| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 37 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 וי֨מלך־מ֔לך צדקי֖הו בן־יֽאשי֑הו ת֗חת כני֙הו֙ בן־יה֣ויק֔ים אש֥ר המל֛יך נבוכדראצ֥ר מֽלך־בב֖ל בא֥רץ יהודֽה׃ 2 ול֥א שמ֛ע ה֥וא ועבד֖יו וע֣ם הא֑רץ אל־דבר֣י יהו֔ה אש֣ר דב֔ר בי֖ד ירמי֥הו הנבֽיא׃ 3 וישלח֩ המ֨לך צדקי֜הו את־יהוכ֣ל בן־שֽלמי֗ה ואת־צפני֤הו בן־מֽעשיה֙ הכה֔ן אל־ירמי֥הו הנב֖יא לאמ֑ר התפלל־נ֣א בעד֔נו אל־יהו֖ה אלהֽינו׃ 4 וירמי֕הו ב֥א ויצ֖א בת֣וך הע֑ם ולֽא־נתנ֥ו את֖ו ב֥ית הכלֽוא׃ 5 וח֥יל פרע֖ה יצ֣א ממצר֑ים וישמע֨ו הכשד֜ים הצר֤ים על־ירושל֙ם֙ את־שמע֔ם וי֣על֔ו מע֖ל ירושלֽם׃ 6 וֽיהי֙ דבר־יהו֔ה אל־ירמי֥הו הנב֖יא לאמֽר׃ 7 כֽה־אמ֤ר יהוה֙ אלה֣י ישרא֔ל כ֚ה תֽאמרו֙ אל־מ֣לך יהוד֔ה השל֧ח אתכ֛ם אל֖י לדרש֑ני הנ֣ה׀ ח֣יל פרע֗ה היצ֤א לכם֙ לעזר֔ה ש֥ב לארצ֖ו מצרֽים׃ 8 וש֙בו֙ הכשד֔ים ונלחמ֖ו על־הע֣יר הז֑את ולכד֖ה ושרפ֥ה באֽש׃ 9 כ֣ה׀ אמ֣ר יהו֗ה אל־תש֤או נפשֽתיכם֙ לאמ֔ר הל֛ך ילכ֥ו מעל֖ינו הכשד֑ים כי־ל֖א ילֽכו׃ 10 כ֣י כ֣י אם־אם־הכית֞ם הכית֞ם כל־כל־ח֤יל ח֤יל כשדים֙ כשדים֙ הנלחמ֣ים הנלחמ֣ים אתכ֔ם אתכ֔ם ונ֨שארו ונ֨שארו אנש֖ים ב֔ם מדקר֑ים אנש֖ים א֤יש מדקר֑ים א֤יש באהלו֙ באהלו֙ יק֔ומו יק֔ומו ושֽרפ֛ו ושֽרפ֛ו את־הע֥יר את־הז֖את הע֥יר הז֖את באֽש׃ באֽש׃ 11 והי֗ה בהֽעלות֙ ח֣יל הכשד֔ים מע֖ל ירֽושל֑ם מפנ֖י ח֥יל פרעֽה׃ 12 ויצ֤א ירמי֙הו֙ מיר֣ושל֔ם לל֖כת א֣רץ בנימ֑ן לחל֥ק מש֖ם בת֥וך העֽם׃ 13 ויהי־ה֞וא בש֣ער בנימ֗ן ושם֙ ב֣על פקד֔ת ושמו֙ יראי֔יה בן־שֽלמי֖ה בן־חנני֑ה ויתפ֞ש אֽת־ירמי֤הו הנביא֙ לאמ֔ר אל־הכשד֖ים את֥ה נפֽל׃ 14 וי֨אמר ירמי֜הו ש֗קר אינ֤ני נפל֙ על־הכשד֔ים ול֥א שמ֖ע אל֑יו ויתפ֤ש יראייה֙ בירמי֔הו ויבא֖הו אל־השרֽים׃ 15 ויקצפ֧ו השר֛ים עֽל־ירמי֖הו והכ֣ו את֑ו ונתנ֨ו אות֜ו ב֣ית האס֗ור ב֚ית יהונת֣ן הספ֔ר כֽי־את֥ו עש֖ו לב֥ית הכֽלא׃ 16 כ֣י ב֧א ירמי֛הו אל־ב֥ית הב֖ור ואל־הֽחנ֑יות ויֽשב־ש֥ם ירמי֖הו ימ֥ים רבֽים׃ 17 וישלח֩ המ֨לך צדקי֜הו ויקח֗הו וישאל֨הו המ֤לך בביתו֙ בס֔תר וי֕אמר הי֥ש דב֖ר מא֣ת יהו֑ה וי֤אמר ירמי֙הו֙ י֔ש וי֕אמר בי֥ד מֽלך־בב֖ל תנתֽן׃ 18 וי֣אמר ירמי֔הו אל־המ֖לך צדקי֑הו מה֩ חט֨אתֽי לך֤ ולעבד֙יך֙ ולע֣ם הז֔ה כֽי־נתת֥ם אות֖י אל־ב֥ית הכֽלא׃ 19 ואיה֙ נב֣יאיכ֔ם אשר־נבא֥ו לכ֖ם לאמ֑ר לֽא־יב֤א מֽלך־בבל֙ עליכ֔ם וע֖ל הא֥רץ הזֽאת׃ 20 ועת֕ה שֽמֽע־נ֖א אדנ֣י המ֑לך תפל־נ֤א תחנתי֙ לפנ֔יך ואל־תשב֗ני ב֚ית יהונת֣ן הספ֔ר ול֥א אמ֖ות שֽם׃ 21 ויצו֞ה המ֣לך צדקי֗הו ויפק֣דו אֽת־ירמיהו֘ בחצ֣ר המטרה֒ ונתן֩ ל֨ו ככר־ל֤חם ליום֙ מח֣וץ האפ֔ים עד־ת֥ם כל־הל֖חם מן־הע֑יר וי֣שב ירמי֔הו בחצ֖ר המטרֽה׃