| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 32 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 הדב֞ר אשר־הי֤ה אֽל־ירמי֙הו֙ מא֣ת יהו֔ה בשנה֙ העשר֔ית לצדקי֖הו מ֣לך יהוד֑ה ה֧יא השנ֛ה שמנֽה־עשר֥ה שנ֖ה לנבֽוכדראצֽר׃ 2 וא֗ז ח֚יל מ֣לך בב֔ל צר֖ים על־ירושל֑ם וירמי֣הו הנב֗יא הי֤ה כלוא֙ בחצ֣ר המטר֔ה אש֖ר בֽית־מ֥לך יהודֽה׃ 3 אש֣ר כלא֔ו צדקי֥הו מֽלך־יהוד֖ה לאמ֑ר מדוע֩ את֨ה נב֜א לאמ֗ר כ֚ה אמ֣ר יהו֔ה הננ֨י נת֜ן את־הע֥יר הז֛את בי֥ד מֽלך־בב֖ל ולכדֽה׃ 4 וצדקי֙הו֙ וצדקי֙הו֙ מ֣לך מ֣לך יהוד֔ה יהוד֔ה ל֥א ל֥א ימל֖ט ימל֖ט מי֣ד מי֣ד הכשד֑ים הכשד֑ים כ֣י כ֣י הנת֤ן הנת֤ן ינתן֙ ינתן֙ בי֣ד בי֣ד מֽלך־מֽלך־בב֔ל בב֔ל ודבר־ודבר־פ֣יו פ֣יו עם־עם־פ֔יו פ֔יו ועינ֖יו ועינ֖יו את־עינ֥יו תראֽינה׃ עינ֥יו תראֽינה׃ 5 ובב֞ל יול֤ך את־צדקי֙הו֙ וש֣ם יֽהי֔ה עד־פקד֥י את֖ו נאם־יהו֑ה כ֧י תֽלחמ֛ו את־הכשד֖ים ל֥א תצלֽיחו׃ 6 וי֖אמר ירמי֑הו הי֥ה דבר־יהו֖ה אל֥י לאמֽר׃ 7 הנ֣ה חנמא֗ל בן־שלם֙ דֽדך֔ ב֥א אל֖יך לאמ֑ר קנ֣ה לך֗ את־שדי֙ אש֣ר בענת֔ות כ֥י לך֛ משפ֥ט הגאל֖ה לקנֽות׃ 8 ויב֣א א֠לי חנמא֨ל בן־דד֜י כדב֣ר יהוה֘ אל־חצ֣ר המטרה֒ וי֣אמר אל֡י קנ֣ה נ֠א את־שד֨י אשר־בענת֜ות אש֣ר׀ בא֣רץ בנימ֗ין כֽי־לך֞ משפ֧ט הירש֛ה ולך֥ הגאל֖ה קנה־ל֑ך ואד֕ע כ֥י דבר־יהו֖ה הֽוא׃ 9 וֽאקנה֙ את־השד֔ה מא֛ת חנמא֥ל בן־דד֖י אש֣ר בענת֑ות וֽאשקלה־לו֙ את־הכ֔סף שבע֥ה שקל֖ים ועשר֥ה הכֽסף׃ 10 ואכת֤ב בס֙פר֙ וֽאחת֔ם ואע֖ד עד֑ים ואשק֥ל הכ֖סף במאזנֽים׃ 11 ואק֖ח את־ס֣פר המקנ֑ה את־הֽחת֛ום המצו֥ה והחק֖ים ואת־הגלֽוי׃ 12 ואת֞ן את־הס֣פר המקנ֗ה אל־בר֣וך בן־נריה֘ בן־מחסיה֒ לעיני֙ חנמא֣ל דד֔י ולעיני֙ הֽעד֔ים הכתב֖ים בס֣פר המקנ֑ה לעיני֙ כל־היהוד֔ים הישב֖ים בחצ֥ר המטרֽה׃ 13 וֽאצוה֙ את־בר֔וך לעיניה֖ם לאמֽר׃ 14 כֽה־אמר֩ יהו֨ה צבא֜ות אלה֣י ישרא֗ל לק֣וח את־הספר֣ים