת כל־אשר־צו֣ה יהו֔ה לדב֖ר אל־כל־הע֑ם ויתפש֨ו את֜ו הכהנ֧ים והנבא֛ים וכל־הע֥ם לאמ֖ר מ֥ות תמֽות׃ 9 מדוע֩ נב֨ית בשם־יהו֜ה לאמ֗ר כשלו֙ יֽהיה֙ הב֣ית הז֔ה והע֥יר הז֛את תחר֖ב מא֣ין יוש֑ב ויקה֧ל כל־הע֛ם אֽל־ירמי֖הו בב֥ית יהוֽה׃ 10 וֽישמע֣ו׀ שר֣י יהוד֗ה א֚ת הדבר֣ים הא֔לה ויעל֥ו מבית־המ֖לך ב֣ית יהו֑ה ויֽשב֛ו בפ֥תח שֽער־יהו֖ה החדֽש׃ 11 וי֨אמר֜ו הכהנ֤ים והנבאים֙ אל־השר֔ים ואל־כל־הע֖ם לאמ֑ר משפט־מ֙ות֙ לא֣יש הז֔ה כ֤י נבא֙ אל־הע֣יר הז֔את כאש֥ר שמעת֖ם באזניכֽם׃ 12 וי֤אמר ירמי֙הו֙ אל־כל־השר֔ים ואל־כל־הע֖ם לאמ֑ר יהו֣ה שלח֗ני להנב֞א אל־הב֤ית הזה֙ ואל־הע֣יר הז֔את א֥ת כל־הדבר֖ים אש֥ר שמעתֽם׃ 13 ועת֗ה היט֤יבו דרכיכם֙ ומ֣עלליכ֔ם ושמע֕ו בק֖ול יהו֣ה אלהיכ֑ם וינח֣ם יהו֔ה אל־ה֣רע֔ה אש֥ר דב֖ר עליכֽם׃ 14 ואנ֖י הננ֣י בידכ֑ם עשו־ל֛י כט֥וב וכיש֖ר בעיניכֽם׃ 15 א֣ך׀ יד֣ע תדע֗ו כ֣י אם־ממת֣ים אתם֘ אתי֒ כי־ד֣ם נק֗י אתם֙ נתנ֣ים עליכ֔ם ואל־הע֥יר הז֖את ואל־ישב֑יה כ֣י באמ֗ת שלח֤ני יהוה֙ עליכ֔ם לדבר֙ באזניכ֔ם א֥ת כל־הדבר֖ים האֽלה׃ 16 ויאמר֤ו השרים֙ וכל־הע֔ם אל־הכהנ֖ים ואל־הנביא֑ים אין־לא֤יש הזה֙ משפט־מ֔ות כ֗י בש֛ם יהו֥ה אלה֖ינו דב֥ר אלֽינו׃ 17 ויק֣מו אנש֔ים מזקנ֖י הא֑רץ וי֣אמר֔ו אל־כל־קה֥ל הע֖ם לאמֽר׃ 18 מיכה֙ המ֣ורשת֔י הי֣ה נב֔א בימ֖י חזקי֣הו מֽלך־יהוד֑ה וי֣אמר אל־כל־עם֩ יהוד֨ה לאמ֜ר כֽה־אמ֣ר׀ יהו֣ה צבא֗ות צי֞ון שד֤ה תֽחרש֙ וירושל֙ים֙ עי֣ים תֽהי֔ה וה֥ר הב֖ית לבמ֥ות יֽער׃ 19 ההמ֣ת ה֠מתהו חזקי֨הו מֽלך־יהוד֜ה וכל־יהוד֗ה הלא֘ יר֣א את־יהוה֒ ויחל֙ את־פנ֣י יהו֔ה וינ֣חם יהו֔ה אל־הרע֖ה אשר־דב֣ר עליה֑ם ואנ֗חנו עש֛ים רע֥ה גדול֖ה על־נפשותֽינו׃ 20 וגם־א֗יש הי֤ה מתנבא֙ בש֣ם יהו֔ה אֽורי֙הו֙ בֽן־שמעי֔הו מקרי֖ת היער֑ים וינב֞א על־הע֤יר הזאת֙ ועל־הא֣רץ הז֔את ככ֖ל דבר֥י ירמיֽהו׃ 21 וישמ֣ע המֽלך־י֠הויקים וכל־גבור֤יו וכל־השרים֙ את־דבר֔יו ויבק֥ש המ֖לך המית֑ו וישמ֤ע אורי֙הו֙ ויר֔א ויבר֖ח ויב֥א מצרֽים׃ 22 וישל֞ח המ֧לך יהויק֛ים אנש֖ים מצר֑ים א֣ת אלנת֧ן בן־עכב֛ור ואנש֥ים את֖ו אל־מצרֽים׃ 23 ויוצ֨יאו את־אורי֜הו ממצר֗ים ויבא֙הו֙ אל־המ֣לך יהויק֔ים ויכ֖הו בח֑רב וישלך֙ את־נבלת֔ו אל־קבר֖י בנ֥י העֽם׃ 24 א֗ך י֚ד אחיק֣ם בן־שפ֔ן הית֖ה אֽת־ירמי֑הו לבלת֛י תת־את֥ו ביד־הע֖ם להמיתֽו׃