| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 3 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 לאמ֡ר ה֣ן ישל֣ח א֣יש את־אשתו֩ והלכ֨ה מאת֜ו והית֣ה לאיש־אח֗ר היש֤וב אל֙יה֙ ע֔וד הל֛וא חנ֥וף תחנ֖ף הא֣רץ הה֑יא וא֗ת זנית֙ רע֣ים רב֔ים וש֥וב אל֖י נאם־יהוֽה׃ 2 שאֽי־עינ֨יך על־שפי֜ם ורא֗י איפה֙ ל֣א שכ֔בת על־דרכים֙ יש֣בת לה֔ם כערב֖י במדב֑ר ותחנ֣יפי א֔רץ בזנות֖יך וברעתֽך׃ 3 וימנע֣ו רבב֔ים ומלק֖וש ל֣וא הי֑ה ומ֨צח אש֤ה זונה֙ ה֣יה ל֔ך מא֖נת הכלֽם׃ 4 הל֣וא מע֔תה קר֥את ל֖י אב֑י אל֥וף נער֖י אֽתה׃ 5 הינט֣ר לעול֔ם אם־ישמ֖ר לנ֑צח הנ֥ה דב֛רת ותעש֥י הרע֖ות ותוכֽל׃ 6 וי֨אמר יהו֜ה אל֗י בימי֙ יאשי֣הו המ֔לך הֽרא֔ית אש֥ר עשת֖ה משב֣ה ישרא֑ל הלכ֨ה ה֜יא על־כל־ה֣ר גב֗ה ואל־ת֛חת כל־ע֥ץ רענ֖ן ותזני־שֽם׃ 7 ואמ֗ר אחר֨י עשות֧ה את־כל־א֛לה אל֥י תש֖וב ולא־ש֑בה ות֛רא בגוד֥ה אחות֖ה יהודֽה׃ 8 וא֗רא כ֤י על־כל־אדות֙ אש֤ר נֽאפה֙ משב֣ה ישרא֔ל שלחת֕יה ואת֛ן את־ס֥פר כריתת֖יה אל֑יה ול֨א יֽרא֜ה בֽגד֤ה יהודה֙ אחות֔ה ות֖לך ות֥זן גם־הֽיא׃ 9 והיה֙ מק֣ל זנות֔ה ותחנ֖ף את־הא֑רץ ותנא֥ף את־הא֖בן ואת־העֽץ׃ 10 וגם־בכל־ז֗את לא־ש֨בה אל֜י בגוד֧ה אחות֛ה יהוד֖ה בכל־לב֑ה כ֥י אם־בש֖קר נאם־יהוֽה׃ 11 וי֤אמר יהוה֙ אל֔י צדק֥ה נפש֖ה משב֣ה ישרא֑ל מבגד֖ה יהודֽה׃ 12 הל֡ך וקֽראת֩ את־הדבר֨ים הא֜לה צפ֗ונה ו֠אמרת ש֣ובה משב֤ה ישראל֙ נאם־יהו֔ה לֽוא־אפ֥יל פנ֖י בכ֑ם כֽי־חס֤יד אני֙ נאם־יהו֔ה ל֥א אט֖ור לעולֽם׃ 13 א֚ך דע֣י עונ֔ך כ֛י ביהו֥ה אלה֖יך פש֑עת ותפזר֨י את־דרכ֜יך לזר֗ים ת֚חת כל־ע֣ץ רענ֔ן ובקול֥י לא־שמעת֖ם נאם־יהוֽה׃ 14 ש֣ובו בנ֤ים שובבים֙ נאם־יהו֔ה כ֥י אנכ֖י בע֣לתי בכ֑ם ולקחת֨י אתכ֜ם אח֣ד מע֗יר ושנ֙ים֙ ממשפח֔ה והבאת֥י אתכ֖ם ציֽון׃ 15 ונתת֥י לכ֛ם רע֖ים כלב֑י ורע֥ו אתכ֖ם דע֥ה והשכֽיל׃ 16 והי֡ה כ֣י תרבו֩ ופרית֨ם בא֜רץ בימ֤ים הה֙מה֙ נאם־יהו֔ה לא־י֣אמרו ע֗וד ארון֙ ברית־יהו֔ה ול֥א יעל֖ה על־ל֑ב ול֤א יזכרו־בו֙ ול֣א יפק֔דו ול֥א יעש֖ה עֽוד׃ 17 בע֣ת הה֗יא יקרא֤ו לירושל֙ם֙ כס֣א יהו֔ה ונקו֨ו אל֧יה כֽל־הגוי֛ם לש֥ם יהו֖ה לירושל֑ם ולא־ילכ֣ו ע֔וד אחר֕י שרר֖ות לב֥ם הרֽע׃ 18 בימ֣ים הה֔מה ילכ֥ו בית־יהוד֖ה על־ב֣ית ישרא֑ל ויב֤או יחדו֙ מא֣רץ צפ֔ון על־הא֕רץ אש֥ר הנח֖לתי את־אבותיכֽם׃ 19 ואנכ֣י ואנכ֣י אמ֗רתי אמ֗רתי א֚יך א֚יך אשית֣ך אשית֣ך בבנ֔ים בבנ֔ים ואתן־ואתן־לך֙ לך֙ א֣רץ א֣רץ חמד֔ה חמד֔ה נחל֥ת נחל֥ת צב֖י צב֖י צבא֣ות צבא֣ות גוי֑ם גוי֑ם ואמ֗ר ואמ֗ר אבי֙ אבי֙ תקראו־ל֔י ל֔י תקראי־ל֔י תקראי־ומאחר֖י ל֔י ומאחר֖י ל֥א ל֥א תשֽובי׃ תשֽובי׃ 20 אכ֛ן בגד֥ה אש֖ה מרע֑ה כ֣ן בגדת֥ם ב֛י ב֥ית ישרא֖ל נאם־יהוֽה׃ 21 ק֚ול על־שפי֣ים נשמ֔ע בכ֥י תחנונ֖י בנ֣י ישרא֑ל כ֤י העוו֙ את־דרכ֔ם שכח֖ו את־יהו֥ה אלהיהֽם׃ 22 ש֚ובו בנ֣ים שובב֔ים ארפ֖ה משובֽתיכ֑ם הננו֙ את֣נו ל֔ך כ֥י את֖ה יהו֥ה אלהֽינו׃ 23 אכ֥ן לש֛קר מגבע֖ות המ֣ון הר֑ים אכן֙ ביהו֣ה אלה֔ינו תשוע֖ת ישראֽל׃ 24 והב֗שת אֽכל֛ה את־יג֥יע אבות֖ינו מנעור֑ינו את־צאנם֙ ואת־בקר֔ם את־בניה֖ם ואת־בנותיהֽם׃ 25 נשכב֣ה בבשת֗נו וֽתכסנו֘ כלמתנו֒ כי֩ ליהו֨ה אלה֜ינו חט֗אנו אנ֙חנו֙ ואבות֔ינו מנעור֖ינו ועד־הי֣ום הז֑ה ול֣א שמ֔ענו בק֖ול יהו֥ה אלהֽינו׃