הא֡לה א֣ת ספר֩ המקנ֨ה הז֜ה וא֣ת החת֗ום וא֨ת ס֤פר הגלוי֙ הז֔ה ונתת֖ם בכלי־ח֑רש למ֥ען יעמד֖ו ימ֥ים רבֽים׃ 15 כ֣י כ֥ה אמ֛ר יהו֥ה צבא֖ות אלה֣י ישרא֑ל ע֣וד יקנ֥ו בת֛ים ושד֥ות וכרמ֖ים בא֥רץ הזֽאת׃ 16 ואתפל֖ל אל־יהו֑ה אחר֤י תתי֙ את־ס֣פר המקנ֔ה אל־בר֥וך בן־נרי֖ה לאמֽר׃ 17 אהה֘ אדנ֣י יהוה֒ הנ֣ה׀ את֣ה עש֗ית את־השמ֙ים֙ ואת־הא֔רץ בכֽחך֙ הגד֔ול ובֽזרעך֖ הנטוי֑ה לֽא־יפל֥א ממך֖ כל־דבֽר׃ 18 ע֤שה ח֙סד֙ לֽאלפ֔ים ומשלם֙ עו֣ן אב֔ות אל־ח֥יק בניה֖ם אחריה֑ם הא֤ל הגדול֙ הגב֔ור יהו֥ה צבא֖ות שמֽו׃ 19 גדל֙ הֽעצ֔ה ור֖ב העלֽילי֑ה אשר־עינ֣יך פקח֗ות על־כל־דרכי֙ בנ֣י אד֔ם לת֤ת לאיש֙ כדרכ֔יו וכפר֖י מעללֽיו׃ 20 אשר־ש֠מת את֨ות ומפת֤ים באֽרץ־מצר֙ים֙ עד־הי֣ום הז֔ה ובישרא֖ל ובֽאד֑ם ותעשה־לך֥ ש֖ם כי֥ום הזֽה׃ 21 ותצ֛א את־עמך֥ את־ישרא֖ל מא֣רץ מצר֑ים באת֣ות ובמופת֗ים ובי֤ד חזקה֙ ובאזר֣וע נטוי֔ה ובמור֖א גדֽול׃ 22 ותת֤ן להם֙ את־הא֣רץ הז֔את אשר־נשב֥עת לאבות֖ם לת֣ת לה֑ם א֛רץ זב֥ת חל֖ב ודבֽש׃ 23 ויב֜או ויֽרש֣ו את֗ה ולֽא־שמע֤ו בקול֙ך֙ ובתורתך֣ לא־הל֔כו את֩ כל־אש֨ר צו֧יתה לה֛ם לעש֖ות ל֣א עש֑ו ותקר֣א את֔ם א֥ת כל־הרע֖ה הזֽאת׃ 24 הנ֣ה הסלל֗ות ב֣או העיר֘ ללכדה֒ והע֣יר נתנ֗ה בי֤ד הכשדים֙ הנלחמ֣ים על֔יה מפנ֛י הח֥רב והרע֖ב והד֑בר ואש֥ר דב֛רת הי֖ה והנך֥ ראֽה׃ 25 ואת֞ה אמ֤רת אלי֙ אדנ֣י יהו֔ה קנֽה־לך֧ השד֛ה בכ֖סף והע֣ד עד֑ים והע֥יר נתנ֖ה בי֥ד הכשדֽים׃ 26 ויהי֙ דבר־יהו֔ה אֽל־ירמי֖הו לאמֽר׃ 27 הנה֙ אנ֣י יהו֔ה אלה֖י כל־בש֑ר הֽממ֔ני יפל֖א כל־דבֽר׃ 28 לכ֕ן כ֖ה אמ֣ר יהו֑ה הננ֣י נתן֩ את־הע֨יר הז֜את בי֣ד הכשד֗ים ובי֛ד נבֽוכדראצ֥ר מֽלך־בב֖ל ולכדֽה׃ 29 וב֣או הכשד֗ים הנלחמים֙ על־הע֣יר הז֔את והצ֜יתו את־הע֥יר הז֛את בא֖ש ושרפ֑וה וא֣ת הבת֡ים אשר֩ קטר֨ו על־גגֽותיה֜ם לב֗על והס֤כו נסכים֙ לאלה֣ים אחר֔ים למ֖ען הכעסֽני׃ 30 כֽי־הי֨ו בנֽי־ישרא֜ל ובנ֣י יהוד֗ה א֣ך עש֥ים הר֛ע בעינ֖י מנערֽתיה֑ם כ֣י בנֽי־ישרא֗ל א֣ך מכעס֥ים את֛י במעש֥ה ידיה֖ם נאם־יהוֽה׃ 31 כ֧י על־אפ֣י ועל־חמת֗י ה֤יתה לי֙ הע֣יר הז֔את למן־היום֙ אש֣ר בנ֣ו אות֔ה וע֖ד הי֣ום הז֑ה להסיר֖ה מע֥ל פנֽי׃ 32 על֩ כל־רע֨ת בנֽי־ישרא֜ל ובנ֣י יהוד֗ה אש֤ר עשו֙ להכעס֔ני ה֤מה מלכיהם֙ שֽריה֔ם כהניה֖ם ונבֽיאיה֑ם וא֣יש יהוד֔ה וישב֖י ירושלֽם׃ 33 ויפנ֥ו אל֛י ע֖רף ול֣א פנ֑ים ולמ֤ד אתם֙ השכ֣ם ולמ֔ד ואינ֥ם שמע֖ים לק֥חת מוסֽר׃ 34 ויש֣ימו שקֽוציה֗ם בב֛ית אשר־נקרֽא־שמ֥י על֖יו לטמאֽו׃ 35 ויבנו֩ את־במ֨ות הב֜על אש֣ר׀ בג֣יא בן־הנ֗ם ל֠העביר את־בניה֣ם ואת־בנותיהם֘ למלך֒ אש֣ר לֽא־צוית֗ים ול֤א עֽלתה֙ על־לב֔י לעש֖ות התועב֣ה הז֑את למ֖ען החט֥יא את־יהודֽה׃ 36 ועת֕ה לכ֛ן כֽה־אמ֥ר יהו֖ה אלה֣י ישרא֑ל אל־הע֨יר הז֜את אש֣ר׀ את֣ם אמר֗ים נתנה֙ בי֣ד מֽלך־בב֔ל בח֖רב וברע֥ב ובדֽבר׃ 37 הננ֤י מקבצם֙ מכל־ה֣ארצ֔ות אש֨ר הדחת֥ים ש֛ם באפ֥י ובחמת֖י ובק֣צף גד֑ול והשֽבתים֙ אל־המק֣ום הז֔ה והשבת֖ים לבֽטח׃ 38 וה֥יו ל֖י לע֑ם ואנ֕י אהי֥ה לה֖ם לאלהֽים׃ 39 ונתת֨י לה֜ם ל֤ב אחד֙ וד֣רך אח֔ד לירא֥ה אות֖י כל־הימ֑ים לט֣וב לה֔ם ולבניה֖ם אחריהֽם׃ 40 וכרת֤י להם֙ בר֣ית עול֔ם אש֤ר לֽא־אשוב֙ מא֣חריה֔ם להיטיב֖י אות֑ם ואת־יראתי֙ את֣ן בלבב֔ם לבלת֖י ס֥ור מעלֽי׃ 41 וששת֥י עליה֖ם להט֣יב אות֑ם ונטעת֞ים בא֤רץ הזאת֙ באמ֔ת בכל־לב֖י ובכל־נפשֽי׃ 42 כֽי־כה֙ אמ֣ר יהו֔ה כאש֤ר הב֙אתי֙ אל־הע֣ם הז֔ה א֛ת כל־הרע֥ה הגדול֖ה הז֑את כ֣ן אנכ֞י מב֤יא עליהם֙ את־כל־הטוב֔ה אש֥ר אנכ֖י דב֥ר עליהֽם׃ 43 ונקנ֥ה השד֖ה בא֣רץ הז֑את אש֣ר׀ את֣ם אמר֗ים שממ֥ה היא֙ מא֤ין אדם֙ ובהמ֔ה נתנ֖ה בי֥ד הכשדֽים׃ 44 שד֞ות בכ֣סף יקנ֗ו וכת֨וב בס֥פר׀ וחתום֘ והע֣ד עדים֒ בא֨רץ בנימ֜ן ובסביב֣י ירושל֗ם ובער֤י יהודה֙ ובער֣י הה֔ר ובער֥י השפל֖ה ובער֣י הנ֑גב כֽי־אש֥יב את־שבות֖ם נאם־יהוֽה׃